קלייר(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
18 באוג׳ 2005
איך שנכתב פרק 23 של צומת חולון
שתינו במיטה, גברתי ואני. היא קוראת ספר ואני לצדה, כותבת. שקט לי, רגוע. כשאני לידה המילים שהתעכבו להן בראשי זורמות פתאום.
ופתאום היא נשכבת מעליי. ברגע העיניים נעצמות והאנחות פורצות ממני. "אל תפסיקי לכתוב" היא מורה לי, מתחככת בתנועות זיון עם אגנה על ישבני. "כן גברתי" אני גונחת. מחזיקה את העט בידי, מנסה לכתוב עוד שורה. ידיה חומקות מתחת לגופי, אוחזות בפטמותי, לשות אותן, מסובבות. אני גונחת... "אל תעזי להפסיק לכתוב" היא מתנשפת באוזני, "עשי את מה שגברתך מורה לך". כל כך קשה לי להתרכז עכשיו בטקסט שלאה העו"ד אומרת ליעל ולרוחי, אבל השורות ממשיכות להיכתב בין האנחות שלנו. והאורגזמה מתחילה להיבנות. "גברתי בבקשה" אני מתחננת לאישור לגמור. "תגמרי שפחה שלי, תגמרי" היא פוקדת עליי. שיניה ננעצות בעורפי כשהיא גומרת איתי או אני איתה, והתנועות נמשכות אי אפשר להפסיק עכשיו, והעט נשכח על המיטה, ורק גברתי עליי, ואני מתחתיה, ושלה. אנחנו נחות כמה דקות. "תמשיכי לכתוב שפחה" היא פוקדת עליי. אני לוקחת את העט וממשיכה לכתוב. "תפתחי את הרגליים" היא מצווה. אני פותחת. הויברטור הענק שלנו חודר אליי, הוא בידייה, גם אני. "את תפסיקי לכתוב" היא דורשת, "כל פעם שתפסיקי אני אפסיק להזיז אותו בתוכך". מזויינת אני מנסה להמשיך לכתוב. שתי שורות... גניחה. העט נשמט, גברתי עוצרת את תנועותיה. אני חוזרת לכתוב, ושוב אנחה. והאגן זז מעצמו כבר, בוער אל הזין שבידיה של גברתי, והמילים חורגות מהשורות המותוות על הדף, אני כבר בקושי רואה את המילים שנכתבות. לא מסוגלת להתרכז בבניית משפט אחד נוסף. והיא מזיינת אותי, חודרת, בועלת, נשכבת מעליי, דוחפת עם רגלה את הזין לתוכי כשהכוס שלה נע מעל ישבני. ואני שלה. המילים שאני כותבת נבעלות על ידה. כולי שלה. ושתינו גומרות שוב. ואי אפשר בלי לינק לפרק 
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=12018 |
|
|
Belisana(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
18 באוג׳ 2005
וכך זה נראה מהצד שלי - ספרות זולה: סשן חפוז
אנחנו על המזרון-מיטה של קלייר. היא ערומה, אני בתחתונים שחורים בלבד.
אני על הגב, קוראת ספר. היא על הבטן עם בלוק צהוב, כותבת את המשך הספר שלה. שלווה של גבירה ושפחתה. המזגן מצנן את שתינו. כיף של ביחד. לא זוכרת מתי שכבנו כך יחד במיטה אחת ולא התנפלנו אחת על השנייה כמו שתי שפנפנות. ואז אני מביטה בה, כולה בתוך הסיפור שלה, מרימה מדי פעם את מבטה רק כדי שאמצא איתה את המילה הכי מתאימה וקולעת לתאר את מה שהיא רוצה. הישבן שלה חשוף ולבן. כל כך לבן, שאני נזכרת כמה אני אוהבת אותו אדום. "שלא תעזי להפסיק לכתוב", אני מצווה עליה ובשניה עולה על הישבן שלה, מזיינת אותה עם האגן שלי. היא מתחילה לגנוח, מניחה את העט ומתפתלת מתחתיי. אני מפסיקה לזוז "אמרתי לא להפסיק לכתוב שפחה שלי. מה לא היה ברור?" היא שוב לוקחת את העט ומנסה להתרכז במילים. הגניחות שלה הולכות ומתעצמות. היא שוב מפסיקה ואני אחריה "לא תכתבי, אני לא אדפוק אותך כלבונת שלי". העט שוב נלקח לידה והיא כותבת משהו ומוחקת וזועקת - גמירה ראשונה ושנייה. "תמשיכי לכתוב זנזונת, חסר לך שתפסיקי", אני אומרת וניגשת לשידה. מוציאה ויברטור גדול וורוד ומלבישה עליו קונדום. "תפתחי רגליים רחב שפחה ואל תפסיקי לכתוב". קלייר מצייתת. היא כותבת ואני מעבירה את הויברטור על הדגדגן שלה, גורמת לה ליבב מעונג ותסכול. היא זקוקה לחדירה. אני נעתרת ומחדירה את זין הסיליקון הגדול והעבה לפיתחה. עכשיו אני מזיינת אותה. ושוב היא מפסיקה לכתוב. אני מפסיקה להזיז את הויברטור ומתחילה להצליף בישבנה בכף ידי. היא חוזרת לכתוב והזין חוזר לפעולה, לבסוף היא לא מתאפקת יותר וצורחת "בבקשה גבירתי, תני לי לגמור, בבקשששההה". הכל צפוי והרשות נתונה
ושוב אני עולה עליה, מזיינת את ישבנה, גומרת כשאני נושכת שוב ושוב את עורפה ואז, לבסוף, אני רגועה. אני משאירה את הויברטור תקוע בין רגליה "שישאר כאן כדי שתזכרי גם כשאת כותבת שאת החור שלי, שאת הזנזונת שצריכה לשרת אותי וחסר לך שהוא יצא ממך" וכך היא כותבת ואני קוראת. ערב של ספרות זולה. |
|
|
בעיניים כלות
|
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
דדדדדדדדדיייייייייייייייייייייייייייי
הרגתן אותי.
זהו. תודה. |
|
|
|
infinite(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
27 באוג׳ 2005
אני מתה לקרוא איך יצא הפרק הזה
|
|
|
|
קלייר(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
27 באוג׳ 2005
הכל בבלוג שלי, כבר הגעתי לפרק 26
|
|
|
|
infinite(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
31 באוג׳ 2005
וואלה
היה לי קצת מרטון בתקופה האחרונה פיספסתי 
|
|
|