הוא(שולט)
|
לפני 19 שנים •
21 באוג׳ 2005
דליה רביקוביץ ז"ל
מתוך "בובה ממוכנת"
"בלילה הזה הייתי בובה ממוכנת ופניתי ימינה ושמאלה, לכל העברים, ונפלתי אפים ארצה ונשברתי לשברים וניסו לאחות את שברי ביד מאומנת." יוצרת אוטנטית שרגשה אותי בשיריה |
|
|
| Q מיכל(שולטת) |
לפני 19 שנים •
21 באוג׳ 2005
הנסיכה
שנים היא הסתתרה בחיק המשפחה
ואת יופיה שמרה לא לי ולא לך בדשא הרחב, בשמש הזהב היתה כמו גרגיר של חשכה בחורף עננים הביאו לה שמחה ורק עם בוא הקור היתה פתאום בוכה בדשא הנובל, מול פרח שקמל מותה נשקף לה מן החשכה ושוב חזר אביב עם שפע הפריחה ורדים ונרקיסים השיבו את רוחה באור המלבלב בזוהר הצורב האור הטוב השיב לה את רוחה ואז הקיץ בא עם שיבולי קמה ותכלת הגלים הסעירה את גמה בלהט השרב, בדשא הרחב היתה כמתעלפת בחמה ואיש אינו מכיר את עומק בדידותה ברוח השואגת, ברוח השקטה בדשא הרחב, בשמש הזהב תמיד היא מחפשת את מותה 
|
|
|
sheket
|
לפני 19 שנים •
22 באוג׳ 2005
למשוררת האהובה עלי...
זיכרון תמים
רק כשהפנים נמחקות אפשר לזכור פה דבר בשלמותו, רק כשהפנים נמחקות, והאורות משתוללים והצבעים חורגים ממסגרות. כוכבים צונחים ממקומם כמו חולים נכפים. דשאים מן הארץ נאנקים (כאב צמיחתם גדול מחבלי הכמישה). כל הדברים שטחים את עינינו נסוגים אל הצללים, וגם הפנים. משהו זע במעמקים. כמה ימים כמה שנים, סופות ורעמים חכינו לזה שיפרוץ מעומק האדמה, זיכרון אחד תמים כפרח שושן אדום בהיר. |
|
|
Goddess Selene_(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
22 באוג׳ 2005
דליה שידעה. יהי זכרה ברוך
חמדה/דליה רביקוביץ
שָׁם יָדַעְתִּי חֶמְדָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּמוֹהָ, וְהַזְּמַן הַהוּא הָיָה יוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּשַׁבָּת וְכָל בַּדֵּי אִילָנוֹת הָיוּ מִתְעַצְּמִים לִגְבֹּהַּ. וְהָאוֹר הֵחֵל מִסָּבִיב שׁוֹטֵף כְּנָהָר לִנְבֹּעַ, וְגַלְגַּל הָעַיִן אֶת גַּלְגַּל הַחַמָּה חָמַד. אָז יָדַעְתִּי חֶמְדָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּמוֹהָ. הִזְהִירוּ רָאשֵׁי הַשִּׂיחִים וְהָאוֹר לֹא יָדַע שָׂבֹעַ, נִתַּךְ בְּגַלֵּי הַנָּהָר וּבְכָל אַדְווֹתָיו נִצַּת, אַף רֹאשִׁי הָיָה בְּעֵינָיו כְּתַפּוּחַ זָהָב לִבְלֹעַ. שׁוֹשַׁנֵּי נָהָר צְהֻבּוֹת פָּעֲרוּ אֶת פִּיהֶן לִבְלֹעַ אֶת אַדְווֹת הַנָּהָר בְּחָפְזָן וְגִבְעוֹל הָעֵשֶׂב הַשָּׁט, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה יוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּשַׁבָּת וְכָל בַּדֵּי אִילָנוֹת מִתְעַצְּמִים בִּתְשׁוּקָה לִגְבֹּהַּ וְאָז יָדַעְתִּי חֶמְדָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּמוֹהָ. |
|
|