מיתוסית(שולטת) |
לפני 19 שנים •
24 באוג׳ 2005
לך תמצא עבודה!!!
לפני 19 שנים •
24 באוג׳ 2005
מיתוסית(שולטת) • 24 באוג׳ 2005
עוד מובטל אחד הצטרף לרשימת המובטלים של מדינת ישראל הטובעת בשיעורי אבטלה גבוהים.
במקרה זה אתה או את. אז מה עושים? מחפשים. סורקים עיתונים ואינטרנט, שואלים חברים, משפחה ומכרים, מחזרים אחר פתחיהן של חברות כוח אדם עד שמגיעים לריאיון העבודה המיוחל. אני מתלבשת במיטב מחלצותיי, מסודרת ורעננה נגגשת לריאיון עם הבוס העתידי המקווה. לוחצים ידיים, אני מתיישבת (לא לפני שהוא מתיישב), נשענת על הכסא ויושבת ישר, ידיים לא על השולחן כדי לא להפגין בעלות על טריטוריה אחרת ומצד שני לא מונחות בריפיון כדי לא לשדר חוסר ביטחון עצמי. את התיק מניחה על הרצפה לצדי. "ספרי לי על עצמך", הוא מבקש. "מה לספר?" "מה שאת רוצה", הוא עונה ומעיין בקו"ח שלי המונחים מולו לצד ערימה תפוחה של קו"ח שמחכים לו שרק יגע בהם. "טוב, אז קוראים לי X, בת 23 ושלושה שבועות (הפסקה קצרה בחיוך כדי לקבל "מזל טוב" שלא מגיע. ממשיכה) ואני רגישה, אינטליגנטית, בעלת חוש הומור, רומנטית ובעלת ראש גדול מחפשת עבודה שתספק אותי בכל התחומים, שתעניין אותי, שתרגש אותי,שתאתגר אותי.. אממ.. כן, נסחפתי קצת". עוצרת קצת. הוא לא מבין חוש הומור. "אממ... טוב תראי אני מחפש בחורה שיכולה לנהל משרד ולא רק להדפיס מסמכים, את חושבת שאת מסוגלת לזה?" "בטח! אומנם אין לי ניסיון בזה, אבל הייתי מזכירת עו"ד, עבדתי במכירות וכמו שאתה רואה בצבא הייתי גם אחמ"שית בחמ"ל כפז"מניקית" "זה לא אותו דבר", הוא צוחק. "טוב, צריך להתחיל מאיפושהו, לא? ", תוהה אם לפלרטט, "תראה, אני כמו דג. תזרוק אותי למים, אני אפרפר בהתחלה ואז אני אשחה כמו איתן אורבך לפני שהתחיל לדגמן, כמו דניס רודמן אחרי שצבע לכתום לוהט, כמו לאנס ארמסטרונג לפני שלקח סמים-כנראה...". אני מחייכת חיוך רחב, מקווה שהוא מתעניין בספורט ומעריך את הידע שלי (ניסיתי גם לדלות בראש איזה שחקן כדורגל נחשק כמו למשל מראדונה או כמובן בקהאם האלוהי, אבל העדפתי לוותר על זה בשלב זה. אני לא נמצאת בשעשעון סטייל "הכספת"). הוא חייך חיוך עקום. אולי כדאי לשנות אסטרטגיה ולהיות רצינית וקשוחה? "טוב, תראי, אנחנו כבר ניצור קשר איתך אם נצטרך" "מה, זהו? אין יותר שאלות?" "לך יש?" "לא" "משהו נוסף להגיד?" "לא" "טוב, אנחנו רק בודקים לראות מי האנשים מאחורי קורות החיים" "אה" הוא מחכה ואני מבינה את הרמז. "טוב אז.. יום נעים!" ואני הולכת. לעזאזל, לפחות גרמתי לו לחייך, או שזאת רק אני?... XXX אם יש מזל, מזמנים אותך ליום בחינות ומיונים במרכז הערכה כלשהו- או בחברה עצמה אם היא גדולה. תתכוננו: הולכים לעשות לכן את המוות. -מבחנים פסיכוטכניים מפרכים בני כמה שעות שמחזירים אותכם לתיכון/למבחנים בצו גיוס ראשון/ לפסיכומטרי/ לעוד מיליון מבחנים כאלה בערך למשרות דומות. -ממוטטים מחום של מזגן מקולקל או מזגן אובר-מקפיא תלכו לכתוב את הקו"ח שלכם בכתב (לשלוח לגרפולג), תציירו עץ ובית כמו בגן הילדים (מישהו פעם אמר לי לצייר הרבה פרטים כי זה משדר דמיון וביטחון עצמי). -שיחה עם פסיכולוגית. "כן?", היא שואלת בקול צפצפני. אני נכנסת, רועדת מקור ומנסה להתאפס על עצמי כדי שלא אראה מפוחדת. "את איקס?" "אכן" "שבי בבקשה", היא אומרת ומפשפשת זמן ארוך, ארוך מידי בניירת שלה. מבחן לבדוק את הסבלנות שלי? "ספרי לי על עצמך". שוב?!?!? למה הם עושים לי חיים קשים? מה, אני אספר לה על הסטיות שלי?! "אני רואה שעזבת לעיתים קרובות את העבודה. למה?", היא שואלת בעיון ועיניה החדות מביטות לי בעיניים מבעד למשקפיים. אמא'לה! "טוב, אני מודה! הכל באשמת ההורים שלי! אמא שלי הראתה לי חיבה יותר מידי ואבא הזניח אותי והיה קר אליי! וזה בלבל אותי!", אני אומרת וקמה מהכסא, תוקעת אגרופים על השולחן, "זאת לא אשמתי! היתה לי ילדות עשוקה ועכשיו אני מוציאה את זה החוצה סוף כל סוף! ביום אני סופר חננה ובלילה אני מלכת סאדו שמצליפה בגברים חסרי ישע וקושרת אותם!". על היותי נשלטת, כמובן נמנעתי מלספר. בטוח שיש לה דיעות קדומות והיא תחשוב שאם אני אוהבת מכות בישבן עד שהוא נהיה אדום אז אני בטח "לא מספיק דומיננטית וסמרטוט רצפה". תתביישי לך! את בטח בעצמך חסרת חיי מין או שאת בעלת סטיות מטורפות כמו למשל להשתגל עם סוסים. היא מביטה בי באי אמון. "אהה, כן... וברצינות?" אני מתיישבת ומחייכת את החיוך הכי מקסים שלי בסטוק: "אני אישה חזקה, בעלת ביטחון עצמי וכושר ביטוי מצוין בכתב ובעל פה..." וממשיכה לשטוח בפניה את כל מעלותיי ויתרונותיי. היא סוף סוף מקבלת את מה שהיא רגילה לו, מהנהנת ורושמת הכל. זונה. ואז היא מפנה אותי לשלב הבא והמעצבן מכל: הדינמיקה הקבוצתית. -דינמיקה קבוצתית. הסיוט של חייכם. קבוצה של כעשרה אנשים מבוגרים שעושים מעצמם צחוק כמו ששום עבד שאוהב השפלות לא עושה. אתם תריבו, תתנצחו, תלכו מכות ותתאגרפו על שולחן הישיבות. בד בבד תבנו גשר מקוביות לגו על הרצפה ותנסו לתפוס פיקוד כמו כולם תוך כדי צרחות של תרנגולות קרקרניות. באותו זמן תראו את מנהלת הדינמיקה רושמת דברים בפנקס העבה שלה, ותקללו אותה בשקט, מרגישים איך היא חורצת את דינכם- היא השופטת, חבר המושבעים והתליינית על פיה יישק דבר. אתם מרגישים כמו קוף בתוך חבורת קופים שנלחמת על מעמדה בכלוב וחבורת מדענים בוחנת אותם בעיון ומנתחת אותם למחקר מעמיק ורב יוקרה לאוניברסיטה המקומית. וכמובן איך אפשר בלי השאלות הבלתי נמנעות?-מה התכונה הכי רעה שלך? (אני מכורת עבודה. כל היום אני חושבת על מקום העבודה שלי, אין לי חיים ואני מוכנה לעבוד 18 שעות ביום- שלפחות יהיו לי שש שעות מט"כליות. אני ממש סובלת מזה!) -איזו חיה היית רוצה להיות? (אממ... כלב. נאמן, חבר טוב, לא מפריע אבל יודע לנשוך כשצריך... בעצם תמחקי את המשפט האחרון) -לאיזו תוכנית טלביזיה היית משווה את החיים שלך? (?! אני לא רואה טלביזיה, אני עובדת!) -איזה צבע מייצג אותך? (כחול!) -למה את חושבת שאת מתאימה לתפקיד? -בואי נעשה סימולציה. תמכרי לי ירח דבש על כדור פורח כשיש לי פחד גבהים... וכו' וכו' לעזאזל, בסך הכל באתי לתפקיד שירות לקוחות של חברה סלולארית ולא לתפקיד מנכ"לית בנק ישראל!!!! בקצב הזה, מתברר שלמצוא עבודה זה עבודה בפני עצמה, וכשאתה משיג אחת אתה מרגיש כאילו זכית בלוטו במינימום לאחר שעברת יסוריי שבעה מדורי גיהינום- עד שאתה מתחיל את העבודה ושוב לא מבין מה אתה עושה שם בכלל... |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
זאלופון(שולט) • 25 באוג׳ 2005
עצוב ונכון.
וגם מטופש ושערורייתי. ועל זה אמר פעם איש חכם אחד ואופטימי בצורה יוצאת דופן: פועלי כל העולם התאחדו! |
|
en1 |
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
en1 • 25 באוג׳ 2005
תחשבי על זה ככה,
גם כל מפעילי מרכזי ההערכה והמראיינים וה... וה.. גם הם צריכים עבודה.. אבל בלי קשר, אני הכי מבינה אותך, זה הכי סיוט שיש! שיהיה לך בהצלחה! |
|
Lilu-FemdoM{Pon} |
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
Lilu-FemdoM{Pon} • 25 באוג׳ 2005
תהיי עצמאית והבוסית של עצמך
אז למה לך פוליטיקה בכלל ? ............... |
|
Tame |
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
Tame • 25 באוג׳ 2005
אני מסכים עם זאלופון,
מישהו צריך לאחד את כל המובטלים.. ליצור "שביתה" בפניות לעבודה.. לתת לחברות להתפתל קצת ואז לפנות לקבלת העבודה ממקום של כוח. אפשר יהיה לארגן את מספר הפונים כדי שלא תהיה תחרות של 23 איש על מקום אחד... כל אחד יתעדף מקצועות ומקומות בארץ שמתאימים לו ופשוט ינהלו את הכל כדי שיתאים. אבל מי בכלל יסכים להתאחד? אנחנו פה נורא אוהבים להתפלג דווקא, זה הספורט הלאומי לילו כתבת יפה ומצחיק, מאוד אהבתי את הסיפור |
|
Lilu-FemdoM{Pon} |
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
Lilu-FemdoM{Pon} • 25 באוג׳ 2005
Tame כתב/ה: לילו כתבת יפה ומצחיק, מאוד אהבתי את הסיפור מלכה כחולה ....אהמ.....לא לוקחת קרדיטים |
|
קינבה |
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
קינבה • 25 באוג׳ 2005
ציטוט: לעזאזל, בסך הכל באתי לתפקיד שירות לקוחות של חברה סלולארית ולא לתפקיד מנכ"לית בנק ישראל!!!!
בקצב הזה, מתברר שלמצוא עבודה זה עבודה בפני עצמה, וכשאתה משיג אחת אתה מרגיש כאילו זכית בלוטו במינימום לאחר שעברת יסוריי שבעה מדורי גיהינום- עד שאתה מתחיל את העבודה ושוב לא מבין מה אתה עושה שם בכלל... נכון, וכל זה עוד בשביל שכר מינימים או אולי 2 שח יותר מהמינימום, ואת הופכת עבד של מקום העבודה וגם לא יכולה להתקדם. זה לא הפתרון וככה לא מוצאים עבודה, ככה הופכים לעבד במובן השלילי של המילה. |
|
Lilu-FemdoM{Pon} |
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
Lilu-FemdoM{Pon} • 25 באוג׳ 2005
מדינת עבדים כבר אמרנו ?
אני בעד אוהל מחאה ! |
|
Tame |
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
Tame • 25 באוג׳ 2005
LILU27 כתב/ה: Tame כתב/ה: לילו כתבת יפה ומצחיק, מאוד אהבתי את הסיפור מלכה כחולה ....אהמ.....לא לוקחת קרדיטים אוי וואי, נכון... סורי. מלכה כחולה כתבת יפה ומצחיק! (התת מודע שלי לא מתפקד לאחרונה) |
|
לולינה |
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
כל כך נכון !!!
לפני 19 שנים •
25 באוג׳ 2005
לולינה • 25 באוג׳ 2005
דיברת מתוכי !!!
תמיד רציתי לצעוק את זה , והנה עשית זאת בשבילי תודה |
|