לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לחזור לשיגרה

שפחה גדולה{{אדון ברוך}
לפני 18 שנים • 12 בפבר׳ 2006

לחזור לשיגרה

משהו שכתבתי לאדוני לפני כמה ימים בפרטי י חשבתי על זה הרבה,והחלטתי בסופו של דבר לכתוב זאת כאן,לשתף אותכם בהרגשה שלי, במה שקורה לי בפנים ,בתוך הנפש------לשמוע את דעתכם, על הנושא.

אני שוכבת ערה במיטתי, נירדמת בקושי, חושבת עליך אדוני,ואני מרגישה שאני חייבת להגיד לך משהו ,--------אדון ברוך שלי!!!!----------
תמיד אחרי שאתה הולך ,גם באותו יום,גם ביום שאחרי,וגם במשך השבוע שחולף
אני מנסה לחזור לשיגרה,ולא מצליח לי כול כך, ההשפעה שלך עלי טוטאלית,
לא מצליחה להיתנתק, מההשפעה שלך וממך,לא גופנית ולא נפשית,כאילו אני קשורה בחבלים קסומים,ובילתי ניראים לעין,וכמה שאני מתאמצת,להישתחרר מהם ולחזור לחיים הרגילים,לשיגרה היום יומית, אני לא מצליחה.
אני לא מצליחה לחשוב, על מישהו אחר(ונילי) בלב שלי,במחשבות שלי, וביכלל מישהו
שיחדור, לאחד החורים של גופי,ששיכים לך בלבד.
הכול מתגמד,מולך,ולידך.
אמרו לי,סיפרו לי,כתבו לי, שאחרי תקופה אני אמורה קצת להירגע,להיתרגל למצב
להיכנס לשיגרה.
אבל איתך אצלי זה תמיד כאילו התחיל אתמול,ובמקום להירגע, זה מתגבר,אני
מרגישה כול הזמן,שאתה משגע,ומטריף אותי מחדש, ושאני רוצה להיות תמיד לרגליך
קשורה,לרגליך, ללא אפשרות שיחרור.

ממני בכניעה,בציתנות,ובהתמסרות----ותמיד לרגליך,השיפחה כלבה זונה שלך אדוני

[color=green]--------------יש לי, אבל אין לי- מספיק-------

יש לי כול מה שאני צריכה בחיים
אבל אין לי אותך מתי שאני רוצה
מציעים לי עולם ומלואו
אבל לא מציעים לי אותך
הכול חסר חיים ומשמעות
הכול כול-כך לא שווה בלעדיך אדוני,
למה אני לא מסוגלת לאהוב את עצמי
באותה עוצמה ומסירות
שאני אוהבת אותך.

_________________
נתינת השליטה וההתמסרות הטוטאלית לאדון,באה מבפנים,מהלב,מאהבה,מסירות,וכניעה, לאדון הניבחר.
ההתמסרות---- היא למסור לאדון, את השליטה הטוטאלית על,נפשנו,גופינו,וחיינו.
[/color]
מאסטר מיינד​(שולט)
לפני 18 שנים • 12 בפבר׳ 2006
מאסטר מיינד​(שולט) • 12 בפבר׳ 2006
ציטוט: למה אני לא מסוגלת לאהוב את עצמי
באותה עוצמה ומסירות
שאני אוהבת אותך.


חשוב מאוד שתאהבי את עצמך, ואני מקווה שהמקום שבו את שלמה עם עצמך עוזר לך בזה. אבל האהבה הזו, כמו כל אהבה, לא צריכה לעמוד בתחרות עם אהבה אחרת, זו אל אדונך, למשל.
עינבר
לפני 18 שנים • 12 בפבר׳ 2006

נזהרת בתגובתי

עינבר • 12 בפבר׳ 2006
אבל האם זה מה שאת רוצה באמת?
שלא יהיה בחייך בעל משמעות שאיננו קשור לאדון שלך?
לא לחזור לשגרה? לאיזה שהוא יום שפוי?
אם כל מה שיש לך בחיים , זה הוא, איך תאהבי את עצמך?

כמו שאני מכירה את המצב שאת נצמאת בו, לא רק שזה לא יעבור,
זה עוד יחמיר, הטוטאליות הזאת, ההתמסרות לאדונך, זה בור בלי תחתית.
מאסטר מיינד​(שולט)
לפני 18 שנים • 12 בפבר׳ 2006
מאסטר מיינד​(שולט) • 12 בפבר׳ 2006
עינבר כתב/ה:

לא לחזור לשגרה? לאיזה שהוא יום שפוי?

אם זה "נזהרת בתגובתי"... לקרוא להתמסרות "חוסר שפיות"... אז מה הביטוי הלא זהיר?
עינבר כתב/ה:

אם כל מה שיש לך בחיים , זה הוא, איך תאהבי את עצמך?

מה שיש לשפחה הטוטאלית איננו אדונה. הוא לא שלה בכלל, אלא היא שלו... מה שיש לה הוא ההתמסרות שלה, ואת זה אפשר לאהוב ללא עכבות וללא מצרים.
עינבר כתב/ה:

כמו שאני מכירה את המצב שאת נצמאת בו, לא רק שזה לא יעבור,
זה עוד יחמיר, הטוטאליות הזאת, ההתמסרות לאדונך, זה בור בלי תחתית.

את קוראת על פסגת הרגש ומגיבה על בור ללא תחתית. המסקנה המתבקשת היא שמה שאת מכירה הוא לא המצב הזה, לא המצב הזה בכלל...
עינבר
לפני 18 שנים • 13 בפבר׳ 2006

אין לך מושג

עינבר • 13 בפבר׳ 2006
אני מכירה את ההתמסרות הטוטאלית הטובה באמת
ואת כאן, ממשיכה בשגרת חייך, מאושרת להיות שלו
ואת זאת שמרגישה טובה, שבה את ריקה מעצמך

אבל אני קוראת כאן גם אישה שלא אוהבת את עצמה
אישה שההתמסרות מרוקנת אותה ולא ממלאת אותה
מישהי שמתקשה לחזור לשגרה אחרי שאדונה עזב אותה
מישהי שלא רואה משמעות בשום דבר מלבד אדונה
מישהי שצריכה את אדונה קרוב כל הזמן, לא די לה בו

זה לא רק התמסרות, זה גם ריקנות מאוד גדולה
התמסרות היא לא תחליף לקיום עצמאי של אישה
לפעמים פסגת הרגשות היא בור התחתית, צריך להיות ערים לכך
ולא לסמא את עיניך ביופיה של ההתמסרות

ועל כן אני שואלת שוב את שפחה גדולה
זה מה שאת רוצה באמת? להתקשות לחזור לשגרה?
לא להחזיק מעמד בלעדיו? לא לאהוב את עצמך?

אם לא, אז אפשר לשנות משהו, זה לא חייב להיות ככה.
venus in our blood​(שולטת)
לפני 18 שנים • 13 בפבר׳ 2006
venus in our blood​(שולטת) • 13 בפבר׳ 2006
נתינת השליטה וההתמסרות הטוטאלית לאדון,באה מבפנים,מהלב,מאהבה,מסירות,וכניעה, לאדון הניבחר.
ההתמסרות---- היא למסור לאדון, את השליטה הטוטאלית על,נפשנו,גופינו,וחיינו
.[/color]

_____________________________________________________________


בחרתי לצטט דווקא את חתימתך, מפני שהיא משקפת את מיכתבך אליו.

את עומק רגשותייך.

הטוטאליות,
האהבה,

ההתמסרות העמוקה כל כך.





אני מוצאת בכך יופי אינסופי.
בהיותו חלק בלתי נפרד ממהותך , הוא מלווה אותך בכל חלק של היום, בכל רמה.

אולי, עם הזמן, כן תוכלי למצוא את הנישות הקטנות שלך, לביטוי עצמי, לדברים שאת אוהבת.

אבל,
עצם היותו חלק ממך מעידה על אהבה והתמסרות ברמות כה עמוקות.

נוגע, אמיתי , חזק ונקי.



אהבתי.
תודה לך.

על הכנות, האומץ, החשיפה.

אני בטוחה שאדונך מוקירך
.
venus in our blood​(שולטת)
לפני 18 שנים • 13 בפבר׳ 2006

Re: אין לך מושג

venus in our blood​(שולטת) • 13 בפבר׳ 2006
[quote="עינבר"]אני מכירה את ההתמסרות הטוטאלית הטובה באמת
ואת כאן, ממשיכה בשגרת חייך, מאושרת להיות שלו
ואת זאת שמרגישה טובה, שבה את ריקה מעצמך

אבל אני קוראת כאן גם אישה שלא אוהבת את עצמה

את בטוחה? מניין לך לדעת???
אישה שההתמסרות מרוקנת אותה ולא ממלאת אותה
מישהי שמתקשה לחזור לשגרה אחרי שאדונה עזב אותה
הוא לא עזב אותה. אני דווקא קוראת כאן אישה שבשלב הנוכחי של מערכת היחסים , ואולי זו מערכת יחסים שהינה בתחילתה, אינני יודעת, היא נרגשת כולה, מלאה בו כולה. ומה רע בכך ??
מישהי שלא רואה משמעות בשום דבר מלבד אדונה
מישהי שצריכה את אדונה קרוב כל הזמן, לא די לה בו
אני , לעומתך, קוראת כאן אישה שזועקת אהבה מכל שורה במילותיה ולא חוששת לומר זאת.

זה לא רק התמסרות, זה גם ריקנות מאוד גדולה
התמסרות היא לא תחליף לקיום עצמאי של אישה
בהחלט לא.
אבל רצוי גם לא לעשות השלכה על כל מיקרה וכל סאבית.
אני קוראת כאן סאבית מ-א-ו-ה-ב-ת !
כל דגלי העצמאות הונפו כבר.
מתי יותרו שוב דגלי האהבה והכניעה , מבלי שישמיצו אותם ויאמרו שהסאבית תלותית ותהפוך לאומללה???

לפעמים פסגת הרגשות היא בור התחתית, צריך להיות ערים לכך

נכון.
ולפעמים יש לקבל את הדברים כפשוטם.
לפעמים פיסגת הרגשות היא פיסגת הרגשות. ללא אנליזות

ולא לסמא את עיניך ביופיה של ההתמסרות
ההתמסרות אינה מעוורת.
ההתמסרות הינה הצד האמיץ ביותר של הכניעה...
[size=18]ועל כן אני שואלת שוב את שפחה גדולה
זה מה שאת רוצה באמת? להתקשות לחזור לשגרה?
לא להחזיק מעמד בלעדיו? לא לאהוב את עצמך?

[B]תני לה קצת זמן.
אני מאמינה שעוצמת רגשותיה לא תפחת, אבל היא תלמד לשלב אותם בד בבד עם חייה.
ואת יודעת, עינבר,
את עלולה לסקול אותי ב-של כך,
אבל לפעמים,
אפילו באהבה ונילית,
אנו לומדים לאהוב את עצמנו דרך עיניהם של אהובינו..
מה לעשות, לעיתים זהו התיקון של הטבע והמזור של האהבה.
היופי המושלם שבאי- השלמות..
עינבר
לפני 18 שנים • 13 בפבר׳ 2006

Re: אין לך מושג

עינבר • 13 בפבר׳ 2006
*נגה* כתב/ה:
אבל אני קוראת כאן גם אישה שלא אוהבת את עצמה
את בטוחה? מניין לך לדעת???

אני לא יודעת בבטחון, היא כתבה דברים, אבל יכול להיות שהיא משתמשת בביטויים קיצוניים כדי להמחיש את ההרגשה שלה.

*נגה* כתב/ה:
ואולי זו מערכת יחסים שהינה בתחילתה, אינני יודעת, היא נרגשת כולה, מלאה בו כולה. ומה רע בכך ??תני לה קצת זמן.



היא כותבת בפרוש שזה לא התחלה של מערכת יחסים והתחושה מתחזקת עם הזמן.
לא מדובר בקשר חדש, היא כותבת כאן לאדונה כחצי שנה.
אם אחרי חצי שנה אהבתו לא גרמה לה לאהוב את עצמה, זה לא יקרה באמצעות הקשר.

אבל באמת שאני לא יודעת מה הסיפור שלה, באמת שאין לי מושג.
אבל יש כאן משהו שלא קשור לאהבה והתמסרות, חשוב לי שאת תזהי אותו, לעצמך.
חשוב לי שתבחיני בהבדל בין יחסים שעושים לך טוב לבין כאלה שעושים לך רע.

זה הגיוני, אם לא מעניינים אותה גברים אחרים, אבל לא עם לא מעניין אותה דבר מלבדו.
אני יודעת שאהבה טובה היא אהבה שנותנת לחיים טעם, לכל דבר בחיים ולא לוקחת מהם.

אין שום דבר רע באהבה ובהתמסרות, זה נכון שגם אהבה ונילית מסובבת לנו את הראש.
אני לא רוצה לשפוט, אבל אני כן רוצה שנזהה את המצב שבו היא נמצאת ואת המחירים שלה.