שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לשחרר את עצמנו

איימי_​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 15 בדצמ׳ 2004

לשחרר את עצמנו

איימי_​(נשלטת) • 15 בדצמ׳ 2004
סיימת מערכת יחסים בדסמ"ית ארוכה/ קצרה עם דום, מערכת אינטנסיבית שהייתה מאוד משמעותית מבחינתך. אין זה משנה אם היוזמה לפרידה ("שיחרור") באה מיוזמתך או מיוזמתו- בסופו של דבר, את חייבת לשחרר את עצמך. אז עבר קצת זמן, את יוצאת עם גברים אחרים, מתכננת את עתידך... את חושבת שהכל כבר מאחורייך, ופתאום בום! הכל חוזר. את מוצפת ברגשות עזים של געגועים, כעס, קנאה, מרירות, אהבה... ונדמה לך שאם רק תוכלי לחזור ולהיות איתו שוב, הכל יסתדר...


אז איך עושים את זה? איך סוגרים את הפרק הזה בחיים? איך משתחררים מכל הרגשות האלו ומשאירים את העבר מאחורינו?
איך אנחנו משחררים את עצמנו?

לרעיונות אשמח...
Lordpain​(שולט)
לפני 19 שנים • 15 בדצמ׳ 2004
Lordpain​(שולט) • 15 בדצמ׳ 2004
במידה והסיבה לפרידה הייתה מוצדקת אז את חייבת להפסיק להאמין בזה שהאדם הזה ראוי לאהבה שלך, כל עוד את מאמינה שהוא ראוי... אז המשיכה אליו לא תיפסק, ברגע שתתחילי להאמין אחרת
רק אז תוכלי להמשיך הלאה...

אנחנו מתאהבים באדם מסוים כי מאמינים שהוא ראוי לאהבתנו, ולאמונה הזו מתלווים סיבות מסוימות
אנחנו מפסיקים לאהוב כי מאמינים שאותו אדם אינו ראוי עוד לאהבה שלנו, ולאמונה הזו גם מתלווים סיבות מסוימות.

בגלל זה אמרתי מקודם שבמידה והסיבה לפרידה הייתה מוצדקת אז את חייבת להפסיק להאמין בזה שהוא ראוי לאהבתך.

בשבילי הגישה הזו עבדה, בהצלחה ! icon_smile.gif
הבוס שלך​(שולט)
לפני 19 שנים • 16 בדצמ׳ 2004

צריך הרבה סבלנות

הבוס שלך​(שולט) • 16 בדצמ׳ 2004
כל אדם הוא עולם ומלואו, ושונה מכל אחד אחר. אני יכול רק להעיד מנסיוני האישי. לפני כחמש-עשרה שנה נפרדה ממני אישה שהייתי מאוהב בה נואשות. חשבתי שחיי נגמרו ואף היו לי מחשבות אובדניות. כשיצאתי עם נשים אחרות הרגשתי שזה תחליף עלוב למה שחוויתי קודם. אבל עם הזמן הכאב נחלש, נהיה עמום ואף נעלם לפרקים ארוכים יותר ויותר. אחרי כמה שנים הרגשתי שנרפאתי. אפילו פגשתי את אותה האישה שוב בנסיבות אחרות ולא קרה אסון: הרגשתי רק מין צביטה קטנה בלב, שחלפה חיש מהר.
כל אהבה אמיתית תשאיר סימנים בלב לתמיד, אבל בסופו של דבר העובדה שאהבנו מעשירה אותנו ומוכיחה לנו שאנו מסוגלים לאהוב. ואם אהבנו פעם אחת, נצליח לאהוב גם פעם שניה.
אז אנא אל תתיאשי.
mabel​(אחרת)
לפני 19 שנים • 16 בדצמ׳ 2004

זמן ועוד זמן...

mabel​(אחרת) • 16 בדצמ׳ 2004
כמה אני מבינה אותך, אולי כי אני באותו המקום...
אני חושבת שפשוט צריך לתת זמן לזמן...
וכפי שנאמר, שאוהבים ככה פעם אחת, יודעים שאפשר פעם שניה, וזה מה שצריך לעודד ולתת לנו כוח להמשיך, ובעיקר לא לפחד מאהבה.
Mabel
T O M​(שולט)
לפני 19 שנים • 16 בדצמ׳ 2004
T O M​(שולט) • 16 בדצמ׳ 2004
אין נוסחאות קסם למצבים כאלה, איימי.
צריך להכיר בזה שזה פרק בחייך שתם ונשלם ולא יחזור יותר.
להשלים עם זה ולתייק זאת בזמן עבר.
להגיד תודה על החוויה שקיבלת ולעבור הלאה.
חשוב לא להיתקע בעבר...
זה יפריע ליצירת קשרים בהווה.

קשה לעשות את הסוויץ הזה...זה אחד הדברים שעושה אותנו אנושיים. הרגשות.
זרה מוכרת
לפני 19 שנים • 16 בדצמ׳ 2004
זרה מוכרת • 16 בדצמ׳ 2004
tom. כתב/ה:
אין נוסחאות קסם למצבים כאלה, איימי.
צריך להכיר בזה שזה פרק בחייך שתם ונשלם ולא יחזור יותר.
להשלים עם זה ולתייק זאת בזמן עבר.
להגיד תודה על החוויה שקיבלת ולעבור הלאה.
חשוב לא להיתקע בעבר...
זה יפריע ליצירת קשרים בהווה.

קשה לעשות את הסוויץ הזה...זה אחד הדברים שעושה אותנו אנושיים. הרגשות.


תומצ'וק,
אמרתי לך לאחרונה שאני אוהבת אותך?
אם לא אז.. שתדע.

כל כך נכון.

החיים שלנו הם ללא קיצורי דרך.
ולנסות להחזיר לאחור את הגלגל בד"כ גורם לפגיעה יותר חזקה במי ומה שאנחנו.

כל שאני יכולה זה לאחל לך להצליח לעבור את הצעד הבא, ואת זה שאחריו... ועוד אחד.

ממרחק הזמן תגלי שאת עושה דברים שלא חשבת שתוכלי להם, ואת יכולה.

בהצלחה


זרונת
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 19 שנים • 16 בדצמ׳ 2004

מה עוד אפשר?

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 16 בדצמ׳ 2004
לחגוג את החופש.

לעשות את מה שאי אפשר היה לעשות כשהיית באותה מערכת יחסים.

לגלות את ההנאה שבלבד, ובהיכרות עם אנשים חדשים.

לעבור על רשימת הפעילויות הבדסמיות, ולסמן בה את מה שאת אוהבת, ואת מה שאת מפנטזת לעשות כיום.

להתיחס אל עצמך בצורה הטובה ביותר.

לקרוא את כל הספרים שרצית, אבל אף פעם לא היה זמן עבורם.

וכן - סוף הוא גם התחלה, ואחרי תקופת האבל, בדרך כלל מגיעה השמחה!
anaphasa​(מתחלפת)
לפני 19 שנים • 16 בדצמ׳ 2004

לאט לאט

anaphasa​(מתחלפת) • 16 בדצמ׳ 2004
בעדינות, מתירים כבל אחרי כבל.
את הקשרים הרגשיים לא ניתן לנתק באמת- הרגש רק מתעצם ככל שמדחיקים. הזמן עושה את שלו. תמיד תרגישי משהו, תמיד.
הפרופורציות משתנות. האהבה לובשת פנים אחרות.
מצאי את קולך שלך, את מקומך החדש. אל תמהרי להיקשר שוב.
אל תמהרי בכלל, יש עוד המון לעבור ולחוות בלבד החדש הזה.

קראתי כאב משורותייך.
קראתי יאוש.
פרידות זה משהו כאוב מאוד, ובייחוד במערכת יחסים אינטנסיבית כל כך.
עוד יבואו ימים בהם תוכלי שוב להיקשר בשמחה. כרגע הכל מהול בעצב. תני לזה לצאת.
תני לעצמך להשתחרר.

ואם את זקוקה למשהו, רק תגידי. זה לא משהו שקל לעשות לבד.
שבירה​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 22 בדצמ׳ 2004
שבירה​(נשלטת) • 22 בדצמ׳ 2004
אני יודעת שזה ילדותי, אבל משהו שאני תמיד עושה ועובד בשבילי זה להתמקד בשלילי.
אף מערכת יחסים אינה מושלמת; כשאת מתגעגעת אליו, נסי להיזכר בבעיות של הקשר - זה יכול להיות משהו קטן כמו "הוא לא ידע לנשק טוב" או משהו ענק כמו "מעולם לא הצלחתי להיפתח בפניו לגמרי ולספר לו על...". שניהם עובדים בשבילי.
Master_Abra_Kadabra​(שולט)
לפני 19 שנים • 22 בדצמ׳ 2004
Master_Abra_Kadabra​(שולט) • 22 בדצמ׳ 2004
ודעתי הפוכה מדעת שבירה.
איימי,

לי אישית נראה שעמידה באומץ ובחזקה (שיש בך) אל מול כל הדברים הטובים החסרים כעת ,
ולהודות בהם, רק יחזק אותך יותר אף יותר , מה גם שלהיות רגישה זו לא חולשה.


דברים שליליים תמיד אפשר למצוא, על כל אחד, זה קל מדי.