ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם אתם פה בעל כורחיכם?

ראש השבט​(שולט)
לפני 18 שנים • 1 ביוני 2006

למה בעל כורחנו??

ראש השבט​(שולט) • 1 ביוני 2006
האם מישהו יכול לבחור את מינו? להיות הומוסקסואל לסבית או כל העדפה אחרת?

אנחנו כפי שאנחנו.. לעיתים צריך לעצור ולא להגשים, ישנן פנטזיות מושכות שעלולות לפגוע כפדופיליה למשל. אבל צרכים שנמשכים אליהם אלו גורמים הנאה לכל הצדדים המעורבים בדבר אין בזאת רע .. עדיף להפתח לקבל. ולתת לדברים להגיע למצוי. יתכן שלאחר שתתנסי תהיי תקופה קצרה או ארוכה בקשר עם שולט , תחליטי שמספיק ורוצה תקופת רגיעה, זה לא נעלם. אבל התנסת,והרגשת,וחווית כל מה שחשבת , וזה כבר לא פנטזיה.. ואז קל יותר לפעמים להתרחק.
זה לא נעלם, תהיי חופשיה לרגעים שלך, זה יחזור בתקופות. אבל לאחר שעברת את הגשר אין דרך חזרה. והדברים ברורים יותר..
Master Maor​(שולט){הפוכית}
לפני 18 שנים • 3 ביוני 2006
הנושא לא פשוט. הילד לא יפתור את הבעיה, ילד אם רק, בדרך כלל מחמיר בעיות בחיי הנישואים, לא פותר אותן.

אין תשובה כלשהי שניתן לתת לך, את חייבת ללמוד את עצמך בעצמך. אני מציע לך לדבר ולהיפגש עם סאביות, בעיקר כאלו שנמצאות במצב שלך. יש שניים או שלושה אתרים עם פורום סגור לכשכאלה, דברי איתן ואני הייתי נפגש ומדבר.

אין מה לנסות ולהתעלם, את חייבת לעשות את המסע ולהחליט מה את רוצה לעשות, אף אחד לא יכול להחליט בשבילך. מאד יכול להיות שהתנסות שתיים תקרר אותך ותשביע את סקרנותך ויכול להיות שתגלי דברים חדשים על עצמך.

שוב אני הייתי נפגש ומדבר, נסי ללמוד על עצמך מנסיונן של אחרות.

מיאו
Dom_Quixote
לפני 18 שנים • 4 ביוני 2006

הממ.

Dom_Quixote • 4 ביוני 2006
אני בכלל לא-פה בעל כורחי.
פוטנציאלית
לפני 18 שנים • 4 ביוני 2006

תודה לכל המגיבים

פוטנציאלית • 4 ביוני 2006
תודה לכם שהגבתם, ייעצתם, חשבתם וכתבתם. האמת היא שדיכאתם אותי עוד יותר, גם אם לא זו היתה כוונתכם. מכל מה שנכתב כאן עולה שזה אכן גורל, נתיב מסומן מראש, קארמה. שנגזר עלי לממש את התשוקות שלי או, לחילופין, לחיות בתסכול קשה. אי אפשר להימנע, זה בדם, כך אתם אומרים.
לאושה - אני משערת שאם המשכת לעקוב גם אותך זה דיכא. אבל יש עוד אופציה - אל תשכחי שכל מי שענה לי (וגם לך, בעצם) כבר מימש/ה את עצמו בתחום הזה והוא/היא משוקעים בו עמוק. אנחנו לא מכירות את אלו שהשתוקקו כמונו ולא עשו עם זה דבר. ייתכן שהם לא קיימים. אבל אני מניחה שהם קיימים איפשהו, אבל מטבע הדברים הם לא נכנסו ולא ייכנסו "לכלוב". חסר לשתינו הקול שלהם. ההתמודדות שלהם. אולי היה מסתבר לנו שזה לא גורל, שאפשר לחיות עם זה...
את יותר ממוזמנת לכתוב לי לתיבה שלי.
אושה{אוש}
לפני 18 שנים • 4 ביוני 2006

לפוטנציאלית - ולאנשים כמונו במערכת זוגית :

אושה{אוש} • 4 ביוני 2006
גורל? לא מאמינה בגורל
מאמינה שאנחנו יוצרים את העתיד שלנו באמצעות שרשרת של בחירות לאו דווקא מודעות.
האם זו בחירה להשתוקק לזה? האם מדובר בצורך בלתי נשלט? אני באמת לא יודעת
כמו הרבה תשובות בחיים נראה לי שגם וגם
אני גם בוחרת להתענין, לקרוא, להיכנס לאתרים - דבר שמגביר רת הרצון, והחשק להתנסות ולהגשים פנטזיות.
אך גם נראה לי שהצורך הזה היה תמיד בי
להיות פאסיבית, לתת לגבר להשתמש בי ולהעריץ אותי (כך אני חווה בדס"מ - כשהוא קורה לי הזונה שלו, חפץ לשימושו החשק שלי זה הדרך להפגין את התשוקה שלו אלי)
המצב כרגע עומד על סטטוס -קוו
החלטנו על סשן פעם בשבועיים, דברים קלילים בלבד
אני לא יודעת מה עדיף - לקבל מה שאני רוצה במנות קטנות - דבר שמגביר את החשק והתסכול
או - כמוך פוטנציאלית - לא להיות מסוגלת במצב הנוכחי לממש - דבר שמגביר את החשק והתסכול...
אין לי תשובות. באמת שלא.
את צודקת שאנחנו נחשפות כאן רק לצד אחד - לאלו שקפצו למים ולא לאלו שהחליטו לוותר.
הייתי רוצה לשמוע מאנשים דומים לנו - בתוך מערכת זוגית מבוססת שפתאם גילו את הבדס"מ
לא כולנו רווקים הוללים (אף פעם לא הייתי, גם שהייתי רווקה ואולי זו הסיבה שהצורך עולה לי כעת)

הייתי שמחה להתכתב איתך פוטנציאלית אך מסתבר שמי שאין לו מנוי זהב לא יכול לכתוב הודעות למי שאין לו גם מנוי
ומערכת האשראי שלהם לא עובדת
אולי עוד כמה ימים אצליח
shoshana
לפני 18 שנים • 5 ביוני 2006

לא נחשפות רק לצד אחד

shoshana • 5 ביוני 2006
אני קבלתי החלטה לדכא את הצרכים הבדסמים לטובת שימור הנישואים עם בעל ונילי לחלוטין שהוא התגשמות משאלותי מכל בחינה אחרת.
כמו שכבר כתבתי, התסכול אדיר, והולך וגובר עם הזמן.
וכן, אני כן מבקרת בכלוב, בעקר כדי למצוא אחיות לצרה, וכדי לפרוק מעט מן המועקה.
מאלף סוררות​(שולט)
לפני 18 שנים • 5 ביוני 2006

Re: לא נחשפות רק לצד אחד

מאלף סוררות​(שולט) • 5 ביוני 2006
shoshana כתב/ה:
אני קבלתי החלטה לדכא את הצרכים הבדסמים לטובת שימור הנישואים עם בעל ונילי לחלוטין שהוא התגשמות משאלותי מכל בחינה אחרת.
כמו שכבר כתבתי, התסכול אדיר, והולך וגובר עם הזמן.
וכן, אני כן מבקרת בכלוב, בעקר כדי למצוא אחיות לצרה, וכדי לפרוק מעט מן המועקה.


אני בדר"כ מקפיד שלא להיות רציני ובעיקר באתר המופלא הזה אבל הפרסום שלך זיעזע אותי.
לא רוצה לחשוף יותר ככה בפומבי אבל אם תרצי לשוחח אשמח.
זהו עד כן הרצינות שלי להיום...


==================
"רוצים תה,
צמחים?"

~אחות בבית לוינשטיין~
ניטפיקינג​(נשלטת){מאסטרמיינד}
לפני 18 שנים • 5 ביוני 2006

Re: לא נחשפות רק לצד אחד

אני בחרתי שלא לדכא את הצד הזה שבי, כי יחד איתו יבוא דכאון אחר, גדול יותר. מנסיון.
Whip​(שולט)
לפני 18 שנים • 5 ביוני 2006
Whip​(שולט) • 5 ביוני 2006
בחרתי שלא לדכא את הצורך.
כי גם ללדכא יש מחיר, וגם הוא ייתפרץ יום אחד ויחריב הכל. כי את אמנות השמירה בבטן ידעו דורות של פולניות, ואנחנו בדורנו כבר לא כל כך טובים בזה.

אז בחרתי לשתף בגדול, לא בפרטי פרטים, לחשוף אט אט ובעדינות,
לא להטיח את הכל בפרצוף,
לתת לצד השני להסתגל לשינוי שחל בי (בעיניו).
וגיליתי שבמקרה שלי, ואולי זה קורה גם אצל אחרים פה, הצד השני לא כל כך רוצה לשאול. מסתפק במה ששומע, ולא רוצה לדעת עוד.
אז זה לא הפתרון המושלם, אבל אין פתרון מושלם במצבים כאלה. יש הכי טוב שניתן להשיג במינימום פגיעה - בשני הצדדים.