בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

גרמניה ואני - פוסט דיעה.

הדורבנים​(נשלט)
לפני 13 שנים • 23 ביוני 2011
הדורבנים​(נשלט) • 23 ביוני 2011
תיקון להמלט: המשפט של אוחנה אחרי הגמר מנצ'סטר - ביירן היה יותר עוצמתי: "ה אף פעם לא עצוב לראות גרמנים בוכים."
אני חושב שזה משפט רלוונטי מאוד לדיון. יש בו רשעות שכולנו אהבנו להתפלש בה, ואנחנו מרגישים שזה בסדר קולקטיבית, כי מגיע להם, בגלל השואה. איזה כיף היה לראות את המשפט הזה בלייב עם חברים על בירה... חבל"ז.

אני גם דור שלישי, סיפורים מאוד דומים לאלה של המלט. חרם קלאסי של הדור השני ( או ה1.5, כמו ההורים של המלט). חינוך שואה מאוד חודרני.

אני הפרתי את החרם רק השנה. נסעתי לגרמניה לתת הרצאות. הייתי בברלין, רקדתי, נזרקתי אחר כבוד מ"אינסומניה" אבל הייתי במועדונים האחרים. אכלתי המון נקניקיות ויין.

אבל דבר אחד לא אשכח: השוק שקיבלתי כשעברתי באיזה רחוב, שהייתה בו מסעדת סושי מאוד צבעונית וצעקנית, אם אותיות של מנגה בכל מני צבעים, ומתחתיה שלט אפור: "במקום זה, בבונקר מתחת לאדמה, אדולף היטלר מצא את מותו בהתאבדות, בשנת 1945.
כשהסתכלתי באחד הרחובות הסמוכים, ליד הגלידריה (הגרמנים הפכו את המקום לתיירותי ואטרקטיבי מהר מהר, בגלל שהוא היה בצד הסובייטי עד לא מזמן) היה עוד שלט אפור לייד ביניין רחב מאוד ונטוש, "בבינין זה שכן משרד הרכבות הגרמני בזמן המלחמה, ממנו הוציאו לפועל, בין היתר, את תוכנית הרכבות ששימשה לצורך הפתרון הסופי..."

השילוב המטורף הזה היה גדול עליי בעשר מספרים, ועשה אותי מאוד נוגה. כאילו עיר שמנסה לבנות עצמה מאפר, למרות אותו האפר.
הדורבנים​(נשלט)
לפני 13 שנים • 23 ביוני 2011
הדורבנים​(נשלט) • 23 ביוני 2011
אה, ועוד משהו: הרחוב הראשי באיזור ההוא, המזרחי, שמנסים להפוך אותו לשאנס אליזה של ברלין, נקרא "רחוב איינשטין", מה שגרם לנו לגחך בשפה של ילדים בגן:
"אה, עכשיו אתם *כן* רוצים להיות חברים שלו?..."
האמפרי
לפני 13 שנים • 23 ביוני 2011
האמפרי • 23 ביוני 2011
Mary Jane כתב/ה:
צודקים.

ובנימה משועשעת יותר-

http://www.youtube.com/watch?v=dORLpgXt8iY



אפרופו, מארי ג'יין, שני הקטעים הבאים שלהם הם דוגמא מצוינת לבאנליזציה
של השואה.
אגב, כשאני חושב על זה אז גם העדר הסליחה או הנדר שלא להגיע לשם לעולם
הם חלק מאותה באנליזציה (ויסלחו לי יקיריי שכאן):

http://www.youtube.com/watch?v=jQpHXIbIriA

http://www.youtube.com/watch?v=SiiBeaBDY2c
Lakshmi​(נשלטת)
לפני 13 שנים • 24 ביוני 2011

Re: גרמניה ואני - פוסט דיעה.

Lakshmi​(נשלטת) • 24 ביוני 2011
Sparafucile כתב/ה:
כשאני אנחת על אדמת גרמניה, אני לא א(י)רק.

לא, אני לא אעשה את זה. למרות שעל אדמה זו, נרצחו קרוב לשישה מליון מבני עמי. למרות שהמשטר של המדינה הזו, פלש למדינה שנולדתי בה, והחריב את עיר הבירה המרהיבה והענקית שנולדתי בה, כמעט עד היסוד. למרות שעל פי המשטר הישן, אני נחות משתי סיבות. אני סלאבי, אני יהודי.

הסיבה שאני לא אירק על אדמת גרמניה כשכף רגלי תדרוך שם לראשונה, היא דווקא בזכות אותם הנאורים, הגרמנים האמיתיים, שלא לקחו חלק בפשעים שהעם היפה הזה עשה. וכן, אני קורא להם עם יפה, עם חכם ועם מתקדם, וזה שהייתה קבוצת שינאה שהגיעה במרמה ותעמולה לשלטון, היא לא מייצגת את היופי הגרמני האמיתי.

אז כן, אני אמשיך לשמוע ואגנר. למרות שהמלחין אנטישמי. ואני אנהג ברכבים גרמניים, וכישראלי, אני אודה לגרמניה על הצוללות שהם יצרו לנו. כישראלי, אני מודה לגרמניה שהיא בין המדינות שמחזיקות את כלכלת אירופה הקורסת ב"ביצים".

אז יסלחו לי כל המתלהמים שיזעקו "הגרמנים הם נאצים". לא. הגרמנים הם גרמנים. נאצים הם מיעוט קטן מאד, שיש אותו בכל מדינה בעולם.

זו הסיבה שאני אעריך את גרמניה. גרמניה היפה והדמוקרטית. גרמניה שנותנת לנו כרגע המון.
אני אזכור תמיד את התקופה האפלה שלה, בין 33-45.

אבל אני לעולם לא אתייחס לגרמניה, כפרק זמן של 12 שנים. לעולם לא.

אני לעולם לא אשכח.

אני מחכה ליום שאני אבקר בארץ הזו.



***פורסם גם בבלוגי***



יסלחו לי כל אותם אנשים שחושבים ש"הגרמנים הם נאצים" (או שלא יסלחו, לא אכפת לי..)

אבל די עם הטיפשות הזו, אין סיבה לשים אות קין לעם שלם בגלל מנהיג אחד עם שגעון גדלות .
זה כ"כ פרמטיבי ואפילו סוג של טיפשות להגיד את זה.