שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הטאבו הגדול ביותר

נטי Nati​(אחר)
לפני 12 שנים • 26 בפבר׳ 2012

תשובה ל-Uranus

נטי Nati​(אחר) • 26 בפבר׳ 2012
[quote="Uranus"][quote="feminine3"]
Uranus כתב/ה:
אני קורא המון פוליטיקלי קורקטנס, היתממות וטיפה צדקנות בפוסט וגם בתגובות.

אלא שגם בפוסט שלך וגם בתגובה שלך הזכרת את לבישת בגדי הנשים לא רק כעניין
של טעם אלא גם כפטיש או כמשהו אשר מעורר גירוי (כן מיני) ופה טמונה הבעיה.
לכולנו יש דבר מה שגורם לנו גירוי מיני -
השאלה היא האם זה לעניין שנשב בפומבי בזמן שאנחנו מגורים מינית או באיזושהי
סיטואציה של עוררות מינית?
ופה לדעתי התשובה היא חד-משמעית - לא,
...


אני מסכים, יש התממות ופוליטיקלי קורקט בפוסט ובכוונה תחילה!

אנסה להסביר,

ההתממות באה במטרה להביא אולי בצורה של מעט גוזמה את המסר
שניסיתי להעביר. ניסיתי גם למצוא את הרציונל במשהו שבמודע הוא אינו
רציונלי - לכן אפשר להוסיף להאשמות גם יומרנות icon_smile.gif

לגבי הפוליטיקלי קורקט ההסבר הוא פשוט, אין לי שום כוונה לפגוע באף
אחת או אחד. אני מכבד כל פטיש, כל סטייה וכל מגדר שאינו פוגע
באחרים שלא בהסכמה - גם אם באופן אישי זה לא מושך אותי.

לגבי החלק השני של הציטוט, חד משמעית אין לי כוונה ללבוש בגדי נשים
בפומבי בצורה מופגנת ובטח לא ליצור פרובוקציות מיותרות.
ואין לי כוונה להפוך זאת לעניין עקרוני או להצהיר על "גאווה" מסוג חדש.
אם כך הבנת זאת אז נכשלתי בהעברת המסר...
מקומו של פטיש זה לדעתי הוא כן במסגרות בהן זה מקובל וכן במערכות יחסים
בדיוק כמו פטישים ומגדרים אחרים - פחות לא מקובלים.

אם תשימי לב לדוגמא שכתבתי על הזוגות שמדברים בפתיחות (יחסית) על אלמנטיים
בדסמיים שהם משלבים במערכת היחסים שלהם וזה עובר בשלום.
הם הרי לא הולכים אזוקים בשלשלאות ולא מבצעים אחד בשני את האקטיים
המיניים הנלווים בפומבי - אבל הם גם לא מתביישים בכך ולא פוחדים מתגובות
הסביבה. כלומר זה כבר לא טאבו!

לאומת זאת קרוסדרסינג וטרנווסטיטים הם עדיין כן טאבו! לכן גם אין לי מושג איך
בת הזוג שלי תגיב לזה. מעולם זה לא עלה גם באופן כללי. לאומת זאת על מגדרים
אחרים, פטישים "מקובלים יותר" ומשיכה ל-BDSM שכבר אינם טאבו קיבלתי
מושג על השקפתה בעניין בקלות וללא השלכות הרות אסון על מערכת היחסים.

את אשר כן הייתי רוצה שיהיה קל יותר לעשות בפומבי אמחיש בדוגמה:
הלכתי לחפש נעליים חדשות בשבוע שעבר, ושוב הייתי צריך לבקש
את המידה ולפי התגובה של המוכרת להחליט אם אני צריך לשלוף את קלף המתנה
לבת הזוג שלי ושאני תמיד קונה לה טיפה גדול כי ככה וככה או שזה לפורים או
שלל תירוצים שיש באמתחתי ללמה גבר קונה נעלי נשים לבדו.

היה נחמד למשל אם הייתי יכול לומר שהם בשבילי ואפילו למדוד אותם (כדי לא לקנות
חתול בשק כמו שהיה קורה לי בעבר), ומוכרים היו יכולים בתוך עצמם להמשך לזה או לא
אבל זה לא היה גורם לתגובות קיצוניות. הם היו יכולים להגיד לעצמם: "עוד אחד
מהמוזרים האלה" אבל זה לא היה הלם טוטאלי עבורם ועבור הסביבה. אם זה לא היה טאבו!

שלך,

לימורי
feminine3​(אחרת)
לפני 12 שנים • 26 בפבר׳ 2012
feminine3​(אחרת) • 26 בפבר׳ 2012
אתה גם היום יכול להכנס לחנות נעליים ולמדוד נעלי נשים אף אחד לא יעיף אותך מהחנות מקסימום תקבל מבטים מוזרים
נטי Nati​(אחר)
לפני 12 שנים • 26 בפבר׳ 2012
נטי Nati​(אחר) • 26 בפבר׳ 2012
feminine3 כתב/ה:
אתה גם היום יכול להכנס לחנות נעליים ולמדוד נעלי נשים אף אחד לא יעיף אותך מהחנות מקסימום תקבל מבטים מוזרים


יכול להיות, אבל אין זה פוגם בפואנטה.
גולוסקלפרה​(נשלט)
לפני 12 שנים • 26 בפבר׳ 2012
גולוסקלפרה​(נשלט) • 26 בפבר׳ 2012
בתקופות מסויימות בהיסטוריה היו תרבויות בהן לבישת טייטס ע"י גברים היתה נורמלית לחלוטין.
כנ"ל, היום בסקוטלנד אתה יכול ללבוש חצאית ואף אחד לא יביט עלייך מוזר.

לדעתי, הטאבו הוא עצם העניין. אם גרביונים היו רק "נוחים ומחממים" ולא גם נשיים מעצם הווייתם כפי שהחברה תופסת אותם, ספק אם היית נהנה כל כך ללבוש אותם... לא כך?

סלח לי אם זה ישמע מתנשא, אך יש בפטיש הזה משהו נרקסיסטי מאד שכן, גבר לובש בגדי אשה מגורה מעצם היותו מושך בעיניי עצמו את עצמו... כך אני מבין את זה.

בכל אופן אני שמח שקיבלת כאן חיזוקים, דבר שאינו של מה בכך אפילו כאן בכלוב, ואני מצטרף למחזקים.
Uranus
לפני 12 שנים • 26 בפבר׳ 2012
Uranus • 26 בפבר׳ 2012
לימור,

לא הבנתי מאיפה את גורסת שבדס"מ אינו נחשב טאבו? זה ועוד איך טאבו.

א. אם אכנס עכשיו עם שפחה לחנות של ציוד רכיבה על סוסים, סביר להניח שנקבל מבטים מוזרים בדיוק כמו שאת תקבלי בחנות נעליים...
ב. אני אישית ארגיש מאד לא נוח לגלות בפני בת זוג ונילית על נטיותיי הבדס"מיות, ולא משנה כמה זה הבון-טון בסדרות של יס...ואגב גם נתקלתי במצבים בהן בנות זוג נרתעו ועזבו בגלל זה. זה אני ובו זמנית ברור וידוע לי שישנם אנשים שאין להם בעיה לגלות את זה וכולם על הזין שלהם כולל המשפחות שלהם ומקומות העבודה.

מה שבסופו של דבר זה מוכיח - שההחלטה לשתף בת זוג על פטיש כזה או אחר תלויה אך ורק בבחירה שלך וזה לא קשור בהיותו טאבו או לא, אלא קשור בבעל הנטיה והאומץ שלו לשתף וכמו כן, בטיב הקשר ובבת זוג וביכולת שלה לקבל את זה. יכול להיות שבת זוג תקבל את הפטיש הזה אבל בו זמנית תחליט שלא מתאים לה לחיות בזוגיות איתך - שגם זה לגיטימי.
נטי Nati​(אחר)
לפני 12 שנים • 26 בפבר׳ 2012
נטי Nati​(אחר) • 26 בפבר׳ 2012
שפחון כתב/ה:
בתקופות מסויימות בהיסטוריה היו תרבויות בהן לבישת טייטס ע"י גברים היתה נורמלית לחלוטין.
כנ"ל, היום בסקוטלנד אתה יכול ללבוש חצאית ואף אחד לא יביט עלייך מוזר.

לדעתי, הטאבו הוא עצם העניין. אם גרביונים היו רק "נוחים ומחממים" ולא גם נשיים מעצם הווייתם כפי שהחברה תופסת אותם, ספק אם היית נהנה כל כך ללבוש אותם... לא כך?

סלח לי אם זה ישמע מתנשא, אך יש בפטיש הזה משהו נרקסיסטי מאד שכן, גבר לובש בגדי אשה מגורה מעצם היותו מושך בעיניי עצמו את עצמו... כך אני מבין את זה.

בכל אופן אני שמח שקיבלת כאן חיזוקים, דבר שאינו של מה בכך אפילו כאן בכלוב, ואני מצטרף למחזקים.


וגם מזוכיסטי משהו, לנקות את הבית על נעלי עקב זה לא קל (בלשון המעטה) אבל אני סופג
מזה עונג....icon_smile.gif
נטי Nati​(אחר)
לפני 12 שנים • 26 בפבר׳ 2012
נטי Nati​(אחר) • 26 בפבר׳ 2012
Uranus כתב/ה:
לימור,

לא הבנתי מאיפה את גורסת שבדס"מ אינו נחשב טאבו? זה ועוד איך טאבו.

א. אם אכנס עכשיו עם שפחה לחנות של ציוד רכיבה על סוסים, סביר להניח שנקבל מבטים מוזרים בדיוק כמו שאת תקבלי בחנות נעליים...
ב. אני אישית ארגיש מאד לא נוח לגלות בפני בת זוג ונילית על נטיותיי הבדס"מיות, ולא משנה כמה זה הבון-טון בסדרות של יס...ואגב גם נתקלתי במצבים בהן בנות זוג נרתעו ועזבו בגלל זה. זה אני ובו זמנית ברור וידוע לי שישנם אנשים שאין להם בעיה לגלות את זה וכולם על הזין שלהם כולל המשפחות שלהם ומקומות העבודה.

מה שבסופו של דבר זה מוכיח - שההחלטה לשתף בת זוג על פטיש כזה או אחר תלויה אך ורק בבחירה שלך וזה לא קשור בהיותו טאבו או לא, אלא קשור בבעל הנטיה והאומץ שלו לשתף וכמו כן, בטיב הקשר ובבת זוג וביכולת שלה לקבל את זה. יכול להיות שבת זוג תקבל את הפטיש הזה אבל בו זמנית תחליט שלא מתאים לה לחיות בזוגיות איתך - שגם זה לגיטימי.


אני מקבלת את מה שכתבת, זה אכן אינדיבידואלי במידה רבה...
feminine3​(אחרת)
לפני 12 שנים • 26 בפבר׳ 2012

השינוי מתחיל בך

feminine3​(אחרת) • 26 בפבר׳ 2012
limor2000 כתב/ה:
feminine3 כתב/ה:
אתה גם היום יכול להכנס לחנות נעליים ולמדוד נעלי נשים אף אחד לא יעיף אותך מהחנות מקסימום תקבל מבטים מוזרים


יכול להיות, אבל אין זה פוגם בפואנטה.

הפואנטה מבחינתך היא שזה לא מקובל וחריג ולמה החברה לא מקבלת את זה כדבר טבעי, סוג של חיה ותן לחיות טוב WELL
גם אני הייתי רוצה שיהיה שוויון זכויות מלא לאתיופים ולא הפרדה בין בתי ספר
או למשל שלא תהיה הדרת נשים וחרדים לא יתקפו אישה רק משום היותה אישה
או למשל שלרוסים לא יקראו רוסים אלא ישראלים
או שתהיה סובלנות כלפי אנשים שמנים וכ"ו

וגם אומרים שבשביל לשנות כל אחד צריך להתחיל עם עצמו אז למה שלא תתחיל אצלך בבית למשל עם בת זוגתך ?
נילי ונילי
לפני 12 שנים • 26 בפבר׳ 2012

Re: השינוי מתחיל בך

נילי ונילי • 26 בפבר׳ 2012
feminine3 כתב/ה:
וגם אומרים שבשביל לשנות כל אחד צריך להתחיל עם עצמו אז למה שלא תתחיל אצלך בבית למשל עם בת זוגתך ?



לא יודעת כמה זה פיירי, לבקש מלימור לשאת את השינוי החברתי על גבה. בנאדם לא צריך לסחוב את "המאבק" על זוג כתפיו.
תחרה שחורה- גם הקריאה שלך ללימור לספר לאישתו לא היתה פיירית בעיניי. פתרון שעבד יופי טופי אצלך לא בהכרח מתאים לאנשים אחרים. אהבתי שסיפרת על הניסיון שלך, אבל זה לא פייר כל כך להגיד שמה שעבד לך בטח יעבוד גם בזוגיות של אחרות.

אנשים עוברים תהליכים עם עצמם, לוקח להם את הזמן שלוקח להם לעבד דברים, אין אפשר ללחוץ עליהם לעשות משהו. אם להקביל למאבקים אחרים, אז בדיוק באותו אופן שבו חשבתי שזה לא פייר שלחצו על הראל סקעת לצאת מהארון בשביל השינוי החברתי והניראות הקווירית, אני גם חושבת שלא נכון ללחוץ על לימור לספר לאשתו.




(סליחה שאני מטפסת עלייך בשרשור הזה, זה ממש לא בכוונה. יוצא ככה בלי כוונה.)

feminine3​(אחרת)
לפני 12 שנים • 26 בפבר׳ 2012

Re: השינוי מתחיל בך

feminine3​(אחרת) • 26 בפבר׳ 2012
נילי ונילי כתב/ה:
feminine3 כתב/ה:
וגם אומרים שבשביל לשנות כל אחד צריך להתחיל עם עצמו אז למה שלא תתחיל אצלך בבית למשל עם בת זוגתך ?



לא יודעת כמה זה פיירי, לבקש מלימור לשאת את השינוי החברתי על גבה. בנאדם לא צריך לסחוב את "המאבק" על זוג כתפיו.
תחרה שחורה- גם הקריאה שלך ללימור לספר לאישתו לא היתה פיירית בעיניי. פתרון שעבד יופי טופי אצלך לא בהכרח מתאים לאנשים אחרים. אהבתי שסיפרת על הניסיון שלך, אבל זה לא פייר כל כך להגיד שמה שעבד לך בטח יעבוד גם בזוגיות של אחרות.

אנשים עוברים תהליכים עם עצמם, לוקח להם את הזמן שלוקח להם לעבד דברים, אין אפשר ללחוץ עליהם לעשות משהו. אם להקביל למאבקים אחרים, אז בדיוק באותו אופן שבו חשבתי שזה לא פייר שלחצו על הראל סקעת לצאת מהארון בשביל השינוי החברתי והניראות הקווירית, אני גם חושבת שלא נכון ללחוץ על לימור לספר לאשתו.




(סליחה שאני מטפסת עלייך בשרשור הזה, זה ממש לא בכוונה. יוצא ככה בלי כוונה.)


אבל גם אי אפשר לצפות מאחרים שיעשו את העבודה בשבילך כשזה כל כך חשוב לך כמו שזה נראה חשוב לימור. ואף אחד לא ביקש ממנה לשאת את כובד השינוי לבדה אבל צריך להתחיל איפשהו לא? הכי קל להגיד החברה אשמה החברה לא פתוחה ולא לעשות עם זה כלום בעצמך