שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה השולטות פאסיביות?

מאדאם קירי​(שולטת){אהובי המתו}
לפני 9 שנים • 1 ביוני 2015
מתהפך כתב/ה:
זה כמו ללכת למסעדה איטלקית לבחור מתוך רשימה של מאה מנות את הפסטה הכי טובה והכי יפה והכי יקרה. ואז השף אומר לך שאתה יכול לקבל את הפסטה רק בתנאי שיש לך רגש אליה ואתה באמת אוהב אותה.
אחרי שהשף השתכנע שיש לך רגש אמיתי ליצירה. הוא אומר לך כי עליך לעמוד במשימה נוספת אבל פשוטה: לבלוע את הזרע של עצמך.

icon_lol.gif icon_lol.gif

ליידי תמרה כתב/ה:
רוב הגברים נפסלים הרבה לפני מבחן פיזי כזה או אחר, כדוגמת "בלע את הזרע של עצמך". הרוב נפסלים כבר ברמת לקרוא פרופיל, להבין פרופיל, לפנות באופן סביר, לכבד גבולות.

1. זה ממש לא מבחן פיזי, אלא משימה שנחמדה לי. ובכל מקרה, כמו שכתבתי למעלה, אין לי שום בעיה אם מישהו יסרב בצורה מנומקת (למשל, יגיד בפשטות שזהו גבול שלו).
2. בנוגע להמשך דבריך, אני לא יכולה להסכים יותר. אנשים פונים אליך מבלי לקרוא את הפרופיל וזה ממש לא לעניין. שתי דוגמאות קטנות לעניין זה:
א. היתה תקופה בה כתבתי בגבולות שלי "פומביות". פנה אליי מישהו וכתב לי, בין השאר: "אני מוכן גם ליד חברות שלך, גם ברחוב...". במילים אחרות, בכלל לא עניין אותו שלי חשובה מאוד הפרטיות, הוא רצה להגשים את הפנטזיה הפומבית שלו.
ב. היתה תקופה בה היה כתוב בפרופיל שלי, באדום בוהק, שאין לי שום עניין בפוט פטיש. יתר על כן, אני ממש שונאת כשנוגעים לי בכף הרגל. כמובן שזה לא עזר, וקיבלתי המוני פניות מאנשים שהתחננו לעבוד ולהעריץ את כף הרגל שלי. אין לי בעיה עם אנשים שזו הפנטזיה שלהם, אבל טרחתי וכתבתי בפירוש שאני לא מעוניינת. מה אני אמורה להסיק מכך?


ליידי תמרה כתב/ה:
בכל מקרה, פתחתי שרשור חדש שמנסה להתייחס לנקודה של הפערים בין חלק מהשולטות לחלק מהנשלטים. זה כבר מזמן חרג מ"למה השולטות פאסיביות" ופסטה.

אני דווקא בעד שרשור על פסטה... יאמי יאמי!
כפוף
לפני 9 שנים • 1 ביוני 2015
כפוף • 1 ביוני 2015
מתהפך כתב/ה:
זה כמו ללכת למסעדה איטלקית לבחור מתוך רשימה של מאה מנות
את הפסטה הכי טובה והכי יפה והכי יקרה. ואז השף אומר לך שאתה יכול
לקבל את הפסטה רק בתנאי שיש לך רגש אליה ואתה באמת אוהב אותה.
אחרי שהשף השתכנע שיש לך רגש אמיתי ליצירה. הוא אומר לך כי עליך לעמוד
במשימה נוספת אבל פשוטה: לבלוע את הזרע של עצמך.


אז אתה אומר לעצמך "קיבינימט! עד שהצלחתי למכור לטבח הזה שיש לי רגש למנה שלו, אפילו אני התחלתי להאמין לשטות הזו. מה אני אצא מכאן עם בטן מקרקרת? שבוע אני מחכה לשולחן במסעדה שלא לדבר על כך שהמנה הזו היא הפנטזיה שלי מאז שאני זוכר את עצמי.
לא יעלה על הדעת! סחבק הוא לא פראייר של אף אחד וגבר צריך לעשות מה שגבר צריך לעשות"

מבלי שאף אחד יראה אתה מגניב את גביע היין הנוצץ מעל המפה הצחורה אל מתחת לכנף המקטורן החדש שקנית במיוחד לערב המיוחד הזה ומדלג ברגל קלילה במדרגות לשירותים בקומה השנייה.
והנה להפתעתך אתה רואה לפני הדלת תור ארוך ומתפתל של גברים, כולם עם הז'קטים עליהם.
"מה קורה מיסטר?" אתה טופח על שכמו של הג'נטלמן האחרון בתור.
ההוא מסתובב אליך במבט של כלב עצוב ושואל "גם אתה הזמנת את מנת השף?"