פוליאמוריה - מה כלכך מפחיד?

כיום מונוגמיה לא עובדת לא בגלל שזה מונוגמיה,
היא לא עובדת כי כיום קשה מאד למצוא אהבה או בנאדם שאפשר לחיות איתו באושר ועושר עד שזה נגמר.

כי בעידן של היום קשה לצאת מהמסך,
יש מלא אפשרויות כמעט לכל אדם אם זה באפליקציות הכרות או במציאות,ואז זה מכניס ללופ שאנחנו מפחדים להפסיד את ב' למרות שעכשיו אני יוצא עם א' וכיף לי איתה,אבל אולי עם ב' יהיה לי יותר כיף?

היום הכל נגיש,
סקס הפך למצרך זול
דייטים הפכו לענינים שוליים
ואנשים הפכו לתחליפים קלים.

אז זה לא עובד כי הפכנו להיות כהי חושים והפחד של לפספס הזדמנויות בכל רגע נתון שולט בנו.

ויעני זה מה שהפוליאמוריה מציעה,
אז בגלל זה היא מתאימה כיום יותר מהמונו.

מפחיד? את מי זה מפחיד? מי אמר שזה מפחיד?...

לגבי השאלה השניה שלך - אני עצמי לא פוליאמורית ולכן אין לי מה לחפש עם פוליאמורים. אנחנו לא מחפשים את אותו סוג קשר.

שאלת פולו-אפ: האם יש פוליאמורים שמעוניינים להיות במערכת יחסים עם חובבי מונוגמיה? האם זה "לא גבול" או שזה ממש משהו שמחפשים אקטיבית? או שאין העדפה? איך זה יכול לעבוד בעצם?
ככל שאני מצליחה לדמיין, נראה לי שלו הייתי פוליאמורית - לא הייתי רוצה מערכת יחסים אינטימית עם מי שאינו כזה.

אנשים חייבים לשחרר את ההנחה שחוסר רצון באקט מסוים/סוג מסויים של מערכת יחסים נובע מ״פחד״ ולא בגלל, ובכן, חוסר רצון.

מה מפחיד אתכם.ן כלכך בקשר עם אנשים פוליאמוריים?
או לחילופין, מה מונע מכם.ן להכנס לקשר עם פוליאמוריים?