היה לנו פעם בית שמאוד אהבנו. זה לא היה בית מפואר, אבל זה היה הבית שלנו. בית, ב-י-ת, מילה כל כך קצרה שמעולם לא הצליחה להכיל את מה שהיא מסמלת. אני זוכר אותך מחייכת אל מול החלון שבמטבח במבט הבוהה אי שם, אל עבר נקודה שבאופק, וחיוך שמלווה חלום בהקיץ מתקתק.
