אחרי שגמרו צנחו אל השקט המופלא ההוא. השאריות של הגבר שלה נטפו על כפיה וממנה, והריח המשכר של מיצי התאווה והזיעה הקיפו את שניהם. הוא ערסל את כפיה בין זרועותיו והיא חייכה, נשאבת אליו. מוקפת בשקט הזה שוב תקפו אותה המחשבות על המרחב שלה ושלו. הוא בטח מרגיש את זה, הוא תמיד מרגיש אותה.
