אחר צהריים טובים אורח/ת

כשגעגוע נצרב הוא הופך לאובדן.

ואז זה נצרב. בשנייה אחת מעוררת חושים. בין געגוע לאובדן. זה נע עד השנייה הזאת ממש ונעצר. באבחה. אבחה פוצעת. אבחה דומעת. כזו שהלב מלא בה. ואין מקום. זה חונק. ואין מקום לכלום. רק לגעגוע. שחור, מתנפל. רוצה לברוח מזרועותיו שמבטיחות רק רע. אי אפשר. אין לברוח מזרועות שלא נגמרות.

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה