קוֹלוֹת מִתוֹך עֶמְדַּת הַקְּרָב שֶׁנִכְבְּשָּה עוֹלָה זַעֲקַת הַמְּנוּצַחַת, הֶמְיָה הַשְּׂמֵחָה בְּחֶלְקָהּ, וּצְלִיל הָחֵץ הַשָּלוּח הַפּוֹלֵחַ אֶת הַבָּשָׂר הַחַי, הַמְּפַלֵס דַּרְכּוֹ בְּמִיצְוַות בְּעָלָיו, מְסַמֵּן אֶת רֵאשִׁית הַהַשְׁלָמָה עִם מַסַּת הַיִּסּוּרִים הַנֶּחֱפֶּצֶת, הַנֶּחֱרֶצֶת בְּתַּלְמֵי
