היא זחלה על ברכיה, שבשלב זה כבר כמעט שלא חשה בהן, או שפשוט מוחה החליט להתעלם לחלוטין מאותות הכאב ומתחושת השריפה ששדרו ברכיה החבולות. היא המשיכה והתקדמה הלאה במנהרה החצובה שהייתה צרה כל כך, עד שאפילו היא, שהייתה רזונת כל חייה, "ברבי" כינו אותה חבריה, בקושי יכלה לעבור בה.
