ובכן. כבכל בוקר שישי טיפוסי, אני נאלצת לפתוח את המחשב שלי, ובמשך שעה ארוכה לבחוש בשוקו. לא בשוקו שאביס אוהב, וים שומרת על המדף במטבח, אלא בשוקו בדסמי, צח, טהור, ועם ריח קל של מה שהכלבה שלי עושה אחרי שאני מאכילה אותה בפרושוטו של מזרע.
