את האמת, בתחילה, חשב הוא כי יוכל לה. כך חשב. אומנם הצליח לאחוז בה, ואין ספק שחווה דבר או שניים. התענג הוא לא אחת מגופה וריצוי תאוותיו. אך אז, אותו הערב, שעת שקיעה, כשטעם הלימון מהמשקה הממותק הקר, שמבעוד מועד הכינה, שוב עלה בפיו, מתמזג ברוח ערב עדינה מחלון החדר, משקיף אל מעט למעל
