. עֲל הֶיוֹתָהּ הָאֲדַמָה בִנְטוֹת אָדוֹן אֶת אָהֳלו מֵעַל חַיֵיהַ הִיא לוֹחֶשֶת אַהֲבָה כְמוֹ רוּחַ חֶסֶד בִנְוֵוה מִדְבּר, מַשָב עֲלִים הַשָּר אֶל תּוֹך קִמְטֵי הַמַיִם הָרַכּים עֲל הֶיוֹתָהּ הָאֲדַמָה - גּדוֹלָה וּמִצְטַנֶפֶת אֶל מִתַחַת לְרַגְלַיו.
