צהריים טובים אורח/ת

זיכרונות של ילדות, זכרון לאדון.

פעם כשהיה הוא קטן, זוכר שכאב הוא כאב. הוא זוכר את אותה הקבוצה, הוא זוכר את אותם המכות שהכתה. הוא זוכר שחזר לביתו, מול מראת האבמט מדדה פציעותיו זו אמו. הוא זוכר את אביו שנכנס, ובקול מנומס, כמעט שברירי, ביקש כי יברח אם תקרה שוב תקרית. הוא זוכר את הרגע ההוא, אותה השניה בו ידע...

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה