| מייקל ג'קסון(לא בעסק) |
לפני 19 שנים •
15 באפר׳ 2007
"היינו כצאן לטבח"
לפני 19 שנים •
15 באפר׳ 2007
מייקל ג'קסון(לא בעסק) • 15 באפר׳ 2007
היינו רואים אותם הולכים "בדרך השמיים" עייפים ותשושים .
האיש במגף הנאצי היה צועק קדימה קדימה וחיוך מרושע על פניו. הם ניכנסים עם הראש כלפי מטה שבקושי מצליחים להחזיק את עצמם. הם ניכנסו לחדר בגודל 35 מטר מרובע כ 700 איש בצפיפות עד שלא היה אפשרות חוץ מעמידה. אחרי זה הדלתות היו נסגרות וקול מר של בכי ריחף באוויר. כאשר הופעל המנוע של הטנק היו נשמעות צרחות עד השמים איפה אתה איפה אתה? במקום לעזור לנו אתה מתעלם מאיתנו מהעם הנבחר. לאחר מכן פתחנו את הדלתות ומרוב הלחץ כל אלה שצמודים לדלת פשוט נפלו מייד. התחלנו בהוצאת שיני זהב ופינוי גופות.וכך יום יום היינו מיתפללים שהמילחמה תסתיים וכבר זה יגמר.כול דקה היתה עוברת בסבל איום שלא ניפסק. אף אחד לא עזר לנו היינו לבד ורצינו לחיות.יום יום בבוקר היה מסדר של עמידה בקור מקפיא והיינו חייבים להוציא למיסדר את הגופות של האנשים שמתו בלילה כי אם יהיה חסר מישהו יתחילו הוצאות להורג סתם כי את הקצין הנאצי זה מעצבן שלא הבאנו את הגופות. לאט לאט היינו הופכים לצל ריק מיתוכן.הנפש כבר לא קיימת רק רובוט מהלך שמבצע פקודות. הפכנו לאנשים מפוחדים שלא ממש מבינים אם זה מציאות או דימיון. הנה כמה יצירות שמתאימות ליום. עוד: |
|
|

