(נזכרתי משום מה בסיפור הזה, ישן שפרסמתי פעם פעם בפורום אחר) ערפילית משי. נעמדתי מול המראה, באורה האדום של המנורה היחידה שהייתה בחדר. אט-אט הרמתי את מבטי מהרצפה. כאילו אבני-רחיים נתלות מאישוני, כך הרמתי את מבטי, מכריחה עצמי להסתכל.
