יד עדינה מונחת על זרועי מובילה אותי בשתיקה אל פנים המערה. החושך כבר נגס בי בדרכי לכאן חלקים חלקים הוא נגס בשיני עלטה עד שלא נותר כלום עוד לראות וכעת הוא בלע אותי כליל. תנועה עדינה על כתפי מסמנת לי לשבת, כמה עוד כמוני נמצאים כאן מסביב?
