| Madame T(שולטת) |
לפני 17 שנים •
1 ביולי 2009
הפתעה במשרד - סיפור - חלקים א' + ב'
שעות אחה"צ המאוחרות, ישב במשרדו, לבד, שקוע בחומר שמונח לפניו. החדר היה חשוך למדי, רק מנורה אחת דלקה ומעט אור נכנס גם מהמסדרון. השתדל לסיים לעבור על החומר, בשביל זה נשאר מאוחר, אבל מדי פעם מצא עצמו שוקע בהרהורים. ברגע מסויים היתה לו תחושה, שהוא שומע רחש קל במסדרון. זה בטח נדמה לי, אמר לעצמו, מאחר שידע שהוא היחיד שנשאר בעבודה, שאר העובדים כבר הלכו הביתה. ושוב ניסה לחזור ולהשלים את החומר. לפתע כבה האור במסדרון ושוב שמע את אותו הרחש, הפעם מאחוריו. הפעם לרחש הצטרף גם ריח, ריח עדין ונעים של בושם נשי. פנה להסתובב לאחור כדי לראות מי זאת שנמצאת שם מאחוריו, אך לפני שהספיק להסתובב הרגיש במשהו רך נכרך ונקשר סביב עיניו וקול נשי לוחש לו באוזן: 'מה שלומך, כלבלב קטן שלי?'... בטרם הספיק להגיב, הוצמדו ידיו מאחורי הכסא עליו ישב וחבל נקשר סביב פרקי ידיו ורגליו. הוא היה כעת מרותק לכסא, ידיו, רגליו ועיניו קשורות, נתון לחסדיה...
למרות שידע מי היא אותה אישה מסתורית, שהשתלטה עליו תוך רגעים ספורים, ללא כל התנגדות מצידו, נותר המום במשך דקות ארוכות, כשהוא מנסה לשווא לומר משהו, אבל המלים נותרו אילמות. רק שמע וחש את נשימתו שלו עולה ויורדת ואת דפיקות ליבו בקצב מהיר מהרגיל. היא הבטיחה שתפתיע אותו ביום מן הימים, ואכן הוא הופתע, ללא ספק. תהה מה היא זוממת ומה תעשה בו כעת כשהוא עומד לרשותה, ללא אפשרות תזוזה וכשאינו רואה דבר. באותם רגעים, למרות גודלו הפיזי, שהיה רב משלה, הרגיש חוסר אונים מוחלט. לפתע חש יד נשלחת מתחת לחולצתו וצובטת בחוזקה את אחת מפיטמותיו, הוא נאנק מכאב, אך היד המשיכה לצבוט בכוח, עוברת לסירוגין מפיטמה לפיטמה. אצבעות היד הנשית השניה נגעו במקביל בעדינות בשפתיו, משחקות לאורכן, כשמדי פעם אצבע נתחבת לתוך פיו. לקק, כלבלב שלי, שמע את קולה הרך, והוא ליקק בתאווה את אצבעותיה העדינות והריחניות, אחת אחת. לשון חמימה ורטובה חדרה אל אוזנו וליקקה בסיבובים קטנים תוך שהיא נושכת קלות את תנוך אוזנו מדי פעם, ידעה שזה מטריף אותו. נשק אותי, לחשה לתוך אוזנו הרטובה מליקוקיה. עיניו היו עצומות מתחת לצעיף המשי הרך שקשרה סביבן, חש את שפתיה נצמדות לשלו, לשון חודרת אל פיו לנשיקה עמוקה, עוצרת נשימה. רצה מאד לחבקה באותו רגע, אבל ידיו הקשורות מאחורי גבו לא איפשרו זאת. הרגיש כמו בובה בידיה והיא עושה בו כרצונה... לא היה רגיל כלל לתחושת חוסר האונים הזאת. הוא היה זה ששלט במצב בדרך כלל. שאל את עצמו למה הוא בעצם מסכים לכך, שאותה אישה תעשה בו כרצונה. אבל התשובה היתה ברורה לו. כשהוא נמצא איתה, שומע אותה, מריח אותה, מרגיש אותה קרוב אליו, הוא פשוט שוכח מהכל, הופך לכלי משחק בידיה, שנועד רק לשרת אותה. הוא עצמו אינו חושב באותו רגע, נרגע, בוטח בה לגמרי, יודע ששום דבר רע לא יקרה לו מידיה, ופשוט מתמכר ומתמסר לה... אתה שקט מאד, כלבלב שלי, שמע את קולה לוחש באוזנו. כן, גבירתי, מצא שוב את קולו, אני שמח שאת כאן. התגעגעתי... היא הסירה את צעיף המשי מעיניו, אך ידיו ורגליו נותרו עדין קשורות. התישבה על שולחנו, הסירה את אחת מנעליה וקירבה את רגלה העדינה העטופה בגרב שחור ודק אל אפו, אל לחייו, אל שפתיו. הוא עצם את עיניו ופשוט התמכר למגע העדין של רגלה על פניו. האם תרשי לי ללקק את כפות רגליך, גבירתי, שאל בלחש? עוד מעט כלבלב שלי, סבלנות.... הרגיש את ההתרגשות עולה בו למחשבה שעוד מעט יזכה לטעום את בהונות רגליה של גבירתו. ניסה לדמיין לעצמו את התחושה, כאשר פתאום חש את רגלה, ממנה הסירה את הגרב, נתחבת לתוך פיו. זה היה האות... מייד שלח את לשונו וליקק בוהן, בוהן, כשהוא עוצם את עיניו ושואף את ריחן העדין. שמע את נשימתה עולה ויורדת, ידע שליקוק בהונותיה חביב עליה והשתדל לעשות את מלאכתו נאמנה. הרגל השניה, אף היא נטולת גרב, הצטרפה לראשונה והוא ליקק פעם את בהונות זו ופעם את בהונות זו. היד נשלחה שוב אל מתחת לחולצתו וצבטה בחוזקה בפיטמותיו. ציפורניה החדות שרטו את בטנו עושות את דרכן כלפי מטה לכיוון הבליטה שהחלה להווצר במכנסיו. ואז קמה בפתאומיות מהשולחן עליו ישבה כשהיא נעמדת מאחורי הכסא אליו היה קשור עדין בידיו וברגליו, נצמדה אליו מאחור. חש את נשימתה החמה ואת ריח הבושם האהוב עליו מציף אותו וכן את החזה השופע והחם שלה דרך האריג הדק שלבשה, בגבו. מענין מה היא מתכננת עכשיו, חשב לעצמו, הכיר אותה כבר וידע כי אף פעם לא אצה לה הדרך. היא אוהבת לעשות הכל לאט ובמתינות, ודווקא דרכה השלווה והאיטית לכאורה הזו היא שגירתה והטריפה אותו יותר ממה שהיה רגיל אליו עד כה... התירה את ידיו ורגליו ומשכה את חולצתו מעל לראשו. חלק גופו העליון נותר עירום. רד למטה כלבלב שלי, על הרצפה, על ברכיך, מולי. התיישבה בכסא שלו במקומו והביטה אליו במבטה החודר; המבט הזה, שתמיד גרם לו להרגיש שהיא קוראת את מחשבותיו, גם בלי שיאמר מילה. כל כך רצה לחבק אותה, להצמד אליה, להרגיש את חום גופה מקרוב. האם תרשה לו? הביט בה במבט מתחנן והיא קראה את השאלה בעיניו. עוד מעט, לא כרגע, אמרה. העבירה את ידה בליטוף עדין על חזהו כשהיא מדי פעם צובטת ומועכת את גופו. לקחה שני מהדקים משרדיים והצמידה לפיטמות שלו. הכאב החד הקפיץ אותו לרגע, אבל הוא היה מוכן לסבול למענה. המשיכה ללטף, לצבוט, למעוך ולשרוט לסירוגין. החזה השופע שלה היה בגובה עיניו. כל כך רצה לטמון בו את ראשו ולשקוע בתוך החמימות והרוך האינסופיים הללו... ושוב תלה בה את מבטו המתחנן, אולי עכשיו?... והיא ממשיכה בשלה, כאילו הוא בובה שלה וחלק גופו העליון צעצוע בידיה לעשות בו כרצונה. ואז בתנועה חדה, הסירה את המהדקים מעל פיטמותיו הכואבות, ליקקה בלשונה את קצה אצבעה והעבירה אותה עליהן בעדינות. הוא נאנח אנחת רווחה קלה. היא שמעה את האנחה וחייכה לעצמה ואז הושיטה את שתי זרועותיה ואספה אותו אליה, אל חיקה החמים והרך. הוא שקע לתוכו בהנאה אבל ידע, שהמפגש הזה עדין לא תם... |
|
|
|
|
|