צהריים טובים אורח/ת

סוף הסרט (סיפור בידיוני ללא המשכים)

אומרים שהזמן מרפא את הכל. הוא גם שוחק את הכל. עשור חלף, עשור של זמן - מלח, קשה וצורב, מאפיר שיער. הוא חייך מאז, ואהב, והסתער על החיים בקצב מוגבר, כאילו פחד לעצור ולתת לאוויר שמסביבו לשקוע עליו, פחד להיקבר תחת הכובד.

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה