היא התעוררה לאור צהריים, פוקחת את עיניה הגדולות בעצלתיים, אני ממתין על הרצפה לרגליי מיטתה בינתיים, עוד מעט תשתמש בי ואותה אשרת, עוד מעט יבוא הרגע שלו חיכיתי מאתמול, כשנפסקה מלאכתן של ידיי המעסות רגליה, בעת שנרדמה ועצמה את עיניה, ואני חזרתי למחצלתי לשינה דרוכה, דרוכה למלא צרכיה
