"תביאי את המחטים" מורה לי. גל של אכזבה וצער מתנחשל בי .... אכזבה מעצמי, שאני לא מודה בפניו שאני לא מסוגלת לדרגות הכאב הללו וצער ממנו, כמה שהוא נוקשה איתי. אני מניחה את המחטים על השולחן בפרצוף של תשעה באב.
