לקיר יש גוון של שמנת, היא חושבת. או אולי בעצם אוף ווייט. או בז'? היא לא בטוחה. היא מהרהרת בעובדה שלעולם לא הייתה שמה דעתה לפרט שולי כל כך, אם לא הייתה נמצאת במצב בו היא נתונה כעת. היא סוקרת באטיות את הצל שלה המוטל על הקיר, בוחנת את הצורה שמטילים כל קימור וקווצת שיער.
