| שומר הכלוב(מזוכיסט) |
לפני 14 שנים •
28 באוג׳ 2012
יעודי
שאת ניזונת מנשמתי
סועדת לבך בכוחי את מביטה בעיניי בשוויון רואה איך אני כלה נגמר ומתרוקן , באצבעותייך החודרות את ממששת את חדרי לבי אוספת לתוכך את תשוקתי מרווה את עצמך בזיכרונותיי היקרים , עינייך הקרות בוהות בי כמקור למזון מתכננת איזה חלקים להשאיר ואיזה חלקים לאכול, מתנועעת לצללי גריסת הטרף לקול צווחת הנשמה הנאכלת , את לא מוותרת על שום משאב משביע מבתקת את נשמתי כדי ליזון מהמשובח שביותר משאירה אחריך הרס חורבן לעד , בהשלמה אני רכון ופעור לתאבונך הגדול לתוכני מתמסר לשינייך הנגסות את עתידי מרגיש איך אני נאכל ומסתיים נזלל ומתרוקן , אבל יודע שזהי רק שליחותי להוות לאלוהיתי מקור למזון לכן אני שקט מיוסר וקפוא יודע שאני רק פריט קטן בסעודת מלכתי. זהו השיר הביכורים הראשון שלי אשמח לקרוא את תגובתכם [B] |
|
|
|
|
|