ערב טוב אורח/ת

ש' , רק את הטוב אזכור.

כמה שבירים הם החיים. כמה שבירים... היום אנחנו פה, ומחר, אולי כבר לא. ההבנה הזאת, שכבר מזמן, בצורה טרגית הבנתי לא גרמה לי לשנות את דרכיי. אני משערת, שזה עניין של אופי. לא קופצת מעל הפופיק. לא עושה דברים, רק לשם החוויה. לכל דבר, יש את הזמן שלו לפעמים נספיק, ולפעמים לא.

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה