מתעורר, מתוך הקיפאון.

ובתוך עיניך,
אני רואה את המבט הזה.
המבט, הלא מבין
את סערת הרגשות.
את הבערה הזאת, המפעפעת
מתוך קרביך, כשאתה נמצא בקרבתי.
פתאום, הנשימה נעשית מקוטעת
וחום גדול, עוטף אותך.

ובתוך עיניך,
אני רואה את עומק הרצון, להתמסרות.
את הנזקקות הזאת, לעוצמה גדולה יותר
מכילה יותר, כעוצמתי.
אני רואה, את עומק הצורך
גם אם אתה עצמך, עדיין לא מסוגל
לקרוא לזה בשם.

אני מקשיבה ברוב קשב,
לצליל קולך.
הוא קצת רועד עכשיו,
כשהזין שלך כל כך עומד, ממלא את הג'ינס
בזמן שאתה מביט בי, מגורה

נמשך כמו אש,
אל גופי הנערי.