לרווקים והרווקות מבניינו- ואני לא מדברת על רווקות הוללת, אלא על כזו של הרבה לילות לבד וציפייה לזוגיות גדולה. איך אתן מרגישות שהסאדו קשור לחיים שלכן? האם סאדו זה משהו שקיים בתוכנו? או שרק כשיש מופע שלו הוא קיים?
