גועל עצמי.

גם לכם/ן קורה שאתם נגעלים/ות מעצמכם/ן אחרי שאתם/ן גומרים/ות בגלל מה שראיתם/ן קראתם/ן או פינטזתם/ן עליו שגרם לכם/ן לגמור?

ברור (:

בעבר, כן.
היום לא נגעלת אבל לפעמים בהחלט לא מבינה את עצמי.
בכל מקרה נראה לי שזה טבעי, ושאפשר לעבוד על זה, אם את/ה רוצה כמובן.

זה טבעי.
כי המאזן ההורמונלי משתנה לחלוטין במוח.

בטח!
זה גם מה שגורם לאנשים להימנע מלהגשים את עצמם במיניות.
אני הייתי הכי חסודה שיש.
בחור אחד הצליח לשחרר לי את החסימה ומאז מעיזה יותר ויותר לחלום, לפנטז וגם להגשים מידי פעם.
ואם אחרי 'נגעלת מעצמי' משכנעת את עצמי שלפחות ניסיתי, הגשמתי, חקרתי ולא נשארתי בתהיות 'מה היה אילו'.

הייתי בטוח שזה קורה רק לגברים, לא ידעתי שזה קורה גם לנשים..

היום אני בעיקר נגעל מהמזג אויר, לא יודע...

זה לא נכון בכלל.
אני בטוחה שמי שסתם מפנטזת על סקס מחבק ומכיל עם נרקיסים מסביב ממש לא נגעלת מעצמה אחרי.

למה?