לפעמים מילותיך חודרות בי כמו ברזל מלובן לפעמים ציפורניך שורטות בבשר הלב והוא אוהב והוא ממשיך לפעום אליך למרות ובזכות.. ואז ליטופך המרגיע מגיע כנייר זכוכית על לחיי נשיקתך כחומצה על שפתיי ומבטך העיוור (ואולי לא..)
