אתה מביט בה, שוכבת על הריצפה, משומשת, מנוצלת לכל קיומה, מקומטת, מטונפת. אתה חושב על זה, פעם, פעם היא היתה חדשה, קשה כזו, משורטטת, ישרה, חדשה מבלי שנגעו בה. ואז, בפעם הראשונה שחוררה, רק הפכה ליותר אטרקטיבית, הנה, יש לה קיום. אחר כך התרככה והפכה רכה עם כל פעם שחדרו דרכה בחור.
