אאוטינג לאחרים בחסות יחסי שליטה

לא, אני לא בענייני קינק שיימינג ויש גם אקטים שאני לא מתחברת אליהם ואני לא רואה צורך לגנות, באמת שכל אחד יעשה כטוב בעיניו.
ודאי שיש בכך התמסרות לתת למישהו גישה לכל הסודות והדברים הכי פרטיים. האמירה שלי שאני לא מתרשמת מזה שזה אקט מאוד עילאי וחריג המצביע על התמסרות היא לא בגלל שזו פרקטיקה שאני לא מבינה או בזה לה, אלא כי זו פרקטיקה שהיא לגיטימית וטריוויאלית בעיניי בתנאים מסויימים וגם אז אני עוד לא בטוחה איפה עובר הגבול. עיקר הבעיה כאן של כל המגיבים כמעט ומה שמנסים להסביר כאן במשך 11 עמודים זה שלאף אחד לא אכפת מה הם עושים ביניהם, אלא שיש כאן סיטואציה שאינה בין בני הזוג בלבד ומערבת בתוכה צדדים שלישיים שלא נתנו הסכמה.

אם התיבה של מישהי ריקה וכל ההודעות שהיא מקבלת הן ברמת ה"היי, רוצה להכיר", "היי, את כותבת מהמם", לא יודעת מבחינת אחרים אבל מבחינתי זה "עובר מסך". אבל כשאנשים נמצאים פה שנים ואם התיבה שלהם מלאה בפרטים מזהים של אחרים, זה פסול.
אם מישהי מחקה את כל ההיסטוריה האישית של אנשים אחרים והגישה לשולט שלה על מגש של כסף תיבה נטולת פרטים אישיים או התכתבויות אישיות של אנשים אחרים, אני לגמרי בעד האקט הזה ויכולה להבין את ההתערטלות הנפשית הקיימת ומעוררת.
הסיכון של הנשלטת במקרה הזה לא מעניין אותי והוא עניין פרטי בינה לבין השולט שלה. הסיכון הוא של הצדדים שלישיים. אפשר להגיד עוד מאה פעם שאנשים פשוט לא צריכים למסור מידע אישי ולכן זו בעיה שלהם, זה לא הופך את זה לתקין.

האחריות שלי היא עליי. והנה בחרתי לסמן פה בהערות כמה אנשים מהשרשור ככאלה שאין לסמוך עליהם.
לא התווכחתי עם כל מה שאתה טוען פה על שמירה עצמית ןבטחון מידע.
אבל לא אתה ולא אייבי הצגתם שום טיעון או דוגמה משכנעת לאחריות שלכם על מידע של אחרים. וזה אמור להיות המדד הראשון של כל אדם לגבי שיתוף המידע שלו. על זה אפשר לבנות קהילה, חברה או סתם לצאת לדרינק מאנץ או סשן.

וכן, שיתוף מידע הוא לא דבר נמנע פה, אלא אם כן גזרתי על עצמי חיים שלמים של התנזרות ובדידות חברתית וחוסר עיסוק בבדסמ שלי.

אני מאוד אחראי על עצמי. אני מודע לסכנות ששורצות פה. והנה גיליתי על עוד אחת. נשלטות חסרות אחריות שמשתפות ססמה עם שולטים שלהן.

אתם יכולים להמשיך לקרוא לי משליך אחריות אן קינק שיימר וזה לא מזיז לי. זה לא מוריד במאומה מהדרדור של לנרמל את התופעה הזו.
אחריות אישית זה גם לעשות סדר בבית שלך ובקודים של ההתנהגות בחברה שבה אתה מסתובב.
ולזעוק חזור ושוב בפורום ששיתוף מידע של אנשים זה לא סבבה מרגיש לי מעשה סופר דופר אחראי.

וזו התשובה לרוב הסעיפים שלך ובעיקר לסעיף 5. הסביבה לא אחראית להגן עלי מפני כלום. זה עליי לשמור על עצמי כשאני נוהג, זה גם עליי לא לדרוס אנשים אז אני מאט לפני מעברי חציה.
אם נהגתי שיכור? זו גם אם זו אחריות של הולך הרגל לא לחצות באדום? שתי העובדות נכונות.

יש שני צדדים לדיון הזה.
א. האחריות של הולך הרגל/ זה שהמידע שלו שותף.
ב. האחריות של הנהג/ מי שמשתף מידע.
אני מבין שאנחנו יחסית מסכימים על הראשון, אבל ההתנערות שלכם מחוסר האחריות של השני באופן סיסטמתי מזעזעת אותי.
אפס ענווה והתחשבות בכל טענה שעלתה פה.

אז כן, אולי זה חוקי החרא הזה.
כן, אולי זה נאיבי לצפות שלא.
אבל לא, אני לא מוכן לתת לזה יד ולהסכים שזה לגיטימי או ש"ככה זה". לא מחליק לי בגרון שאנשים יתנהגו פה ככה בלי לחטוף על זה בראש.

לא על חשבון אחרים.
בדסמ זו פרקטיקה בין אנשים שרוצים בפרקטיקה. היא לא יכולה לחרוג מזה. כמו שלא מזדיינים או פוצחים בסשן בחדר מדרגות

i am guilty of doing exactly so. feel free to condemn me, judge.

Tnx for letting us know

מותר לאנשים להיות בעד פרקטיקות שאני אישית לא מבינה. הבעיה היא שאתה עושה פה שני מהלכים מסוכנים מאוד: (1) אתה קורא לכל התנגדות קינק שיימינג. (2) אתה מבטל לגמרי את המעמד המוסרי של צדדים שלישיים. וזה כבר לא קינק, זאת אידיאולוגיה של הפקרת פרטיות.

הטענה שלך בתגובה לפישוטו ש״ברגע ששלחת, זה כבר לא שלך״, נכונה רק במובן טכני צר מאוד. כן, שלחת העתק. ההעתק נמצא אצל האדם השני. אבל מכאן לא נובע שכל שימוש בו נעשה מוסרי, מכבד או לגיטימי. אם כתבתי למישהו משהו אישי, זה לא אומר שהסכמתי שהוא יעביר את זה לבן זוגו, לשולט שלו, לקבוצת טלגרם, לבלוג, או לאדם שלישי שמגרה אותו לקרוא את ההודעות הפרטיות שלי מאחורי הגב שלי. העובדה שמשהו אפשרי טכנית לא הופכת אותו ללגיטימי מוסרית. וזה בדיוק המקום שבו ״קינק שיימינג״ הופך למגן עשן. לא כל ביקורת על פרקטיקה היא שיימינג. לפעמים זו ביקורת על פגיעה באנשים שלא הסכימו להשתתף בפרקטיקה. אין לי דבר נגד זחילה על ארבע עם פלאג זנב באולם חתונות, אבל גברת קליין שהגיעה לחתונה של נכדתה לא אמורה למות מהתקף לב רק כי זה מה שמגרה אותך. ולכן ברגע שהפרקטיקה נשענת על חשיפה של צדדים שלישיים שלא נתנו הסכמה, הביקורת עליה אינה קינק שיימינג אלא דיון בסיסי באתיקה.

גם הטענה שמדובר בדרך להכיר את הנשלטת, ואף לערטל אותה, לא מחזיקה מים. יש הבדל בין להכיר אדם דרך נוכחות, שיחה, זמן, מבט, הקשבה, קונפליקט, שתיקה, כאב, שמחה, גוף, בחירות, פחדים, דפוסים… לבין לפרוץ, בהסכמה או בלחץ, לארכיון הדיגיטלי שלו ולקרוא את מה שלא נועד לך. אוי ואבוי אם אחרי 15 שנים ביחד, זוגי צריך סיסמה כדי להכיר אותי. אם זה המצב, אז אפשר לזרוק את מערכת היחסים שלנו לפח. כי הכרות אינה חיטוט, אינה איסוף מודיעין, אינה ״תני לי את כל ההודעות שלך כדי שאדע מי את״. זה לא להכיר. זה לפקח.

אתה צודק, יש כאן התמסרות. וגם בדוגמא של גברת קליין, ז״ל, יש התמסרות. אבל לא כל התמסרות שווה לכל התמסרות. שולט שמבקש ממנה להניח ראש, לנשום, להפסיק להילחם, לעמוד מולו באמת, לומר מילה שקשה לה לומר, לתת לו לראות אותה כשהיא רועדת, מבקש דבר אחד. שולט שמבקש סיסמה כדי לדעת עם מי היא מדברת, מבקש דבר אחר לגמרי. הראשון יכול להיות מסוכן, עמוק, מטלטל, אבל הוא עובד בתוך הקשר שביניהם. השני מערב אנשים שלא הסכימו, וממסגר את החרדה / קנאה / צורך בפיקוח שלו כפרקטיקה.

וגם את השולט אפשר לשפוט לפי סוג ההתמסרות שהוא מבקש. דין שולט שמבקש להכיר את זוגתו דרך שיחה, נוכחות, זמן, כאב, אמת והקשבה, אינו כדין שולט שמבקש סיסמה כדי לדעת עם מי היא מתכתבת. כשהוא מסתכל לי בלב כשהוא מדמם וטועם את הדם כדי לדעת גם את טעם הכאב שלי, ואני לא מסובבת ממנו את העיניים, אני מתמסרת. אם הוא היה דורש לקרוא את ההודעות הפרטיות שלי כי הוא לא מוכן לשאת את זה שיש לי מרחב שאינו שלו, הייתי יוצאת בשקט. כי אדם כזה לא זכאי לקבל ממני אפילו טריקה.

ובמאמר מוסגר רק אוסיף שלמרות דעתי הלא מחמיאה על השולט שדורש לקרוא הודעות של צד שלישי, אני מטילה את האחריות על הנשלטת ולא על השולט. כי נשלטת היא לא ילדה חסרת אונים. היא אישה בוגרת, לפעמים אם לילדים, אדם עם שיקול דעת ורצונות משלו. והאחריות על מה שנכתב לה בפרטי היא שלה. ולא שלו.

[quote="ברייה"][quote="William Arthur"]

כל התגובה היתה סופר חשובה אבל רציתי שניה להתייחס לזה
אין ספק שיש אחריות לצד הנשלט.ת
אבל במקרים (ואני ממש לא טוענת שזה כל המקרים או רוב המקרים אפילו) שיש מניפולציות והקשר הוא לא קשר בדס"מי "בריא" (בלשון המעטה) אז קיימת אחריות לנשלט.ת (חתיכת אחריות) אבל אשמה לשולט.ת
כמו כן, אני חושבת עדיין שאפשר להשתמש בפרקטיקה הזאת אם פשוט גלויים בכך - אם בכל התכתבות שמים על פני השטח שזה המצב אז כבר הצד השלישי מיודע ויכול להחליט מה הוא רוצה לעשות (במידה ויש שיחות עבר לפני הקשר הבדס"מי אז באמת כפי שכבר נכתב כאן - למחוק את ההיסטוריה)