אאוטינג לאחרים בחסות יחסי שליטה

William Arthur{SilentDevo}

לפני שעה • 19 במאי 2026

► ברייה כתב/ה:

מותר לאנשים להיות בעד פרקטיקות שאני אישית לא מבינה. הבעיה היא שאתה עושה פה שני מהלכים מסוכנים מאוד: (1) אתה קורא לכל התנגדות קינק שיימינג. (2) אתה מבטל לגמרי את המעמד המוסרי של צדדים שלישיים. וזה כבר לא קינק, זאת אידיאולוגיה של הפקרת פרטיות.

הטענה שלך בתגובה לפישוטו ש״ברגע ששלחת, זה כבר לא שלך״, נכונה רק במובן טכני צר מאוד. כן, שלחת העתק. ההעתק נמצא אצל האדם השני. אבל מכאן לא נובע שכל שימוש בו נעשה מוסרי, מכבד או לגיטימי. אם כתבתי למישהו משהו אישי, זה לא אומר שהסכמתי שהוא יעביר את זה לבן זוגו, לשולט שלו, לקבוצת טלגרם, לבלוג, או לאדם שלישי שמגרה אותו לקרוא את ההודעות הפרטיות שלי מאחורי הגב שלי. העובדה שמשהו אפשרי טכנית לא הופכת אותו ללגיטימי מוסרית. וזה בדיוק המקום שבו ״קינק שיימינג״ הופך למגן עשן. לא כל ביקורת על פרקטיקה היא שיימינג. לפעמים זו ביקורת על פגיעה באנשים שלא הסכימו להשתתף בפרקטיקה. אין לי דבר נגד זחילה על ארבע עם פלאג זנב באולם חתונות, אבל גברת קליין שהגיעה לחתונה של נכדתה לא אמורה למות מהתקף לב רק כי זה מה שמגרה אותך. ולכן ברגע שהפרקטיקה נשענת על חשיפה של צדדים שלישיים שלא נתנו הסכמה, הביקורת עליה אינה קינק שיימינג אלא דיון בסיסי באתיקה.

גם הטענה שמדובר בדרך להכיר את הנשלטת, ואף לערטל אותה, לא מחזיקה מים. יש הבדל בין להכיר אדם דרך נוכחות, שיחה, זמן, מבט, הקשבה, קונפליקט, שתיקה, כאב, שמחה, גוף, בחירות, פחדים, דפוסים… לבין לפרוץ, בהסכמה או בלחץ, לארכיון הדיגיטלי שלו ולקרוא את מה שלא נועד לך. אוי ואבוי אם אחרי 15 שנים ביחד, זוגי צריך סיסמה כדי להכיר אותי. אם זה המצב, אז אפשר לזרוק את מערכת היחסים שלנו לפח. כי הכרות אינה חיטוט, אינה איסוף מודיעין, אינה ״תני לי את כל ההודעות שלך כדי שאדע מי את״. זה לא להכיר. זה לפקח.

אתה צודק, יש כאן התמסרות. וגם בדוגמא של גברת קליין, ז״ל, יש התמסרות. אבל לא כל התמסרות שווה לכל התמסרות. שולט שמבקש ממנה להניח ראש, לנשום, להפסיק להילחם, לעמוד מולו באמת, לומר מילה שקשה לה לומר, לתת לו לראות אותה כשהיא רועדת, מבקש דבר אחד. שולט שמבקש סיסמה כדי לדעת עם מי היא מדברת, מבקש דבר אחר לגמרי. הראשון יכול להיות מסוכן, עמוק, מטלטל, אבל הוא עובד בתוך הקשר שביניהם. השני מערב אנשים שלא הסכימו, וממסגר את החרדה / קנאה / צורך בפיקוח שלו כפרקטיקה.

וגם את השולט אפשר לשפוט לפי סוג ההתמסרות שהוא מבקש. דין שולט שמבקש להכיר את זוגתו דרך שיחה, נוכחות, זמן, כאב, אמת והקשבה, אינו כדין שולט שמבקש סיסמה כדי לדעת עם מי היא מתכתבת. כשהוא מסתכל לי בלב כשהוא מדמם וטועם את הדם כדי לדעת גם את טעם הכאב שלי, ואני לא מסובבת ממנו את העיניים, אני מתמסרת. אם הוא היה דורש לקרוא את ההודעות הפרטיות שלי כי הוא לא מוכן לשאת את זה שיש לי מרחב שאינו שלו, הייתי יוצאת בשקט. כי אדם כזה לא זכאי לקבל ממני אפילו טריקה.

ובמאמר מוסגר רק אוסיף שלמרות דעתי הלא מחמיאה על השולט שדורש לקרוא הודעות של צד שלישי, אני מטילה את האחריות על הנשלטת ולא על השולט. כי נשלטת היא לא ילדה חסרת אונים. היא אישה בוגרת, לפעמים אם לילדים, אדם עם שיקול דעת ורצונות משלו. והאחריות על מה שנכתב לה בפרטי היא שלה. ולא שלו.

ברייה,
את אומנם בונה כמה וכמה אנשי קש משעשעים, אבל אני חושב שאת יכולה להתאמץ קצת יותר.

האומנם התגובה שלי למה שלורי כתבה התייחסה ל"כל התנגדות" לאיזושהיא פעילות בדס"מית או שזו היתה תגובה ממוקדת באמירה שתכליתה היתה
לשלול את עצם הלגיטימציה של פעילות בדס"מית מסוג הפעילות שנדון כאן בפוסט במילים "אין פה שום תוכן התמסרותי מעניין בעיניי, אלא סתם חטטנות"?
(ושהיא בעצמה חזרה ממנו, להבנתי, בתגובה מאוחרת יותר בדיון).
והרי את שותפה לאותו קינק-שיימינג כשאת מתיימרת להחליט בשביל אנשים אחרים אם "הטענה שמדובר בדרך להכיר את הנשלטת, ואף לערטל אותה" מחזיקה או לא מחזיקה מים.

ואת גם מניחה חד-צדדיות בשאלה מי יוזם את סוג הפעילות הזה.
האומנם זה תמיד יהיה השולט/ת שי/תבקש את הסיסמא של הנשלט/ת?
אולי דווקא להיפך, זה יהיה הצד הנשלט שיבוא על ארבע עם העיתון בפיו ויתחנן לשלב ביחסי הבדס"מ גם את ההיבט החשיפתי הזה ?
כי אני לפחות התרשמתי , גם בדיון הזה הזה וגם מדיונים מקבילים בפטלייף, שסוג הדינמיקה הזו ניזום על ידי הצד הנשלט לא פחות מאשר על ידי הצד השולט.
למה שצד נשלט יזום את זה? כי הצד הנשלט מגיע לשלב שהוא רוצה שיראו אותו עוד יותר לגמרי, עוד יותר לעומק, עוד יותר בלי הגנות.
לא מתחברת לזה ? זכותך. זכותה של לורי. זכותה של Ve-Ra. אבל זכותם של האנשים שכן מתחברים לזה לעשות מה בראש שלהם.

הדיון כאן לא היה אמור לעסוק בשאלה אם זה בסדר או הגיוני שזה מדליק מישהו ובאיזו רמה. כי זו המהות של שיפוטי-קינק וקינק-שיימינג.
הדיון כאן אמור לעסוק בשאלה מה קורה כשאנשים שלא בחרו בזה מצאו עצמם מעורבים בפרקטיקה הזו ונפגעים על ידה.
ולדעתי, בניגוד ללורי, גם היה מקום שהדיון הזה יעסוק בסיכונים של הצד שמוסר שליטה בחשבון שלו לצד אחר. כי בעולם הדיגיטלי מתן שליטה בחשבון שלך לאדם מסוכן
עשוי להיות אחת השטויות הכי גדולות שעשית בחייך. וכולנו יודעים שנשלטות ונשלטים לא תמיד מפגינים את שיקול-הדעת הכי משובח במצבי חרמנות.
וחבל שרק הצדדים השלישיים, שלכאורה פועלים בשלב הרבה יותר מוקדם של הדינמיקה הבדס"מית ועדיין חושבים הרבה יותר מהראש מאשר מהזין או מהקוס, זוכים בדיון הזה לטענות הגנה.
לדעתי, הבחירה שלך לקחת את זה לכיוון של השאלה של הגבלות על פומביות כהשוואה מכלילה לא נכונה.
להבנתי, זה לא אותה דבר לשתף במידע של אדם אחר שלא ידע שהמידע הזה יועבר הלאה, ולעשות משהו פומבי שמישהו עלול לראות בלי שבחר בזה.
למה? כי השאלה מהי פומביות, מה גבולותיה, ומה מותר ומה אסור לעשות באתרים פומביים לגמרי, פומביים בצורה חלקית, ופרטיים לגמרי היא חתכ'ת שאלה מורכבת,
ורוב האנשים שפומביות עושה להם את זה לא יסכימו שיש איזושהיא תועלת בדוגמת איש הקש של גברת קליין האומללה שחוטפת התקף לב בחתונת נכדתה כשהיא רואה את אחת מחברותיה הולכת לה על ארבע בין השולחנות עם פלאג זנב מגניב בישבנה.
אם תתעקשי להתמיד בדיון על פומביות, אז ברור שמבחינה חוקית אנחנו נדבר על השאלה האם מתקיים כאן מעשה מגונה בפומבי.
וברור שמבחינה מוסרית אנחנו נאלץ לדבר על השאלה מתי לחברה יש זכות להגיד לאינדיבידואל לא לעשות דברים במרחב הציבורי ומתי אין לה זכות להגביל את ההגבלות האלה.
ואם את לא יכולה להביא דוגמאות רציניות יותר מהתקף הלב של הצופה האקראית לשאלה מדוע כדאי להימנע ממעשים מגונים שעלולים להיתפש להגדרה החוקית של "בפומבי",
כנראה שיש לך בעיה עם הרציונל להגבלה הזו, נכון ? כי זה לא הסיכון הנפוץ.
ואם נתעקש להישאר במישור הזה ולהביט על המשפט שלך -
"ולכן ברגע שהפרקטיקה נשענת על חשיפה של צדדים שלישיים שלא נתנו הסכמה, הביקורת עליה אינה קינק שיימינג אלא דיון בסיסי באתיקה."
אז איך אוכל לעמוד בפני הפיתוי לקחת את גישתך ולהרחיב אותה רק עוד טיפה באותה דרך משעשעת שלך של שזירת אנשי-קש,
ולדבר על נשים שנוהגות להתלבש כמו שמקובל בתל-אביב בטיילת, אבל רוצות אחרי הטיול בטיילת ללכת לקנות מוצרים בסופרים האקסטרה-זולים שבהם קונים גם אחינו החרדים.
לגיטימי, לא ? או שבחורה שבאה במכנסונים וגוזיה לאושר-עד לקניות השבוע שלה, אחרי הטיילת, עוברת להשקפתך עבירה אתית חמורה כלפי אחינו החרדים ?
שנינו יודעים לאן הדיון הזה יילך. את באמת בטוחה שאת רוצה לעודד את הדיון האתי בשאלה איך אנשים צריכים להתנהל בצורה הזו של אי-הסכמה והטלת הנטל של הגנת הצדדים השלישיים, בלי להוסיף עוד כמה פרמטרים לאיזונים שצריך לחשוב עליהם, כמו למשל -
א. מה מידת הפגיעה הנגרמת לאותו צד שלישי ?
ב. איזו פגיעה נגרמת לאנשים שאת מבקשת למנוע מהם התנהגות מסויימת בשם ההגנה על הצדדים השלישיים ?
ג. האם הצד השלישי היה יכול להגן על עצמו מהפגיעה הפוטנציאלית ?
ד. איזה איזון של רמות הפגיעה ייצור הסטנדרט הנורמטיבי-מוסרי שאת מבקשת לקבוע לעומת
איזה איזון של רמות הפגיעה ייצור הסטנדרט הנורמטיבי-מוסרי שאני מבקש לקבוע
ו. וכמובן, מהו המדרון החלקלק שאת יוצרת לעומת מהו המדרון החלקלק שאני יוצר, ולאן יוביל כל אחד מהמדרונות...

את סבורה שהדיון הוא תחת ההנחה "כן, שלחת העתק. ההעתק נמצא אצל האדם השני. אבל מכאן לא נובע שכל שימוש בו נעשה מוסרי, מכבד או לגיטימי. "
ואני מזכיר לך - אנחנו מדברים על אדם אחד ששלח מידע לאדם אחר, זר באינטרנט. זר שהשולח לא ידע עליו הרבה בזמן השליחה, כי הם בתהליך הכרות.
האומנם לגיטימי יותר שהשולח יניח מראש שהאדם האחר הזה הזה יהיה כפוף לכל הסטנדרטים האישיים שלו לגבי מוסריות, מכובדות ולגיטימיות מאשר שהנמען
יניח שהשולח ינהג באחריות לגבי המידע שלו עצמו ויבין שבעולם שבו אתה לא יכול להניח שמה שסיפרת לאישה לא יגיע לבעל, אתה גם לא יכול להניח שמה שסיפרת
לנשלט לא יגיע לשולטת שלו ?
מאיפה הציפיה הזו? איזה ידע מוקדם יש לך על האדם הזר הזה בזמן השיתופים האלה ?
אם הנושא הזה חשוב לך - תקשר לגביו מראש. ברר אותו. נהל דיאלוג מקביל לגביו.
ואם אתה מבין שדיאלוג מקדים כזה עתיד לסרס את התקשורת - תבין מה האיזונים שאתה צריך להפעיל לגבי המידע שאתה תבחר למסור.

אחרת, איזה מין מסר חינוכי את מעבירה לאנשים כשאת מעודדת אותם לחשוב שאם הצד השני משתף את המידע הזה הוא הצד "הלא בסדר" ?
זה באמת יעזור למישהו להאמין בחינוך הזה של אנשים לחשוב שהם מתקיימים בגן ילדים מוגן והגננת תבוא להציל אותם כשהם יפלו?
הרי המציאות היא ג'ונגל שיש בו לצדם של המלאכים והאתיים והנחמדים גם טורפים וגם אכזרים וגם רשלנים וגם אדישים.
והרי הדיון שלנו מתנהל בעידן שבו הפרטיות שהדורות הקודמים הכירו מהחיים הרגילים כבר לא מתקיימת.
לכן בחיים הוירטואליים הדיון חייב להיות אחר, כי הכלים לשמור, להעתיק, לשתף ולהפיץ מידע הם מסוג אחר לגמרי.
שלא לדבר על השאלה (שהזכרתי קודם לכן), שגם מספר השותפים שמתבוננים ומעיינים בכל תקשורת דיגיטלית מחייבת חשיבה אחרת לגמרי על מה משתפים ומה לא.
וזה עוד לפני שהAI נכנס במלוא עוצמתו להיבטים האלה כשרק אלוהים אולי יודע איפה נהיה מחר, בעת שבה כבר לא נוכל להבחין בשום צורה בין מידע יציר AI לבין מידע אנושי "אותנטי".
אנשים צריכים להבין את זה ולדעת להתנהל בחוכמה ובאחריות ולהגן על עצמם.
לטעמי, יש רק דרך אחת שבה בני-אדם יכולים לצפות לבטיחות מידע בעת הזו, וזה על ידי הציות לכלל: אם אתה לא רוצה שהמידע ששלחת יועבר הלאה - אל תשלח אותו בצורה בה השליטה במידע הזה עברה למישהו אחר - כי אם בחרת לשלוח משהו למישהו - הוא/היא עתידים להחליט מה לעשות במידע שלך. לא את/ה.

William Arthur{SilentDevo}

לפני 49 דקות • 19 במאי 2026

► Luna Oscura כתב/ה:

לא
הדיון כאן מתנהל על מישור עיקרי ביותר בבדס"מ - הסכמה.
הצד השלישי לא נתן הסכמה
זה מאוד פשוט.

בוודאי שהוא נתן הסכמה.
מה שנקרא בlegalese "הסכמה במשתמע".
כי כאשר אדם שולח הודעה בעידן שלנו, הוא מעביר באופן מהותי את התוכן של ההודעה הזו לרשותו ולשליטתו הבלעדית של אדם אחר.
יש כאן power exchange דרמטי. ולא נכון להתעלם ממנו.

לדעתי האישית, זה לא שונה מהותית מהפעולה של שיתוף בפייסבוק או לכל רשת חברתית אחרת.
הרי כשאת משתפת שיתוף מוגבל בהיקפו בפייסבוק, רק עם שניים שלושה חברים, או רק בקהילה סגורה,
את נותנת על הדרך רשיון בלתי חוזר לפייסבוק לכל הפצה אחרת של המידע הזה ברחבי פייסבוק (או מחוצה לה על ידי מנועי חיפוש ושאר ירקות ולאחרונה AI).
זה אחד ההיבטים אליהם צוקרברג ושמידט התכוונו ב2010 כשהם דיברו על מותה של הפרטיות (רק היבט אחד. יש עוד הרבה היבטים מבעיתים ולא לגבי כולם הן היו גלויים ושקופים והוגנים כמו שהיינו רוצים שמנכ"לים של תאגידים בינלאומיים יהיו - לו רק היינו חיים בגן-עדן).

ושימי לב לתקנון האתר שבתוכו אנחנו פועלים כרגע.
https://thecage.co.il/heb/TermsOfUse.php

מצד אחד
סעיף 4 -
4.1 חשבון אחד בלבד: כל אדם רשאי להחזיק בחשבון אחד בלבד באתר. פתיחת חשבונות נוספים, שימוש בכינויים כפולים, או התחברות דרך זהויות שונות לצורך עקיפה/מניפולציה/הטרדה – אסורים בהחלט.
4.2 המשתמש אחראי לשמירת סודיות פרטי ההתחברות. כל פעולה שתבוצע בחשבונך תיחשב כפעולה שבוצעה על-ידך.
4.3 חל איסור על התחזות לאחר, שימוש בפרטי צד ג׳, או מסירת גישה לחשבון לצד אחר.

סעיף 6 -
לא לפרסם פרטים אישיים של אחרים, לא לפגוע בפרטיות, ולא לבצע "דוקסינג";
לכבד את פרטיות וחופש הביטוי של חברי האתר;
לכבד במלואם את הגבולות המצוינים בפרופילים של חברי האתר, בכל התקשרות עמם – באתר ומחוצה לו;
לא לעשות שימוש במידע מהאתר לשם פעילות בלתי חוקית או ללא הסכמה מלאה של כל השותפים לה.

מצד שני
סעיף 10 -
"...המשתמש מאשר ומסכים כי כל תוכן שהוא מעלה, מפרסם או משתף באתר – לרבות בפורומים, בפרופיל, בבלוג, בתגובות או בכל אזור אחר – עשוי להיסרק, להיאנדקס ולהיחשף מחוץ לאתר, בין אם באזור שסומן כפתוח לסריקה ובין אם כתוצאה מפעולות צדדים שלישיים שאינן בשליטת הנהלת האתר.

הנהלת האתר לא תישא בכל אחריות לנזק, הפסד או פגיעה מכל סוג שהוא (לרבות פגיעה בפרטיות, בשם טוב, במוניטין, בתעסוקה או בקשרים אישיים), הנובעים מ:

סריקה, אינדוקס, אחסון, הצגה או שימוש בתכנים על-ידי מנועי חיפוש או שירותי צד ג׳;
הופעת תכנים בתוצאות חיפוש, בארכיונים מקוונים, במערכות אוטומטיות או בפלטפורמות חיצוניות;
העתקה, צילום מסך, שיתוף או שימוש בתכנים על-ידי משתמשים אחרים או צדדים שלישיים.
האחריות הבלעדית לבחירת התוכן המועלה ולרמת החשיפה שלו חלה על המשתמש בלבד. המשתמש מתחייב לשקול היטב לפני פרסום תוכן, ובפרט תוכן אישי, רגיש, מזהה או אינטימי, ולבחור בהתאם את הגדרות הפרטיות הזמינות באתר (ככל שקיימות).

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הנהלת האתר תבחן בקשות סבירות להסרת תכנים מתוך האתר עצמו, בהתאם לדין ולשיקול דעתה, אולם מובהר בזאת כי אין ביכולתה להתחייב להסרה של תכנים משירותים חיצוניים, מנועי חיפוש, מאגרי צד ג׳ או מערכות שאינן בשליטתה."

את כנראה תעדיפי להתמקד בסעיפים שמתאימים להשקפתך איך העולם צריך להתנהל, תחת ההנחה שבני-אדם צריכים לנהוג כמלאכים זה בזה.
אני חושב שבני-אדם הם רק בני-אדם ולכן מילות המפתח הן:
"...האחריות הבלעדית לבחירת התוכן המועלה ולרמת החשיפה שלו חלה על המשתמש בלבד. המשתמש מתחייב לשקול היטב לפני פרסום תוכן, ובפרט תוכן אישי, רגיש, מזהה או אינטימי, ולבחור בהתאם..."

ובואי, תחשבי רגע על בני-אדם. זה הרי דיון בעולם המעשי.
בעולם המעשי, כשאת מספרת משהו אינטימי לחבר/ה הכי טוב/ה שלך, את באמת בטוחה ב100% שאין שום סיכוי שבעולם שגם החבר/ה הכי טוב/ה שלו/ה ישמעו משהו מהשיתוף הזה ? וכשאת לא בטוחה בזה, את תספרי ? או שאולי תשקלי היטב לפני שתשתפי ותבחרי בהתאם ?

lori(נשלטת){ע_מ}

לפני 13 דקות • 20 במאי 2026

הבהרה: אני לא חזרתי בי מהטענה שלי, אז אביא את הציטוט המלא כדי להסביר.
״עצם העובדה שיש כאן כאלה שמתהדרים בשרשור הזה בכך שאפילו בתור זרים מוחלטים, דורשים גישה ליוזר של מישהי כדי שתוכיח התמסרות תמוהה. אין פה שום תוכן התמסרותי מעניין בעיניי, אלא סתם חטטנות.״

במקרים כמו אחד המקרים שתואר פה של שולט שציין שבמקרה אחד הוא היה זר לחלוטין לאישה וביקש ממנה כאקט של התמסרות שתתן לו סיסמא - הוא לא ביקש התמסרות בעיניי, הוא ביקש לחטט. אין משהו מתמסר בלתת לאדם זר את פרטי היוזר שלך ואם היא באמת נתנה לו, אז אוסיף שלו הייתי חברה שלה הייתי דופקת לה נבוט על הראש והייתי שואלת אותה ״אחותי, מה נראה לך את עושה?!״

עוד הוספתי שזה לא נתפס בעיניי כאקט התמסרותי מיוחד או חריג בתנאים מסויימים. ואני אמשיך לתת את דוגמת חשבון הבנק כאקט שהוא בעיניי (לא חייבים להסכים איתי) הרבה יותר מתמסר מאשר לשתף דרך התכתבויות פרטים על אנשים. לאף אחד לא אכפת שמישהו משתף מחשבות אישיות שלו דרך התכתבות אלא מזה שיש שם תכנים אישיים של אחרים.

אני מרגישה שהדיון כל הזמן חוזר למקום הלא נכון, מה מתמסר ומה לא, וגבולות האינטרנט וכו׳ במקום לשים את מלוא המשקל על מי שבוחר/ת בהתנהלות לא אתית ולדרוש מהם לספק תשובות ולשמוע איך הם מגינים על מידע שניתן להם בזמן עבר מתוך אמון מוצדק או לא, מטילים את זה על מי שמסר את המידע כי לא חשב בכלל שיום אחד זה יהיה מקובל להתנהל ככה.

שוב תודה לכל מי שלקח חלק בדיון על כל התגובות מאירות העיניים, אני מאחלת לכולכם להמשיך לעשות בדסמ באהבה ושכל אחד יסיק את המסקנות שלו מהשרשור הזה לגבי התנהלותו קדימה.