אאוטינג לאחרים בחסות יחסי שליטה

הפרטיות מתה ב2010. אריק שמידט (גוגל) ומארק צוקרברג (פייסבוק) הודיעו את זה לעולם. אדוארד סנודן ניסה לחזק את המסר ב2013.

בכל פעם שבן אדם משתף באיזשהוא מידע באינטרנט, הבן-אדם צריך להיות מודע לאפשרות שהוא משתף אחד או יותר מהגורמים הבאים -
1. 2-3 שירותי ריגול (לפחות, אולי יותר)
2. 2-3 תאגידי-ענק (לפחות, כנראה יותר)
3. אנשי תשתיות פרטיים בשרשרת התקשורת לאורך הנתיב מהמכשיר שבו אתה השתמשת לשרת המרכזי של האתר בו השתמשת
4. קבוצות האקינג והאקרים פרטיים

וזה היה המצב לפני השלב הנוכחי של כלי הAI, במסגרתו הרבה הנחות יסוד לגבי קצבי פריצה ועדכון הולכות ומתגלות כלא-תקפות.
ואנחנו ממש מעבר לפינה שבה מישהו יפתח מחשב קוואנטי אפקטיבי, שמבחינתו כל אבטחת-המידע הנוכחית לא-רלוונטית עוד (ויש יסוד סביר להניח שהמאמצים לפיתוח בתחום הזה לא מתרחשים רק במעבדות של אוניברסיטאות ומכוני-מחקר ושהראשונים שיפתחו לא יטרחו לספר).

אז כשאתה שיתפת מישהו - יכול להיות ששיתפת כל אחד מכל אלה. האומנם השולט/ת של אותו נשלט/נשלטת זו הבעיה האמיתית שלך בהקשרי אאוטינג אפשרי?

אוי זה נוראי.
יש לי פה שיחות אישיות ופרטיות עם משתמשים אחרים. דברים בגדר של יילכו איתי לקבר מהצד שלי. אין מצב בעולם אני מוסרת את הסיסמא שלי למישהו.
יש הבדל בין שיתוף בני זוג וחוסר הסתרה, לבין חשיפה של צד שלישי, שבחיים לא נתן לזה הסכמה.
רוצים ביחד? תפתחו ניק חדש. שאין שם שיחות ישנות מהעבר. אין בעיה, תתפרעו. אבל על ניק ישן שיש שם שיחות מעבר כבר? נופ נופ נופ
איזה שיט פאק דיימט. אנשים הזויים

אתה באמת לא רואה הבדל בין מה שתיארת לבין השאלה של הפוסט?

אסור לגנוב.
אנחנו מכניסים לכלא גנבים.
אנחנו בכל זאת נועלים את הבית כשאנחנו יוצאים ממנו.

הדברים הנכונים שאתה אומר על זהירות באינטרנט לא שוללים את העובדה שצריך להאשים את מי שפוגע באנשים באינטרנט.

אז ככה שאין במה שאתה אומר שום דבר שנוגד את מה שאמרתי. אני הראשון שיטיף לאחריות אישית. זה לא עוצר מבעדי לגנות אאוטינג במסווה של קינק.

בדיוק, זה לא רק השיחות עם האקסים שנחשפות ואיזה סשנים הם עשו. זה גם שיחות נפש עם חברים וחברות. זה מספרי טלפון, אולי כתובות, אולי מידע אישי רגיש.

זה מאוד מביך. באמת.
כשאת מתכתבת עם כל בן אדם, הדבר האחרון שאת חושבת עליו זה שיום יבוא ועוד מישהו יקרא את זה.

הבהלת אותי עכשיו.

בכל המקרים שאתה מתאר - הצד השלישי נתן.ה את הסכמתו.ה בכך שהשתתף.ה בפעילות אונליין כלשהי
אותו צד שלישי לא נתן.ה את הסכמתו.ה (אלא אם נכתב/נאמר אחרת) שבן הזוג ו/או השולט שלי יידע את הסודות שהוא/היא חשף.ה בפני.
זה פשוט לא לעניין ולא הוגן כלפיו.ה בשום צורה אפשרית וזה, בעיניי, אאוטינג לכל דבר
(לא מתייחסת כרגע לנושא הסיסמה אלא לנושא שיש ידיעה שהצד השולט.ת קורא.ת שיחות של חברים.ות של הצד הנשלט.ת בלי ידיעתם.ן)

לא יודעת אילו שיחות אתם מנהלים/ניהלתם, אבל אני לא ניהלתי שום שיחה משמעותית או שיחת עומק מעל 3 שנים ואפילו לא הייתי כאן מעל חצי שנה. להפך, אני תמיד התעקשתי שלא יפנו אלי, בעבר ובהווה. ואחזור על זה בפעם השלישית: הדבר היה מצוין וידוע כאן בפלטפורמה הכלובית ואף אחד לא התלונן על כך. אולי פשוט שכל אחד יקח אחריות אישית על מה הוא בוחר לשתף?

אייבי, אבל זה שונה מהשאלה שלך.
את אומרת שמראש ציינת לא לפנות. זאת אומרת שבשום שלב לא היית פתוחה להיכרות של קשר כזה או אחר.
זה שונה מאנשים שכן מחפשים, וכן יש בעבר התכתבויות מאוד עמוקות שהלכו לקראת קשר או פשוט חברות טובה שהתפתחה.
זה שונה לגמרי מפתאום לתת סיסמה אחרי כל זה למישהו שהוא צד שלישי בכלל, לא משנה כמה אני בוטחת בו עכשיווית בעיניים עצומות.
מי שעושה את זה, אחרי שיש לו שיחות עמוקות ולא חושב כל ההשלכות של זה. או תמים או סתום או אגואיסט, מצטערת.
המקרה שלך שונה לגמרי.

להניח שאנשים קראו את זה אי שם בבלוג שלך, הבינו מהקשר, או אפילו קראו בפרופיל כשהם חלקו איתך מידע, זו היתממות.

גם כשאנשים לוקחים אחריות על השיתוף הם לאו דווקא מבצעים בדיקת רקע מקיפה על הבנאדם שמולם כולל היסטוריית הבלוג שלו. במקרה של סטייה מהנורמה (ע"ע - יש משתמש נוסף עם גישה לחשבון שלי), חובת הגילוי הנאות היא על מי שבוחר לבצע את השימוש הבלתי סביר ולא עליהם.