שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלוואי שלא הייתי כאן

fuxia
לפני 18 שנים • 28 בדצמ׳ 2005

הלוואי שלא הייתי כאן

fuxia • 28 בדצמ׳ 2005
אז זה לא שלא נהניתי וזה לא שאני לא נהנית
וזה לא שלא הכרתי כאן חברים מדהימים וזה לא שאני חושבת שהכל פה לא בסדר
ואני לא בדכאון כאן או משהו כזה.

אבל
לפעמים אני חושבת
שהלוואי שלא הייתי מכירה את כל זה
הלוואי שהייתי נשארת יותר תמימה. כמו שהייתי לפני.
לפעמים אני חושבת
שלא הייתי רוצה לעבור את כל מה שעברתי כאן
הייתי רוצה להישאר חסרת ניסיון מאשר עם הניסיון שצברתי כאן.

אבל היום אני יודעת וראיתי כבר יותר מדי
אם מעשים מזעזעים, אם אירועים קיצוניים, אם דברים שאולי לא כדאי לעשות
עם הזמן התרגלתי לראות את כל זה, להרגיש את החופשיות, לחוש את הפירצות, לראות את הצדדים הפחות טובים, את הסטיות, את הפנטזיות שכדאי שישארו רק בסרטים, את העירבוב,
את כל הפינות...שלא מצאו את הפינה שלהן.
נתקלתי באנשים שהגיעו מהמקומות הלא נכונים, קראתי על מקרים שהאחראים להם צריכים להיות מאחורי סורג ובריח, נתקלתי בדעות וסגנונות חיים
שלא הייתי רוצה לדעת שקיימים.
אבל עכשיו אני יודעת.
וככל שאני יודעת יותר- אני נאלצת להיות זהירה יותר, אני פגיעה יותר, חשופה יותר.

אנחנו משתנים כאן.
והופכים לאחרים אפילו בלי לשים לב.

לפעמים
אני מאמינה
שבאמת
הלוואי שלא הייתי כאן.


ובטח גם אתם.
HotQueen​(שולטת){תחת השמש}
לפני 18 שנים • 28 בדצמ׳ 2005
מילים חזקות שבאות מתוך הלב.

אני מבינה אותך.

יכול להיות שהייתי רוצה שזה יכנס לחיי פחות ממה שזה עכשיו.

לפעמים אני חושבת על הדברים הרגילים שהייתי עושה,

ושאני כבר לא כי אני במקום אחר.

אבל אין לי ספק שיש שני צדדים למטבע...



H.Q
TV_Eye​(שולט)
לפני 18 שנים • 28 בדצמ׳ 2005
TV_Eye​(שולט) • 28 בדצמ׳ 2005
זהו קללתם של היודעים

אני שסוגד לידע

יודע שזה החיסרון שלו

שאתה יודע שאתה לא טיפש

ואתה רואה את כול אלה שבורים בעולם וטוב להם מזה

עולם צר כעולם נמלה ובצרות הזו יש אושר

האם זה אושר אמיתי? לא בטוח

אבל תתנחמי בעובדה שאת שם שאת יודעת שאת ראית

שעולמך עכשיו רחב יותר ממה שהוא היה יכול להיות

כול ידע זה ברכה גם זו שנראת כקללה

כי הטיפשות והאטימות היא אויב המחשבה

ואדם לא ממחשבה הוא אינו יותר מקוף אדם עם אגודל משוכלל
קליבר​(שולט)
לפני 18 שנים • 28 בדצמ׳ 2005

לפוקסיה היקרה .

קליבר​(שולט) • 28 בדצמ׳ 2005
החיים ככל הנראה נחלקים לשלושה מעגלים .
יש דברים שאת יודעת
יש דברים שאת יודעת שאת לא יודעת .
ויש דברים שאת לא יודעת שאת לא יודעת . אלה הדברים המסוכנים ביותר
ככל שתצמצמי את המעגל השלישי , יהיו חייך בטוחים יותר .מחד אך מלאי תיסכול מאידך
על כך שאינך יודעת או שעדיף היה שלא תדעי .

המילים שכתבת הן קשות
ולא נותר לי לאחל לך רק טוב .
קליבר​(שולט)
לפני 18 שנים • 28 בדצמ׳ 2005

לפוקסיה היקרה .

קליבר​(שולט) • 28 בדצמ׳ 2005
החיים ככל הנראה נחלקים לשלושה מעגלים .
יש דברים שאת יודעת
יש דברים שאת יודעת שאת לא יודעת .
ויש דברים שאת לא יודעת שאת לא יודעת . אלה הדברים המסוכנים ביותר
ככל שתצמצמי את המעגל השלישי , יהיו חייך בטוחים יותר .מחד אך מלאי תיסכול מאידך
על כך שאינך יודעת או שעדיף היה שלא תדעי .

המילים שכתבת הן קשות
ולא נותר לי לאחל לך רק טוב .
Seth
לפני 18 שנים • 28 בדצמ׳ 2005
Seth • 28 בדצמ׳ 2005
אמר לי פעם חבר סאב " אם היה איזה כדור שיכולתי לקחת וכל הקטע הזה יצא ברגע אחד מחיי לא הייתי מהסס לרגע " .

אני באופן אישי חושב שבבדס"מ כשלעצמו אין שום רע , אנשים הופכים אותו לכזה במקרים מסויימים .
מבחינה גרעינית , אם דברים נעשים מתוך מניעים טהורים וכוונות טובות , בדס"מ יכול לתת מענה על צרכים כמוסים של כולנו ואף להוות גורם "מקזז" לאלמנטים נפשיים כאלה או אחרים . הכל בעצם תלוי בלאן אנחנו לוקחים את זה .
T O M​(שולט)
לפני 18 שנים • 28 בדצמ׳ 2005
T O M​(שולט) • 28 בדצמ׳ 2005
לפעמים אנשים משנים במודע את אורח חייהם, דיעותיהם, התנהגותם והשקפת עולמם
אבל ברוב הפעמים וברוב הסיטואציות...
אלה החיים שמשנים אותנו ומבלי שנשים לב.
וכשאתה מבחין בכך - זה כבר אחרי השינוי ואין הרבה מה לעשות
חוץ מתהייה בלב של "איך זה קרה?!"

הרגשה מוזרה
כאילו מישהו שיחק בך. סידר אותך.
הראה לך כמה אתה הפכפך.


את נחשפת לעוד צדדים אנושיים בחברה ככלל ובתוך הפרט באחד על אחד, ברמות שונות,
וכמו כל בן אדם ממוצע את מושפעת מהגילויים.

את תיחשפי לעוד הרבה. ותלמדי עוד הרבה.
כרגע רק לקחת נשימה עמוקה והירהרת על מה שעברת.



ציטוט: לפעמים
אני מאמינה
שבאמת
הלוואי שלא הייתי כאן


ציטוט שלך, ההדגשה בקו שלי.
זה רק לפעמים כך.
בשאר הזמן את יודעת שהכל לטובה

אני איתך
icon_biggrin.gif
לילך 29
לפני 18 שנים • 28 בדצמ׳ 2005

פוקסיה יקרה...

לילך 29 • 28 בדצמ׳ 2005
מישהו פעם אמר לי שאם חוצים את הגבול לא ניתן לשוב בחזרה, אבל אז מישהו אחר אמר לי שאין שום בעיה לחזור לתחומי הגבול, ואז אחר אמר לי, שבכלל אין צורך לחצות גבולות או למתוח אותם, הם פשוט מצויים בדמיון, ונוכל רק בכוח המחשבה להעלים אותם מחיינו.
אני חושבת שכשאת יודעת, לטוב ולרע יש לך יכולת בחירה, אם להמשיך או ללכת, לעזוב או להישאר, בניגוד לאלה שלא יודעים שקיים עולם אחר מעבר לגבולות שלהם, הם שם כי הם בטוחים שאם ינסו רק לחצות את גבולותיהם, הם יאבדו את נפשם לדעת, ויש את היושבים על הגדר, רואים ממרחק את שני העולמות אך לא חיים כלל בשום עולם.
נצרי את הרגעים היפים שחווית, כאלה שהחכמת מהם, התפתחת, יצרת משהו אחר - גדלת, בדקי האם יש עוד מהווים כמוסים שטרם מיממשת, האם יש צורך בהמשך שהותך כאן, או לחילופין הינך מרגישה כי סופקת, סיפקת את יצרך, את נפשך, וכי את במקום אחר שבו צריכה או יכולה לקבל מעולם אחר.

עניין של בחירה פוקסיה, ורק שיודעים באמת, ניתן לבחור.

לילך
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 18 שנים • 28 בדצמ׳ 2005

לבחור למה להתיחס

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 28 בדצמ׳ 2005
פוקסיה, אני יכול לומר לך שגם אני נתקלתי בלא מעט רוע, רשלנות, ניצול והתעללות במסווה של בדסמ.

אבל אני לא מוכן לתת להם לקלקל לי את מה שגיליתי על עצמי - את התחושה שמצאתי את החתיכה החסרה בפאזל שלי, את השמחה וההנאה לגלות את העולם הזה ואת המסע בו - לבד ועם שותפים.

אני שמח שכיום יש הרבה יותר נכונות של אנשים שנפגעו לדבר בפומבי על החוויות שעברו.

בעיני זהו סימן של בשלות, וסימן שיותר אנשים מודעים לסיכונים.

האם באמת היית מוכנה לחיות את שאר חייך מבלי להבין מה את מעדיפה ומה חשוב לך?