נוריתE
|
לפני 18 שנים •
18 בפבר׳ 2006
שולט טוטאלי....?האכן כן?
ספין ל"מחיר ההתמסרות הטוטאלית".
כתבתי גם שמה אבל בואו ננסה להבין פה משהו שפחות /עבדים נידרשים להתמסר כל כולם טואלי לתת הכל לו או לה ורק לו/ה נידרשות לשלם לחלילן , בהשאלה. ואני לא מדברת על שפחה שיש לה כמה אדונים או בנזוג בנוסף והיא מחלקת עצמה אלא על אחת שיש לה רק אחד והיא מסורה רק לו למה לא דורשים את זה גם מאדונים/מלכות? וטוטאלי לא במובן שהוא היחיד היחידי השולט בה מאה אחוז מה יש ,תתמסר ותהיה מסור טוטאלית לאחת תיתן לה את כל כולך עד כדי אובדן האישיות העצמית שלך ניראה אתכם גיבורים. דברו איתי על פריולגיות של המעמד השליט.-,תחפשו סיבה אחרת,שמעתי כבר הכל. אדון יכול שתהינה לו כמה שפחות מלכה יכולה להחזיק הרמון קטן אדונים נשואים לא חסר פה. |
|
|
| מאסטר מיינד(שולט) |
לפני 18 שנים •
18 בפבר׳ 2006
כי זה צורך
אני אדבר רק בשם עצמי, ולא אעשה מזה אידאולוגיה.
מבחינתי , זה בדיוק הצורך. להיות אדון לשפחה אחת ודי - פשוט לא עושה לי את זה. זה לא אומר ששפחה מסויימת לא מספיק טובה, לא עונה על כל הצרכים שלי. היא בהחלט יכולה להיות מושלמת, למעט חסרון אחד: היא לא שתיים. מבחינתי זו לא פריבילגיה, זה די כאב-ראש להיות צריך משהו שאחרים לא מבינים אותו וקשה להם איתו. די דומה לצורך המוזר בכאב, כשרוב האנשים סביבך לא מבינים אותו, לא? |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 18 שנים •
18 בפבר׳ 2006
טוטאלי דנטאלי
העיקר שנהנים
|
|
|
Aiko(נשלטת){Jake}
|
לפני 18 שנים •
18 בפבר׳ 2006
Re: שולט טוטאלי....?האכן כן? laila כתב/ה: מה יש ,תתמסר ותהיה מסור טוטאלית לאחת תיתן לה את כל כולך עד כדי אובדן האישיות העצמית שלך ניראה אתכם גיבורים. דברו איתי על פריולגיות של המעמד השליט.-,תחפשו סיבה אחרת,שמעתי כבר הכל. אדון יכול שתהינה לו כמה שפחות מלכה יכולה להחזיק הרמון קטן אדונים נשואים לא חסר פה. גם לא שפחות נשואות, למעשה. אם מונוגמיה דו כיוונית ניראית לך כמו מאפיין חיוני של מערכת יחסי שליטה מוצלחת - הציבי זאת כתנאי. אל תבחרי בפוליגמיסטים. אל תבחרי בנשואים. סאביות רבות נוהגות בדיוק כך, ואף אחד כבר לא סבור שמדובר בציפייה לא ריאליסטית. אבל למה לנסות לחנך את האדונים הנכבדים? הם לא חייבים לך הסבר לגבי הרתיעה שלהם ממונוגמיה יותר משאת חייבת להם את שלך לגבי רתיעתך מפוליגמיה. באותה מידה - וסלחי לי מראש על ההקצנה - תוכלי להתרעם על כך שדומים רשאים להוביל את הסאבית שלהם ברצועה וקולר, ואילו לנו לא ניתנה הפריבילגיה הזו. חוסר שיוויון לשמו. ובכן, חוסר שיוויון הוא שם המשחק כשמדובר במערכות שליטה. אני בחרתי להיכנס לקשר בו לבן זוגי יש זכויות שנשללות ממני, ואילו אחרות בחרו להיכנס לקשר בו אחת מהזכויות הללו היא ריבוי פרטנרים. כל אחד בוחר עד כמה רחוק הוא ייקח את חוסר השוויון הזה, ולאילו רבדים בחייו. אני כבר בחרתי. מציעה לך, המלוא הכנות וללא שמץ של סרקאזם, לעשות את אותו הדבר ואחר כך למצוא דום שהעדפותיו דומות לשלך. לא להפך. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 18 שנים •
18 בפבר׳ 2006
אני לווא דוקא דיברתי על נשואים או פוליגמיסטים,רק כדוגמא.
אני מדברת על זה שאנחנו נידרשות לטוטליות נפשית ריגשית ופיזית ברמה העקרונית ודנות ודשות על המחיר שזה גובה או עלול לגבות מאיתנו ,וולפית הם לא צריכים לשלם על פניו שום מחיר או לעשות הקרבות כל שהן, פרט לנשואים ש"מקריבים," חלק מזמנם עם החוקיות שלהם. למה אם אני רוצה להיות שףפחה ואני כזאת וטוב לי עפ זה אני ריכה לשבור את הראש כל פעם מחדש כמה להקריב ולתת ולהתמסר בלי שזה יפגע בי נפשית והם לא? וטוטליות נפשית ריגשית לא דורשת מונוגמיות ניראה את הפוליגמיסטים מתאמצים קצת אם טוב להם והם צריכים הרמון אצלהם בחצר האחורית. אוני לא מדברת אישית עלי אני, את ההקרבות שלי, כבר עשיתי. אבל נישבר לי מההתחבטויות וההתלבטויות שאני רואה לבקרים ועל כאבי הלב כל פעם מחדש גם זה מחיר שעלינו "לשלם" בתמורה למה שאנחנו צריכות? |
|
|
huan
|
לפני 18 שנים •
18 בפבר׳ 2006
"אני מדברת על זה שאנחנו נידרשות לטוטליות נפשית ריגשית ופיזית
ברמה העקרונית ודנות ודשות על המחיר שזה גובה או עלול לגבות מאיתנו" אולי אני כרגע מכתיר את עצמי לשוטה הכפר אבל למה לכל הרוחות את צריכה לשלם מחיר כל שהוא עם את לא מוכנה לשלם אותו ועם כן מוכנה לשלם אותו אז למה לכל הרוחות להיתלונן אחרי הכל היתמסרות זה קטע כזה...או שיש לך את זה או שאין לך את זה או שאתה בוחר לתת את זה עם יש לך את זה ואתה חייב את זה אתה לא צריך לצפות ממישהו שיחזיר לך באותו מטבע כמובן שזה יכול להיות נחמד אבל זה לא תמיד יקרה אבל גם אין על מה להיתלון כי סהכ זו פונקציה של האישיות שלך ואין לך הרבה מה לעשות עם זה עם זו בחירה אז את יכולה ליבחור עד כמה את מיתמסרת ובאופן הגיוני זה יהיה עד הגבול שישעה לך טוב ועד הגבול שאת חושבת שזה ראוי תלוי ברמת הפידבאק של הפרטנר כי מעבר לזה זה פשוט הופך למשהו ממש טיפשי ואידיוטי לעשות ועם את אל רוצה להיתמסר כלל אז באפשרותך ליבחור את הפרטנר שלא תצטרכי לעשות את זה איתו וכולם יהיו שמחים ומאושרים כך שאני אל ממש רואה בעיה עם אדונים שלא מוכנים להיתמסר אני בטוח שיש כאלה שישמחו להיתמסר אחרי הכל היתמסרות זה לא רק תכונה שיש לסאבים וסאביות |
|
|
llulu(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
18 בפבר׳ 2006
השאלה שלך ליילה
מאוד רלוונתית
אבל האם שאלת אתעצמך פעם מה את מקבלת מאדונך? |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 18 שנים •
18 בפבר׳ 2006
סאבית שתבקש מאדונה שיתמסר אליה טוטאלית?
הבקשה לא קיימת כי זה נראה לא קשור ואפילו פוגע ביחסי השליטה, להעלות זאת בצורת בקשה. מין נסיון לקחת את המושכות ולהכתיב את הדרך. זה קיים בתוך הקשר מבלי להעלות זאת במילים. הדום מביע את התמסרותו בדרך שונה משל הסאבית, בגלל הבדלי "המעמדות". הוא משקיע, דואג, מתעניין, מלטף, מחבק, מרגיע, מרסן, מלמד. זו השקעה. וזו התמסרות. זו ההתמסרות הטוטאלית שלו. שהרי אם לא היו קיימים הדברים האלה בתוך הקשר, היא הייתה עוזבת. |
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 18 שנים •
18 בפבר׳ 2006
אני מאוד עם מה שתום אמר . לשולטים יש את הנתינה שלהם לקשר והיא לא חייבת להיות דומה למה שנשלטות נותנות.
כנשלטת לא הייתי רוצה שאדוני יצפה לי על ארבע או ישרת אותי , למעשה זה היה טרנ-אוף רציני עבורי. הוא נותן לי את מה שאני צריכה והיפה הוא שזה גורם גם לו הנאה. וכמו ש -aiko אמרה מוצאים את האחד שתהיה התאמה ברמות ההתמסרות והנתינה בקשר ליכולתך לתת ולהיתמסר . נשלטות מדברות על הקושי שבהתמסרות כי לעיתים קיים קושי (עבורי הוא חיוני) אבל אם הקשר גובה מחיר שגדול מכפי יכולתן לשלם אז כנראה יש חוסר התאמה וצריך לבדוק אם ניתן לפתור אותו . חשוב לזכור שיכולה להיות סיטואציה הפוכה ,שנשלטת תרצה להביע את התמסרותה בכל מיני אקטים שיהיו קשים לאדם ששולט בה . כך שהקושי הוא לא בבלעדיותן של הנשלטות. |
|
|
|
Aiko(נשלטת){Jake}
|
לפני 18 שנים •
18 בפבר׳ 2006
אני מתמסרת כיוון שזהו צורך אישי, לא כיוון שזה מה שמצופה ממני. ובהמשך למה שאמרו תום וטוט לפניי, ההבדל בין השולט לנשלטת הוא לא ברמת הרגש או הנתינה, אלא בצורה שבה אלה באים לידי ביטוי.
הנתינה וההקרבה שלנו כסאביות ברורות יותר לעין, אבל לאו דווקא משמעותיות יותר. האם את חושבת, באמת ובתמים, שכל ההובלה והעיטוף, ההשגחה והקפדה, הסבלנות וההגנה ונטל האחריות והניסיון להוות משענת, סלע שעליו נוכל להתנפץ שוב ושוב, אינם כרוכים בסוג כלשהו של הקרבה? אינם דורשים משאבים רגשיים עצומים? אני לא מאמינה שהימצאות בקשר שליטה, טוטאלי יותר או פחות, יכולה להיות חוויה קלה עבור אף אחד משני הצדדים. לא קלה מבחינת המחיר הרגשי שהיא גובה, וגם לא קלת ערך. אבל כיוון ששני הצדדים מצפים להפיק משהו מהקשר, בסופו של דבר, אין שום סיבה שבעולם להישאר בנקודה בה נדמה לנו שאנחנו מאבדים יותר מכפי שאנחנו מקבלים, או שהנתינה שלנו הפכה לסוג של עול מעיק. |
|
|