רגעים.

רגעים.

Adonasuy​(שולט) • 25 ביוני 2006

היא שוכבת על ברכי.
חצאית המיני השחורה שלה מופשלת, מגלה את התחת המושלם שלה, לבן, מפולח בחוטיני.
כמה ספאנקים חזקים הופכים את הלבן לאדום בוהק, מגרה.
אחרי כל ספאנק אני ממשיך את תנועת היד בליטוף עדין, אל פנים הירך.
פחות מחצי דקה והיא מייללת, מבקשת לגמור.
רטט הגמירה שלה מעביר בי רעד לאורך כל הגו. אני מתכופף ובתאווה לא נשלטת נושך את התחת שלה, ביסים עמוקים, חותכים. מנער את הראש כאריה על הטרף.
אחר כך היא תבחן בהנאה, בראי, את הסהרונים הסימטריים שהשאירו הנשיכות על עורה- ותחייך.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חצי עירומה, על הרצפה.
כף רגלי על פניה.
כוס קפה שחור. חזק וממריץ.
צופה בטלוויזיה.
והיא מלקקת את כף הרגל, את הבהונות, את המרווחים שבין האצבעות.
כף רגלי השניה, עירומה אף היא ומונחת בין ירכיה. אצבעותיה חשות את הלחלוחית והחום המעידים על הגירוי שהיא שואבת מהתנוחה הזו.


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

היא יושבת על הכסא גבה המסעד.
קושר את ידיה מאחורי העורף. מקיף את החזה שלה בחבל ומהדק לגב הכסא.
אוזק את הרגלים, בפישוק, לרגלי הכסא עם שרשראות מתכת.
מצבטי פטמות עם שרשרת כבדה. אטבים. על השדיים ושפתות הערווה שלה.
עור המושב נוצץ מהנוזלים שהיא מגירה בלי שליטה. אני מכוון את הויברטור לתוכה, נועץ אותו פנימה ומפעיל.
סוטר לה. חזק.
עומד זקור מולה. נותן לראשה לרדוף מרדף שווא אחרי הזין העומד, נהנה מהבעת התסכול שעולה על פניה ואז חודר לפיה, עמוק, לא מתחשב, חונק.
כמה ניעות שמביאות אותה לסף הקאה ויוצא. סוטר לה, חזק.
"מה קרה, זונה? שכחת למצוץ? מה הנשיכות האלה? למה אני לא מצליח להכניס אפילו שליש?"
הבעת עלבון וכאב על פניה. דמעה בזווית העין.
"אם את לא רוצה למצוץ, רק תגידי..."
היא מרימה ראש. "רוצה, אדוני. רוצה. בבקשה...."
הפעם היא משתדלת יותר. אני מניע את ראשה קדימה ואחורה תוך משיכת שערה. מרגיש את הענבל שלה על כיפת הזין.
לגמור, בכמה מטחים של נוזל סמיך ולבן, אני גומר על פניה. מנגב את הזין בפניה, בשדיה. נותן לה לינוק טיפות אחרונות ממנו.
מתיישב על הכסא השני ומביט בה. מרוחה כמו כוכבת פורנו.
סוחט כמה טיפות באצבעותי. מציב לפני פיה ונותן לה ללקק.
מחייכת.
סטירה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~


"אני צריכה פיפי".
"תתאפקי".

אחרי דקות ארוכות ,מתיר אותה מהכסא. הידיים עדיין קשורות מאחורי העורף. היא רצה לשירותים ואני הולך אחריה. מביט בה על האסלה.

"אני לא אצליח כשאתה מביט בי"
"את כן".

משפילה מבט.
קילוח זהוב ניגר. בהתחלה לאט ואז בשטף.
"רואה?"

"איך אני אנגב?"
"תחשבי על האלטרנטיבות..."

היא קמה. נושכת מגבת מעל המתלה, מפילה לארץ, מתיישבת עליה ונעה קדימה ואחורה.
קמה.
אני מתפעל מהגמישות והכושר.
לא שוכחת להדיח את האסלה בביצוע שיכול להחשב כתרגיל התעמלות חופשית.

חוזרת לחדר.
מחייכת.

"יודעת, זו לא האפשרות היחידה שעמדה בפנייך. יש צורה קלה יותר לנגב"
פניה מביעות סימן שאלה גדול. "איך?"
"היית פשוט צריכה לבקש ממני".
עכשיו תורי לחייך מול פניה ההמומות.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בהצלפה העשרים ושמונה היא נכנסה לספייס. ברגע הזה ראיתי איך גופה נרפה פתאום, מקבל את ההצלפות העוקבות בשלווה.
יכולתי לתאר לעצמי את קשת הצבעים שמוחה חווה עכשיו. את התודעה המעורפלת, סמיכה כחלב.
ההצלפות הבאות מכניסות אותה למה שחובבי מדע בדיוני יגדירו כ- "דיפ ספייס".
הופך אותה על גבה.
פניה מוארות.
גוחן לעברה ומתחיל לנשק. ללקק. לנשוך.
מהמצח, לפנים, לצוואר, לשדיה. מקדיש תשומת לב מיוחדת לפטמות הרגישות.
בטן. ירכיים.
נשיכות עדינות. נשיכות בוטות. ליקוקים. מציצות.
היא נוחתת מהספייס אל תוך אורגזמה מתפוצצת.
צורחת את האביונה שלה אל השמיים החסומים בתקרה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הזדייננו. או, כמה שהזדייננו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

לקראת הסוף, אני מבריך אותה מול המראה הגדולה.
שולף קופסה קטנה.
מוציא שרשרת כסופה. תליון סימבולי שמשמעותו ידועה רק לשנינו.
רואה אותה גואה פתאום.
מזדקפת בכריעתה.
עונד את התליון. "הרי את מקולרת לי".
היא מתרגשת בשקט. בלי מילים.
ואני מבין.
ולא יכול לשבוע.

אהבתי

נהגתי להזקיר בעברי • 25 ביוני 2006

יפה ה"לא יכול לשבוע" הזה בסוף.

מדהים אחד!!!

ממי​(לא בעסק) • 25 ביוני 2006

מתרגשת עד מאוד

עד עכשיו בלי מילים

פעם פרח​(נשלטת) • 25 ביוני 2006

פשוט מקסים !

ממי​(לא בעסק) • 25 ביוני 2006

הגעתי באיחור של חצי שעה לערך
מנסה להתחמק מהמבט שלך, אתה מושך לי בשיער אחורה ומדביק לי סטירה שמצלצלת לי באוזניים.
" זה על האיחור" . שוב סטירה.
אתה גורר אותי בשיער ומניח על ברכייך, מרים את החצאית ומתחיל בסידרה של הצלפות שאני מרגישה עד לעצמות, חזק. מלטף ומצליף שוב עד שאני מרגישה את העור שורף לי. באותו רגע אני מרגישה את השיניים שלך כשאתה נוגס אותי, כמו קניבל. מרגישה את השיניים שלך מחוררות אותי.
הקפצת אותי בצעקה..
מוביל אותי אל המיטה.
הידיים קשורות מאחורי העורף, מתחיל בסידרה של הצלפות. אחרי עשר הפסקתי לספור .....
אני שוקעת לתוך הכאב. עוצמת את העיניים. מרחפת לתוך העננה שלי ...
אתה הופך אותי, מנשק את שפתיי לוחש לי משהו באוזן אבל אני לא מצליחה להבין.
הנשיקות והליטופים שלך מרפרפים על כל הגוף. אוחחח נעיםםםםםם.........
מפשק את רגליי. מלקק אותי, יונק אותי, וכאילו יצאתי מתוך גופי, אני מסתכלת מלמעלה על עצמי ורועדת באורגזמה. מתפרקת לגמרי....אורגזמה עם מלאכים...

אתה מתיר את הקשרים.
מושיב אותי עם הפנים למראה בין ברכייך.מוציא קופסא קטנה.
מתוכה שרשרת כסופה עם תליון יפה.
"הרי את מקולרת לי " אני שומעת אותך אומר בשקט.
אתה כבר הורדת את הידיים ממני, אבל האצבעות שלך כל הזמן שם,מסביב לצווארי.

שייכת לך.
עוצמת את העיניים ורואה אותך בתוך גופי במחשבתי, כשהאצבעות שלך סוגרות על צווארי.

אני
שלך.

Whip​(שולט) • 25 ביוני 2006

קטע יפה,
מחרמן,
מרגש.
המון אושר ואהבה לשניכם...

הרבה אושר

צ'יקיטה • 25 ביוני 2006

אדונשוי וממי

כתוב בכישרון ומלא ארוטיקה ועם הרבה אהבה.

הרבה אושר ארוטיקה ואהבה לאדונשוי ולממי.

חידשתם את טקס הקילור פעם נוספת?
חשבתי שכבר ממי היתה מקולרת.

הרבה ברכות לשניכם.


צ'יקיטה.

מוכשר

SEAMASTER​(שולט) • 25 ביוני 2006

כשרון , איפה הית?

אושה{אוש} • 25 ביוני 2006

אני יושבת לי כאן עם דמעות בעיניים מרוב התרגשות
כמה יפה האהבה, התשוקה, ההתאמה ביניכם.
"הרי את מקולרת לי" - 4 מילים שלעולם לא אשמע

Whip​(שולט) • 26 ביוני 2006

אל תהיי פסימית....אולי כן. אי אפשר לדעת מה העתיד צופן לנו...