venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
29 ביוני 2006
הפסיכולוגיה(והפיזיולוגיה ) ויחסה ל-BDSM - מאמרהפסיכולוגיה ויחסה ל-BDSM בעבר נחשבו פעילויות ופנטזיות סאדו-מזוכיסטיות על ידי רוב הפסיכיאטרים כתופעות פתולוגיות, אך מאז שנות ה-90 חל שינוי ביחס זה. המהדורה המעודכנת של המדריך הדיאגנוסטי-סטטיסטי של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, ה DSM-IV-TR, אשר יצאה לאור לראשונה בשנת 2000, קובעת כי "הפנטזיות, הדחפים המיניים וההתנהגויות" חייבות "לגרום למצוקה או מוגבלות קלינית ניכרת בשטח החברתי, התעסוקתי או שטחי תפקוד חשובים אחרים" על מנת שסאדיזם או מאזוכיזם בעלי אופי מיני ייחשבו כהפרעת אישיות. הפסיכיאטרים כיום מתייחסים לתופעות אלו לא כהפרעה בפני עצמה, אלא רק כאשר תופעות של סאדיזם או מאזוכיזם מיני מצטרפות להפרעות אישיות קיימות אחרות. אנשים העוסקים ב-BDSM אינם רואים בעיסוקם משום הפרעה נפשית. קיים ויכוח על הצדקת המשך קיומן של נטיות BDSMיות ב-DSM ועל עצם קיומו של פרק ב-DSM המוקדש לתופעות והעדפות מיניות בשל מקובלותן החברתית. גלוריה בריים (Gloria G. Brame) טוענת בספרה Different Loving שמוצאה של ההתיחסות החברתית ל-BDSM במוסריות הויקטוריאנית, שבה קיום יחסי מין שלא למטרות רביה היה "בלתי תרבותי". מוסר וקליינפלאץ קיימו סמינר ב-2003 להוצאת כל הפרק המוקדש לפאראפיליות מה-DSM, בטיעון שהוא פרק שיפוטי וכי האבחנות שבו תלויות בהקשרים חברתיים וחוקיים בחברת היחוס שבה פועלים המטפל והמטופל. עבור מי שעוסקים ב-BDSM, פרק זה ב-DSM מתייחס בצורה לא עקבית לפעילויות BDSMיות - חלקן כלל אינן נכללות במיפוי של הקהילה הפסיכיאטרית וחלקן (כמו סאדיזם ומאזוכיזם) מופיעות באותו סל עם פעילויות שאינן בהסכמה הדדית (כמו פדופיליה). מיפוי זה של הפסיכולוגיה מוזכר בנשימה אחת על ידי ריצ'רד גרין (Richard Green) עם יחסה בעבר לפעילויות מיניות כגון אוננות, מין אוראלי, מין אנאלי והומוסקסואליות. מיפוי מלא יותר של פעילויות BDSMיות ניתן למצוא במפת הפטיש של קתרין גייטס בספרה Deviant Desires ובאתר שלה הפיזיולוגיה של ה-BDSM מבחינה גופנית חלק מהפעילויות ב-BDSM כוללות יצירת כאב, מבלי לגרום לפגיעה גופנית חמורה. עיסוק זה משחרר אנדורפינים, היוצרים תחושה הדומה לתחושה שחשים ספורטאים לאחר מירוץ או תחושה שלאחר אורגזמה. תחושה זו מיוחסת למה שמתואר על ידי העוסקים ב-BDSM "סאב ספייס" (או לעיתים "באדי סטרס"), ויש המוצאים כי היא מענגת. הנסיון להגיע לתחושה זו הינה, עבור רבים, התמריץ לעסוק בפעילות זו, אך לא התמריץ היחיד. יש העוסקים בפעילות כהגשמה של צורך פסיכולוגי, ללא כל מרכיב של עונג גופני ויש מי שמדווחים על תחושות של "סאב ספייס" גם ללא פעילויות שכוללות כאב. |
|
|
|
משקיף לעבר האופק
|
לפני 18 שנים •
29 ביוני 2006
ציטוט: קיים ויכוח על הצדקת המשך קיומן של נטיות BDSMיות ב-DSM ועל עצם קיומו של פרק ב-DSM המוקדש לתופעות והעדפות מיניות בשל מקובלותן החברתית. גלוריה בריים (Gloria G. Brame) טוענת בספרה Different Loving שמוצאה של ההתיחסות החברתית ל-BDSM במוסריות הויקטוריאנית, שבה קיום יחסי מין שלא למטרות רביה היה "בלתי תרבותי". מוסר וקליינפלאץ קיימו סמינר ב-2003 להוצאת כל הפרק המוקדש לפאראפיליות מה-DSM, בטיעון שהוא פרק שיפוטי וכי האבחנות שבו תלויות בהקשרים חברתיים וחוקיים בחברת היחוס שבה פועלים המטפל והמטופל.
עבור מי שעוסקים ב-BDSM, פרק זה ב-DSM מתייחס בצורה לא עקבית לפעילויות BDSMיות - חלקן כלל אינן נכללות במיפוי של הקהילה הפסיכיאטרית וחלקן (כמו סאדיזם ומאזוכיזם) מופיעות באותו סל עם פעילויות שאינן בהסכמה הדדית (כמו פדופיליה). מיפוי זה של הפסיכולוגיה מוזכר בנשימה אחת על ידי ריצ'רד גרין (Richard Green) עם יחסה בעבר לפעילויות מיניות כגון אוננות, מין אוראלי, מין אנאלי והומוסקסואליות. קיים ויכוח על הצדקת המשך קיומן של נטיות BDSM ....נו באמת איזו התחסדות אקדמית טיפוסית. הצורך שלנו בשילוב של כוחניות בחיינו הוא בסיסי לגטימי ומובנה בטבע האנושי.. התרשמתי שע"פ ה DSM יש מחלוקות במספר רב של קטגוריות המוגדרות כהפרעות נפשיות. נפש כל כך עדינה ומורכבת מי בכלל מתיימר להבין את המכלול הענק הזה. מדוע לא ניתן להסתפק במוסכמה הפשוטה שאדם מופרע בנפשו הוא כזה הפוגע בסביבתו ואינו מסוגל לתפקד בצורה נורמטיבית כחלק מהחברה.... |
|
|
רפאל
|
לפני 18 שנים •
29 ביוני 2006
במובנים רבים ה-DSM של היום מזכיר לי את המדריכים ששימשו את האינקויזיציה בעבר. רשימה של חטאים, מאפינייהם, ודרכי הכפרה והגאולה המומלצים לנפש.
|
|
|
פסיכו לוג(שולט)
|
לפני 18 שנים •
29 ביוני 2006
נוגה מהיכן זה לקוח?
|
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
29 ביוני 2006
פסיכולוג בספת עור כתב/ה: נוגה מהיכן זה לקוח?
לא זוכרת במדוייק , מאמר שנתקלתי בו היום ברשת. |
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
29 ביוני 2006
רפאל,אני דווקא מוצאת שהעמדות הפסיכולוגיות בנות ימינו נוטות להתרכך מעט ולהתמתן קלות ואפילו להתחיל לגלות סימני סובלנות  כלפי הבדס'מ
עוד יבואו ימות המשיח עם השוט
|
|
|
| צ'יקיטה |
לפני 18 שנים •
29 ביוני 2006
רפאל כתב/ה: במובנים רבים ה-DSM של היום מזכיר לי את המדריכים ששימשו את האינקויזיציה בעבר. רשימה של חטאים, מאפינייהם, ודרכי הכפרה והגאולה המומלצים לנפש.
לא רק בנושאי בדס"מ אני חושבת שהDSM הוא מכשיר של החברה המערבית כדי לקטלג ולברור מי מחבריה מתפקד בהתאם לנורמות החברתיות המקובלות ומי לא. במובן הזה אני מבינה את האבחנה שרפאל עשה על חברה דתית, שבה הנורמות היו דתיות. היו דרכים להגדיר ולהחזיר למחנה את מי שלא ציית לנורמות הדתיות, שאז היו מקובלות. הייתי מוצאת הגדרה אחרת לפסיכולוגים. הם "השאמנים" המודרניים: לפעמים עוזרים מאוד אבל לפעמים מציעים "תרופת פלא" לא אמיתית למצוקה שלא ניתנת לפתרון ולא יכולים לפתור אותה. צ'יקיטה |
|
|
The Shield(שולט)
|
לפני 18 שנים •
29 ביוני 2006
נגה נראה לי שלפסיכולוגיה אין עדיין את הכלים כדי להבין את הבדסמ. בגלל הדיעות הקדומות המורכבות התרבותית. המוסר. מה גם שהאנשים שעוסקים בבדסמ שונים זה מיזה ואצל כל אחד זה מגיע ממקום שונה. ייתכן שהנושא ישאר שנויי לעולם במחלוקת. ואוליי עדיף שכך . בכל זאת מדובר בפעילות לא קונבנציונלית וזו אחת הסיבות שאנחנו נמשכים לזה.
|
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
30 ביוני 2006
ייתכן, וייתכן ומדובר בעניין של זמן.. ואולי, גם כפי שציינת יותר ידע וכלים ,ע''מ לאבחן בדס'מ כנטייה מינית . אין ספק שלכל אחד יש את הבדס''מ שלו וכולם שונים זה מזה, אך אני נוטה ומקווה להאמין שיחלוף זמן ( מספיק זמן ) עד שהבדס''מ לא יוגדר כבעייה \ הפרעה מינית או נפשית . אלא כעוד ביטוי מיני מקובל בין אנשים בוגרים. ( תחי האופטימיות הזהירה... )
|
|
|
|
The Shield(שולט)
|
לפני 18 שנים •
30 ביוני 2006
נגה כמו שיש סוגי ספורט שונים שמבטאים בצורה שונה את אישיותו של העוסק בהם. כך גם אנשים מבטאים את המיניות על פי קוויי האישיות שלהם. נראה לי שבדסמ דומה יותר לספורט אתגרי שיש בו סיכונים גבוהים הרפתקנות ורמת ריגוש גבוהה. כמובן שמי שעוסק בספורט אתגרי אינו בעל הפרעה נפשית. אבל אישיותו שונה ממי שבחר לשחחק גולף.
|
|
|