nerissa(אחרת)
|
לפני 21 שנים •
20 באוג׳ 2003
מקלחות זהב - מילחמות ענק פנימיות..
זה לא הנוזל עצמו.
לא הריח. לא המגע של הנוזל הזהוב על העור שלי. לא עצם העובדה ש..שאריות הגוף של אדם אחר אמורות לשטוף את שלי (אין ספק שלשתות זה משהו שפשוט המוח לא מעכל כמו דברים מיניים קיצוניים ולא חוקיים. אותה קטגוריה עבורי..) לא העובדה שישנה תמיד שמץ של סכנה בריאותית.. אז איפה הדילמה? למה הרתיעה התהומית? למה גלי הבחילה מעצם המחשבה שהגבול הזה עומד להיפרץ מתישהו בקרוב? זה הפחד מאחרי. עבורי עצם המעשה הוא.. תת-אנושי. אני לא מימשתי את הכניעה שבי כדי להפוך ללא אנושית אלא להכי אנושית ונשית שאפשר. הבחילה היא לא מהנוזל או מהאיש שאיתי שאני אוהבת בכל נימי נפשי. הבחילה היא ממני. מעצם ההמצאות והכניסה במודע למצב תת-אנושי שכזה. הפחד מהרגעים שאחרי שאני כל כך אגעיל את עצמי, כל כך אתבייש בעצמי - שארחיק ממני את ה..מקור לתחושות הזוועה האלה. ארחיק אותו ממני. ארחיק עצמי ממנו. שלא אוכל לגעת בו יותר. שכל מגע בו יזכיר לי את הרגעים הכי זוועתיים בחיי. שלא אוכל להסתכל על האיש שהביא אותי למצב שכל כך פסול בעיני. אני בכלל לא נוגעת למשבר הפנימי ביני לבין עצמי. לשנאה עצמית גדולה שאני לא יכולה לחשוב איך אצא ממנה. אז תגידו לי מה שאמרתי לעצמי עד היום - "אז אל תעשי את זה! אל תלכי לשם! את לא חייבת!" ומה אם אגיד שבמקום מסויים אני מרגישה שאני חייבת? אחרי כל כך הרבה זמן יחד עם האיש שנכנעתי לו בכל כך הרבה מעשים ומובנים - הגיע הזמן לגבול האחרון? אולי אני מרגישה חייבת לו? אולי אני מרגישה שרוצה עבורו? רוצה כדי שידע שאפילו משהו שהוא כל כך פסול בעיני אני מוכנה לעבור בשבילו? ושוב צץ הצד השני וצועק:" אבל איפה את בכל זה??!!" "את באמת צריכה לעשות משהו שכל כך רע לך איתו כדי שידע שאת אוהבת אותו? שאת הכי שלו? הוא באמת צריך את סימון הטריטוריה המעוות הזה כדי להרגיש עליון? הרי מספיק שיסתכל לך בעיניים וידע את כל זה. אז בשביל מה?" ואולי זה צריך להפוך למין.. משהו "דתי" שכזה? בלי שאלות. כי ככה. כי ככה? |
|
|
מוש(נשלט){k}
|
לפני 21 שנים •
20 באוג׳ 2003
יש כאלה שמגדירים גבולות כדי לחצות אותם,
אבל לפעמים מגדירים גבולות פשוט בכדי... שיהיו גבולות. בסופו של כל סשן יש יום שאחרי, יום בו את צריכה להסתכל במראה ולאהוב את מה שאת רואה בה. אם משהו, או מישהו, יגרום לך לא לאהוב את זה, אל תעשי את זה. לאנשים מסויימים ההשפלה עוזרת להתרומם למעלה (כמוני למשל) אבל השפלה לשם השפלה, שנראה לך שרק תוריד אותך - היא פסולה. ואדון טוב ידע לא לקחת אותך לשם. בעיני לפחות... |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 21 שנים •
20 באוג׳ 2003
ומה קורה כשהוא אומר שאני אוכל לעמוד בזה?
שזה אתגר שאוכל לו וכל החששות שלי יראו מגוכחים אחרי? האם הוא באמת מכיר אותי עד כדי כך שהוא יודע טוב ממני? האם הרתיעה הטבעית ומוסכמות עליהם גדלתי מטשטשים איזו אמת מפני, אמת שהוא יכול לראות מהצד? עד כה מעולם לא איכזב אותי/פגע בי/עשה משהו שארגיש איתו רע. למה שלא אסמוך עליו גם הפעם? עד כמה אנחנו יכולים לסמוך על הצד הדומיננט שיכיר וידע אם אנחנו מסוגלים לחצות גבול או לא? מפחיד לנסות.. הסיכון.. הסיכון.. האם הוא שווה את זה? האם לסמוך על התחושות שלי שצועקות סייף-וורד או להתייחס אליהן כאל.. מנגנון הגנה מיותר שהאתגר האישי שלי כאדם וכשיפחה הוא לנטרל אותו? |
|
|
|
מוש(נשלט){k}
|
לפני 21 שנים •
20 באוג׳ 2003
אם הוא אומר ואת בוטחת בו לגמרי, יותר מכל דבר, אז ענית לעצמך.
בסופו של היום את מכירה את עצמך יותר טוב מכל אחד אחר, אבל לפעמים חלק מההנאה היא לשים את עצמך בידיים שלו, זה שבחרת, ולתת לו להוביל אותך. הגדולה היא לבחור באדם הנכון. זה עדיין לא אומר שאת לא צריכה לפחד אבל כגודל הפחד כך גודל הפורקן. וזה חלק מהכיף לא? |
|
|
convert(נשלט)
|
לפני 21 שנים •
20 באוג׳ 2003
ממה שאני מבין, את מדברת על גבול נפשי ולא על גבול פיזי. כלומר שהפחד שלך, אינו מהאקט הפיזי של שתיית השתן, אלא בעיקר מההשלכות הנפשיות שאת חוששת שתהיינה לאקט הזה.
ההבחנה הזו לטעמי חשובה, שכן חציית גבולות נפשיים, קשה לדעתי הרבה יותר מחציית גבולות פיזיים. "בעולם בדס"מי אידאלי", הייתי מייעץ לך לבטוח באדונך בצורה עיוורת, להעביר לו את השליטה באופן מוחלט ולסמוך על שיקול דעתו בעניין. או במילים אחרות - אם אדונך אומר לך שלא תפגעי מכך, אזי לא תפגעי. נקודה. עם זאת, נדירים היחסים שאכן מקיימים את אותה אידיליה במובן הטהור שלה, ואכן מאפשרים להתגבר על כל חשש, יהא אשר יהא, אך ורק בגלל שהצד השני-השולט-אמר שכך ראוי וש"יהיה בסדר". מצד אחד את לא רוצה לאכזב את אדונך, אולם מצד שני בתוך ליבך פנימה, את לא מרגישה שלמה עם חציית הגבול הזה. מנגד - אחד הדברים המאפיינים חציית גבולות, הוא שטרם חצייתם הכל נראה "מפחיד" ו"היסטרי", אולם לאחר החצייה הדברים נראים אחרת לגמרי... אני חושב שהמפתח טמון אך ורק בקשר שלך עם אדונך. אם הקשר ביניכם הגיע לרמה כזו שאת סומכת עליו באופן מוחלט, אם שוחחתם על הנושא מכל הבטיו ואם בסיכומו של עניין הוא - בחוכמתו ונסיונו - אשר לדעתי מהווים תנאי הכרחי לגיבוש האמון והאהבה שלך - החליט שעלייך לעבור את המכשול הזה - הרי שעלייך לעוברו. אולם אם למרות כל אלה אינך יכולה/רוצה לעוברו - הרי שהדבר מצביע לדעתי על בעייתיות מסויימת במערכת היחסים שלכם, שכן מדובר ב"כשל" מסויים שלא אמור להתרחש. בכל מקרה - אני מאחל לך בהצלחה...וגם -אולי-לרוויה... convert |
|
|
השולט אור(שולט)
|
לפני 21 שנים •
21 באוג׳ 2003
תקשיבי לעצמך
חלק מהריגוש שבחוויה הבידיאסאמית טמון בהרחבה הדרגתית של הגבולות, אבל ההרחבה חייבת להעשות מרצונה של הסאבית ותוך תקשורת זורמת וברורה איתה.
מהכתיבה שלך עולה שאת מתנגדת להשתנות בכל לבך, ושאת שוקלת לבצע רק בגלל הרצון לרצות את המאסטר שלך. הוא בהחלט מכיר אותך, אבל לעולם אל לו למאסטר להתיימר להכירך טוב יותר משאת מכירה את עצמך. האהבה דורשת הכרה בגבולות, והגנה על מי שאוהבים. מתוך האהבה הזו הייתי מצפה מהמאסטר שלך שיחכה עד שתוכלי להרחיב את הגבולות אם תוכלי, ואולי אפילו לקבל את העובדה שיש גבולות שלא תוכלי להרחיב לעולם. יכול בהחלט להיות שאם תלכי לשם איתו תגלי שבעצם הרתיעה שלך הייתה מבוססת על אלף ואחד נימוקים וסיבות שכבר לא רלוונטיים, אבל לאחר שקראתי את ההתנגדות הכל כך עמוקה שלך, אני מאמינה שההליכה לשם חייבת להיעשות מיוזמתך (ולא זו לא שליטה מלמטה), ורק כשתהיי מוכנה לה. בסך הכל, אנחנו כאן, כדי לאהוב, ולא כדי לנפץ. |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 21 שנים •
21 באוג׳ 2003
תודה קונוורט ואור.
אני צריכה לשבת עם עצמי לדיון עמוק ורציני. לחדד את הדברים. תודה על זוויות הראייה הנוספות והעידוד |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 21 שנים •
21 באוג׳ 2003
תודה קונוורט ואור.
אני צריכה לשבת עם עצמי לדיון עמוק ורציני. לחדד את הדברים. תודה על זוויות הראייה הנוספות והעידוד |
|
|
kamor(נשלט)
|
לפני 21 שנים •
21 באוג׳ 2003
nerissa כתב/ה: אני צריכה לשבת עם עצמי לדיון עמוק ורציני. לחדד את הדברים. נריסה היקרה . אם את לא מרגישה נוח עם משהו עד כדי כך , אז בפירוש אל תעשי זאת ! אין פה מקום לדיון עמוק ורציני , וכלום לא יקרה עם לא תעשי זאת . שתית שתן נחשבת למעשה "מקובל" ולא כזה ביג דיל עבור הרבה אנשים בתחום . אבל את קובעת מה "מקובל " ולא מקובל עבורך .... ואין טעם לעשות דברים שאת סולדת מהם . ואני בטוח שלכולם יש גבולות מסוימים שלעולם הם לא יעברו .... למה ? כי אז זה נהפך ממרגש למגעיל . זו דעתי האישית . . |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 21 שנים •
22 באוג׳ 2003
קאמור דרלינג..
אין שמץ של סיכוי שאשתה שתן. זה בכלל לא משהו שאני מדברת עליו. אני מדברת על הדילמות של שלב קודם בכלל... רק של מקלחת זהב. לא שתיית שתן. ברררררר.. אמא'לה! 
|
|
|