איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
19 באוק׳ 2006
יוקר הכניעה
ככל שאני זמן רב יותר בעולם הזה, כך אני נתקלת ביותר ויותר סיפורים על דומים שפוגעים. לא פגיעה כזאת שנפגעים בקשר וונילי, כי "פשוט לא הלך", אלא פגיעה ממשית. בנפש ו/ או בגוף.
אין קשר בדס"מי שווה בעיני לקשר וונילי. ציינתי זאת כבר בשירשורים על נושא האחריות. על הדום מוטלת אחריות גדולה יותר, מעצם המצב הפגיע שהסאבית שמה עצמה בו כאשר היא מתמסרת לו. ככל שאני כאן יותר זמן, כך אני מבינה ומפנימה יותר עד כמה יקרה היא מתנת הכניעה, ועד כמה צריך להזהר בבחירה למי היא מוענקת. אני מבינה זאת לא רק שכלית, אני מבינה זאת רגשית. ככל שאני כאן זמן רב יותר, כך אני מוצאת את עצמי יותר ויותר וונילית- מבחירה. בוחרת שלא להתמסר, שלא להכנע, לא כי הפכתי למרדנית, אלא כי התייקרתי- הפכתי ליקרה יותר בעיני עצמי. |
|
|
llulu(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
19 באוק׳ 2006
פגיעה
זה לא הכל איימי
איך לחיות ואיך להחליט , בתור בגרות אישית יותר חשוב. ככל הערך וההדרה הפנימית שלך יעלו בעיני עצמך, תוכלי לקבל את עצמך יותר ולקחת משאיש וא אחר מוכן לתת לך. לא לפי איך וכמה הוא אוהב אותך אלא ההיפך. כמה את אוהבת אותו כש בוחרים להישאר על הכעב ש"עשו לי", "פגעו בי" וכו, אומנן כאב הוא בילתי נימנע בווניל או בכל זוגיות אחרת, אז לא מצליחים לסלוח .... והחיים ניראים כמו אין סוף של פגיעה, של כישלונות לסלוח זא לא קל. זה צריך לבוא מהרבה יותר עמוק, בזמן ובנשמה זה לא אקט פשוט ...אבל אקט לעצמך בעיקר .....הרבה יותר קשה מ10 הצלפות התפייסות אוף.....בא לי סגריה |
|
|
פשוט נני
|
לפני 17 שנים •
19 באוק׳ 2006
יוקרת הכניעה יוקרת ההתמסרות תלויה לא מעט ביוקרה של האדם כפי שהוא נתפס בעני עצמו, אם לא לחלוטין....
אני קוראת אותך מידי פעם וריגשת אותי כשכתבת שאת מבינה ריגשית.... זה נפלא, זאת הבנה אחרת ושונה.... כעת את רק צריכה לבחור את הראוי לך כאדם (לא בהכרח לכניעה שלך).... ואני כבר אומר לך .... זה נדיר פה ובכלל. הגיע הזמן שתהני מהדרך היא יכולה להיות מאוד מעניינת ,בהצלחה ואת יקרה מאוד נני |
|
|
ילדה אסור ילדה מותר(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
19 באוק׳ 2006
אני מאוד מבינה את דבריך
ואני חושבת שהתהליך שאת עוברת הוא חשוב, אינטילגנטי וטבעי.
בניגוד לקשר ונילי, בקשר בדסמי לא ניתן ללכת בכל מקום בו יש כימיה. צריך שיהיה הרבה יותר מזה. בנוסף, האדם שאת איתו צריך להיות מספיק אחראי ונבון בשביל לדעת איך להוציא אותך מהקשר הזה בריאה, ולא סתם לסיים את הקשר בלי לסיים את התהליך שעברת בתוך הקשר. אני חושבת שגם לי, אם לא הייתי משויכת, היה הרבה יותר קשה להתמסר לאדם מאשר פעם. היום אני מבינה כמה ההתמסרות שלי היא אמיתית, כמה אני נאמנה, כמה כנה אני וכמה אני נותנת לאדם שלו אני חושבת שמגיע הכל, ולזה לא כל אחד ראוי. יגידו שליטה מלמטה, ממש לא מעניין אותי, הכניעה שלי תגיע למי שיהיה ראוי לה, ורק לו. אנשים לא מבינים שהפגיעות הללו לא עוברות עם הזמן, להיפך , הן מחמירות ומפחידות הרבה יותר עם הזמן. ואני מסכימה איתך, פגיעה ע"י מאסטר היא פגיעה נוראית ברמות הרבה יותר עמוקות מפגיעה ע"י בן זוג. גם אני ככל שאני יותר קוראת, יותר רואה את העולם ויותר מכירה אותו, שומרת את הכניעה שלי יותר ויותר לעצמי. אין בזה כל רע, כי שיגיע האדם שראוי לי, הוא יזכה בכל טוב. תודה שפתחת את הנושא, בעיני הוא חשוב. |
|
|
עינבר
|
לפני 17 שנים •
19 באוק׳ 2006
Re: יוקר הכניעה
התובנות שלך על BDSM מתחדדות, גם המודעות שלך לעצמך.
ניתן לראות את זה גם בכתיבה שלך, את צוברת ביטחון עצמי. פעם היית שואלת הרבה ומושפעת מאחרים. היום יש לך אמירה. כיף לי לקרוא אותך היום ואת השיעור שאת לומדת ממה שעברת. כיף לי לקרוא שאת מתחילה להפנים ולהרגיש את התובנות שלך, אני מנחשת שעוד יהיה לך הרבה תובנות, שתלמדי ואח"כ תרגישי. גם בלי קשר לBDSM, שאת נותנת מעצמך, רצוי שיהיה אדם ראוי. העובדה שהפכת ליקרה יותר בעיני עצמך, היא הדבר החשוב ביותר. מכאן כל מה שתבחרי, וניל או BDSM , יהיה יותר נכון ובריא בשבילך. מאחלת לך המון אושר. |
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
20 באוק׳ 2006
''...ככל שאני כאן זמן רב יותר, כך אני מוצאת את עצמי יותר ויותר וונילית- מבחירה. בוחרת שלא להתמסר, שלא להכנע, לא כי הפכתי למרדנית, אלא כי התייקרתי- הפכתי ליקרה יותר בעיני עצמי.''
________________________________________________________________________ הכי חשוב בעולם. לכנות זאת יותר וונילית או לא מתפשרת בקלות, או בכל תיאור אחר , זו בחירה שלך. בסופו של יום, אלו לא ההגדרות שקובעות, אלא את, רק את , מול עצמך. ולדעתי, העובדה שהפכת ליקרה יותר בעיני עצמך, היא הכי חשובה ומשמעותית עבורך. |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
20 באוק׳ 2006
Re: פגיעה sweetslave כתב/ה: זה לא הכל איימי
איך לחיות ואיך להחליט , בתור בגרות אישית יותר חשוב. ככל הערך וההדרה הפנימית שלך יעלו בעיני עצמך, תוכלי לקבל את עצמך יותר ולקחת משאיש וא אחר מוכן לתת לך. לא לפי איך וכמה הוא אוהב אותך אלא ההיפך. כמה את אוהבת אותו כש בוחרים להישאר על הכעב ש"עשו לי", "פגעו בי" וכו, אומנן כאב הוא בילתי נימנע בווניל או בכל זוגיות אחרת, אז לא מצליחים לסלוח .... והחיים ניראים כמו אין סוף של פגיעה, של כישלונות לסלוח זא לא קל. זה צריך לבוא מהרבה יותר עמוק, בזמן ובנשמה זה לא אקט פשוט ...אבל אקט לעצמך בעיקר .....הרבה יותר קשה מ10 הצלפות התפייסות אוף.....בא לי סגריה צודקת, יפה, אבל לגבי הסליחה- את יודעת בדיוק כמוני כמה קשה לסלוח. ומה העניין עם הסיגריה? את מעשנת בכלל??? 
|
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
20 באוק׳ 2006
נני באני כתב/ה: יוקרת הכניעה יוקרת ההתמסרות תלויה לא מעט ביוקרה של האדם כפי שהוא נתפס בעני עצמו, אם לא לחלוטין....
אני קוראת אותך מידי פעם וריגשת אותי כשכתבת שאת מבינה ריגשית.... זה נפלא, זאת הבנה אחרת ושונה.... כעת את רק צריכה לבחור את הראוי לך כאדם (לא בהכרח לכניעה שלך).... ואני כבר אומר לך .... זה נדיר פה ובכלל. הגיע הזמן שתהני מהדרך היא יכולה להיות מאוד מעניינת ,בהצלחה ואת יקרה מאוד נני אכן, צודקת לגבי עניין יוקרת הכניעה וההתמסרות. ככל שערכנו בעיני עצמנו עולה, כך נהייה בררניות יותר, או כך לפחות נראה לי. לבחור את הראוי לי כאדם, את המתאים... איך אומרים במקורות? "קשה מציאת זיווג כקריעת ים סוף" (ציטטתי נכון?) למצוא את ה "קליק". אכן נדיר מאוד 
הדרך אכן מעניינת. תודה על המחמאות 
|
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
20 באוק׳ 2006
Re: אני מאוד מבינה את דבריך ילדה אסור ילדה מותר כתב/ה: ואני חושבת שהתהליך שאת עוברת הוא חשוב, אינטילגנטי וטבעי.
בניגוד לקשר ונילי, בקשר בדסמי לא ניתן ללכת בכל מקום בו יש כימיה. צריך שיהיה הרבה יותר מזה. בנוסף, האדם שאת איתו צריך להיות מספיק אחראי ונבון בשביל לדעת איך להוציא אותך מהקשר הזה בריאה, ולא סתם לסיים את הקשר בלי לסיים את התהליך שעברת בתוך הקשר. אני חושבת שגם לי, אם לא הייתי משויכת, היה הרבה יותר קשה להתמסר לאדם מאשר פעם. היום אני מבינה כמה ההתמסרות שלי היא אמיתית, כמה אני נאמנה, כמה כנה אני וכמה אני נותנת לאדם שלו אני חושבת שמגיע הכל, ולזה לא כל אחד ראוי. יגידו שליטה מלמטה, ממש לא מעניין אותי, הכניעה שלי תגיע למי שיהיה ראוי לה, ורק לו. אנשים לא מבינים שהפגיעות הללו לא עוברות עם הזמן, להיפך , הן מחמירות ומפחידות הרבה יותר עם הזמן. ואני מסכימה איתך, פגיעה ע"י מאסטר היא פגיעה נוראית ברמות הרבה יותר עמוקות מפגיעה ע"י בן זוג. גם אני ככל שאני יותר קוראת, יותר רואה את העולם ויותר מכירה אותו, שומרת את הכניעה שלי יותר ויותר לעצמי. אין בזה כל רע, כי שיגיע האדם שראוי לי, הוא יזכה בכל טוב. תודה שפתחת את הנושא, בעיני הוא חשוב. לגמרי מסכימה איתך, ושמחה על התובנות שלך. נפלא שמצאת אדם שראוי למתנת התמסרותך, ועושה בה שימוש נכון!
|
|
|
נוריתE
|
לפני 17 שנים •
20 באוק׳ 2006
אני איתך איימי_ כתב/ה: ככל שאני זמן רב יותר בעולם הזה, כך אני נתקלת ביותר ויותר סיפורים על דומים שפוגעים. לא פגיעה כזאת שנפגעים בקשר וונילי, כי "פשוט לא הלך", אלא פגיעה ממשית. בנפש ו/ או בגוף.
אין קשר בדס"מי שווה בעיני לקשר וונילי. ציינתי זאת כבר בשירשורים על נושא האחריות. על הדום מוטלת אחריות גדולה יותר, מעצם המצב הפגיע שהסאבית שמה עצמה בו כאשר היא מתמסרת לו. ככל שאני כאן יותר זמן, כך אני מבינה ומפנימה יותר עד כמה יקרה היא מתנת הכניעה, ועד כמה צריך להזהר בבחירה למי היא מוענקת. אני מבינה זאת לא רק שכלית, אני מבינה זאת רגשית. ככל שאני כאן זמן רב יותר, כך אני מוצאת את עצמי יותר ויותר וונילית- מבחירה. בוחרת שלא להתמסר, שלא להכנע, לא כי הפכתי למרדנית, אלא כי התייקרתי- הפכתי ליקרה יותר בעיני עצמי. יש גבול למחיר שאפשר לשלם. |
|
|