איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
23 בנוב׳ 2006
גאווה מול כבוד עצמי
אתם חושבים שיש הבדל בין השניים?
פעם חשבתי שגאווה עצמית היא הדבר הכי שלילי בעולם- לשפחה. עכשיו אני מתחילה לשנות את דעתי. בחיים- גיליתי שיש דברים שלא אסכים אליהם, במקום עבודה, יחס מסויים מבני משפחה וחברים... מין גבולות אדומים שאם אסכים שייחצו, פגעתי בעצמי. מצד שני, יש מצבים בהם לטובתנו כדאי שנבלע את הגאווה העצמית, לפחות באופן זמני. מה דעתכם על העניין? יש הבדל בין גאווה לכבוד עצמי? האם זוהי תכונה שלילית לנשלט? (שתיהן או אחת מהן)? האם התשובה שונה לנשלטים ולנשלטות? ומה לגבי שולטים/ות? לגביהם כבוד עצמי ו/ או גאווה הן תכונות חיוביות או שליליות? |
|
|
עמק יא רוק(אחר){הנסיכה ברנ}
|
לפני 17 שנים •
23 בנוב׳ 2006
גדלתי בקיבוץ, בו הכבוד העצמי הוא ערך גמיש, משום שאתה חלק מחברה , מקהילה קטנה והומוגנית בה הכבוד הוא בעיקר כבוד שבא לידי ביטוי ביחסיך עם שאר אנשי הקהילה. תתן כבוד. תקבל כבוד.
ביחד עם זאת ישנה תחושה של גאוות יחידה , הקיבוץ שלי יותר טוב מהאחר , הוא בצחוק היו אומרים כי הקיבוץ השכן יותר טוב. גאווה אישית באה עם הקהילתית יד ביד. שני עקרונות אלה השתלבו אחד בשני בטבעיות, אך אני יודע שלא כל אחד לוקח תכונות אלה במידה דומה. בעיקר לא כיום, שהקיבוץ כבר לא כל כך שיתופי, ויש את אלה שמשפיעים ומנהלים, ויש את אלה שעובדים בענפי שירות וכביכול משרתים את המנהלים. גרתי בארה"ב 4 שנים, ושם למדתי כי התכונה של שמירת הכבוד העצמי והגאווה האישית חשובה לאין ערוך ברמה המקצועית כשאתה עובד עם לקוחות. כל מקצועות השיווק, המסחר הקמעונאי, והמזון, מושתתים על השילוב האופטימאלי של שתי התכונות והשמתן באופן אישי על כל לקוח. שירות עד הסוף עם כבוד וגאוות יחידה, קסם של שילוב בין משרת נרפה לבין בריון סביבתי. אני לא מאמין שעל הנשלט לבטל את כבודו והגאווה העצמית שלו לפני כל שולט, ובטח לא כזה שהוא מכיר לראשונה. לי נראה ששולטים רבים מחפשים את השליטה כדרך להשיג האדרה עצמית באין הם יכולים לעשות כך. אני מאמין בדרך האמצע. להיות בעל תכונות של כבוד לעצמך, כך יהיה לך כבוד לאחרים , ולהיפך. הגאווה צריכה להיות מתוקה ונבנית על רגעים קטנים של אושר הבא מתוך שיתןף עצמך או עשיית דבר מה חיובי עם אחרים, ולא נפיחות חזה על כי אתה אתה. עמק |
|
|
| Anan-Sagol(שולט) |
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
גאווה מול כבוד עצמי
איימי שאלה
אתם חושבים שיש הבדל בין השניים? לדעתי אין הבדל, שתי התכונות זהות בעיניי. הן נדרשות במידה אך מסוכנות עוד יותר כאשר נצרכות בצורה ממכרת. הקושי הגדול הוא לא ליפול ברשתן אלה לעמוד מולן ועם זאת לעמוד עליהן. ענן- אתה פלצן |
|
|
|
ירוק עמוק
|
לפני 17 שנים •
1 בדצמ׳ 2006
לכל אחד יש אסוציאציות אחרות לגבי מילים.
האסוציאציה שלי מהמילה "גאווה" דומה למה שכתוב בויקיפדיה: "כאשר תחושת הערך העצמי של אדם גבוהה במידה ניכרת מן הערך שמייחסים לו רוב האנשים סביבו, ובמיוחד כאשר תחושת הערך העצמי הופכת מנותקת מן המציאות והמחזיק בה אינו מכיר בסתירות בינה לבין המציאות = הגאווה מכונה יהירות. כאשר תחושת הערך העצמי של אדם מיוסדת לא על מעשיו והישגיו אלא על השוואה בינו לבין אנשים אחרים, וכאשר אותו אדם מדגיש את עליונותו, נוהגים לכנות את התחושה התנשאות. כאשר האדם מחצין ומבטא את יתרונותיו ומשתבח בהם, נהוג לכנות תחושה זו בשם שחצנות. בלשון עממית מכונה מי שמנפנף לעיני כל ביכולותיו שוויצר." גאווה היא תכונה לא אהובה עלי ועל פי ההכרות שלי הגאווה מבטאת הרבה פעמים רגשי נחיתות עמוקים שמתחפשים לגאווה. כבוד עצמי הוא דבר שאני מכבד וצריך להיות אצל כל אדם. אצל גברים ונשים: שולטים, שולטות, נשלטים ונשלטות. הם צריכים לתת אותו ולקבל אותו מכל אדם בעבודה ובחברה. אני מסכים למה שעמק יא רוק אמר: עמק יא רוק כתב/ה: הכבוד הוא בעיקר כבוד שבא לידי ביטוי ביחסיך עם שאר אנשי הקהילה. תתן כבוד. תקבל כבוד. עמק אני לא מבין שפחה שמוכנה לאבד את כבודה העצמי בפני כל גבר שקורא לעצמו שולט. בקשר מיני עם שולט אין לדעתי איבוד אמיתי של כבוד עצמי. זה קשר מיני עם אלמנטים מיניים. |
|
|
נוריתE
|
לפני 17 שנים •
1 בדצמ׳ 2006
גאווה עשויה להיות גאוות שווא שמבוססת על אשליות או השפעות של אחרים
כבוד עצמי בא מבפנים. אבל כשמדובר בבידסמ אנחנו צריכות להיות גאות שאנחנו נישלטות ולהחזיק בכבוד עצמי בכל מצב. |
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 17 שנים •
2 בדצמ׳ 2006
שתהיה הכי גאוותנית בעולם. כך ההשפלה שלה בפניי תהיה הרבה יותר משמעותית ועוצמתית.
שיהיה לה כבוד עצמי אדיר - שתדע מה היא נותנת לי ולמה. שאני אדע שאני מקבל משהו בעל ערך. שרצים יש הרבה - אנשים קצת פחות. |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
8 בדצמ׳ 2006
עמק יא רוק כתב/ה: גדלתי בקיבוץ, בו הכבוד העצמי הוא ערך גמיש, משום שאתה חלק מחברה , מקהילה קטנה והומוגנית בה הכבוד הוא בעיקר כבוד שבא לידי ביטוי ביחסיך עם שאר אנשי הקהילה. תתן כבוד. תקבל כבוד.
ביחד עם זאת ישנה תחושה של גאוות יחידה , הקיבוץ שלי יותר טוב מהאחר , הוא בצחוק היו אומרים כי הקיבוץ השכן יותר טוב. גאווה אישית באה עם הקהילתית יד ביד. שני עקרונות אלה השתלבו אחד בשני בטבעיות, אך אני יודע שלא כל אחד לוקח תכונות אלה במידה דומה. בעיקר לא כיום, שהקיבוץ כבר לא כל כך שיתופי, ויש את אלה שמשפיעים ומנהלים, ויש את אלה שעובדים בענפי שירות וכביכול משרתים את המנהלים. גרתי בארה"ב 4 שנים, ושם למדתי כי התכונה של שמירת הכבוד העצמי והגאווה האישית חשובה לאין ערוך ברמה המקצועית כשאתה עובד עם לקוחות. כל מקצועות השיווק, המסחר הקמעונאי, והמזון, מושתתים על השילוב האופטימאלי של שתי התכונות והשמתן באופן אישי על כל לקוח. שירות עד הסוף עם כבוד וגאוות יחידה, קסם של שילוב בין משרת נרפה לבין בריון סביבתי. אני לא מאמין שעל הנשלט לבטל את כבודו והגאווה העצמית שלו לפני כל שולט, ובטח לא כזה שהוא מכיר לראשונה. לי נראה ששולטים רבים מחפשים את השליטה כדרך להשיג האדרה עצמית באין הם יכולים לעשות כך. אני מאמין בדרך האמצע. להיות בעל תכונות של כבוד לעצמך, כך יהיה לך כבוד לאחרים , ולהיפך. הגאווה צריכה להיות מתוקה ונבנית על רגעים קטנים של אושר הבא מתוך שיתןף עצמך או עשיית דבר מה חיובי עם אחרים, ולא נפיחות חזה על כי אתה אתה. עמק עמק, לא ממש הבנתי. אתה עושה כאן הבחנה בין כבוד עצמי ל "גאוות יחידה"? לא ממש הבנתי. אני שואלת אם יש הבדל, והאם זו תכונה שלילית לנשלט וכו'. |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
8 בדצמ׳ 2006
Re: גאווה מול כבוד עצמי Anan-Sagol כתב/ה: איימי שאלה
אתם חושבים שיש הבדל בין השניים? לדעתי אין הבדל, שתי התכונות זהות בעיניי. הן נדרשות במידה אך מסוכנות עוד יותר כאשר נצרכות בצורה ממכרת. הקושי הגדול הוא לא ליפול ברשתן אלה לעמוד מולן ועם זאת לעמוד עליהן. ענן- אתה פלצן במילים אחרות- שהן ישרתו אותך, ולא אתה אותן. "אל תהייה עבד למידותיך הטובות" 
|
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
8 בדצמ׳ 2006
Buttercupe כתב/ה: גאווה עשויה להיות גאוות שווא שמבוססת על אשליות או השפעות של אחרים
כבוד עצמי בא מבפנים. יפה כתבת! |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 17 שנים •
8 בדצמ׳ 2006
כבוד עצמי = הערכה עצמית.
והערכה עצמית לכל אדם צריך להיות. באשר לשאלתך איימי, זה עניין של מינון. שתהיה גאווה וכבוד עצמי - אבל במינון סביר מבלי שזה יטפס יותר מדי למעלה וידרוך על אחרים. |
|
|