איימי_(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
מונוגמיה- מה טוב בזה?
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
איימי_(נשלטת) • 30 בנוב׳ 2006
נשים, ובעיקר גברים... שחושבים שמונוגמיה זה הכי.
למה? (אני חושבת שזה הכי, אבל זה כי זו אני ) |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
מיתוסית(שולטת) • 30 בנוב׳ 2006
פשוט מאוד:
אין קינאה יש ביטחון בקשר אפשר להזדיין חופשי אחד עם השני בלי קונדום הקשר יציב יותר ממלא את הרוכשנות הטבעית שיש לרוב האנשים ואם נכנסים להיריון בכל זאת, אפשר לדעת של מי הילד |
|
אושה{אוש} |
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
אושה{אוש} • 30 בנוב׳ 2006
למה מונוגומיה זה הכי טוב?
כי בסופו של דבר את רוצה לדעת שיש מישהו אחד בכל העולם הזה שאוהב אותך הכי הרבה. שאת הכי שלו והוא הכי שלך. שאתם הופכים לגוף אחד. לישות אחת. עד כאן השמלציות. מבחינה חברתית-כלכלית-פוליטית-דתית : יותר קל לגדל ככה ילדים יותר קל לגבות מיסים הרבה יותר קל לשלוט על יחידה משפחתית. אנשים פחות יקחו סיכונים, פחות יתמרדו, יותר יגנו על התא המשפחתי שלהם, פחות רעיונות "הרסניים" ישפיעו. אני בטח נשמעת לך צינית אבל גם אני שבויה בקסם הרומנטי של אהוב אחד, בעל אחד. אבל רק גבר אחד? רק פרטנר אחד למיטה? רק שולט אחד? אוש יהרוג אותי שיקרא את זה אבל אני חושבת שיש משהו חיובי בפוליגמיה - לפחות אם מדובר בהתנסות. אבל שורה תחתונה, אחרי כל בלבולי המח הללו - אין על להתכרבל עם "האחד" במיטה, להיכנס חמקום המיוחד שלך ולישון בשקט. |
|
מקבי(מתחלף) |
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
מקבי(מתחלף) • 30 בנוב׳ 2006
לדעתי פוליגמיה אפשרית... אבל היא לא תהיה בריאה, פשוט כי היא מנוגדת לאינטרסים של צד אחד ביחסים - האשה, ומנוגדת לחוקי הטבע.
באופן טבעי, הגבר רוצה להפרות כמה שיותר נשים, והאשה רוצה שהגבר יישאר וישמור על הצאצאים. ככה אנחנו בנויים. זה העיקרון שעל-פיו מערכות יחסים טבעיות נבנות. קיים, אולם, מצב בו זכר אחד דומיננטי שולט במספר נקבות (ע"ע אריות)... אולם מערכת כזו היא ברוטלית למדי, ואינה מתאימה באופן טוב לרגשות האנושיים שכולנו חווים (קנאה, למשל). |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
מיתוסית(שולטת) • 30 בנוב׳ 2006
אושה, יש הבדל בין פוליגמיה לבין מונוגמיה עם מידי פעם קריצות לצד בידיעת בנהזוג ובאישורו או לא ואפילו צירוף צלע שלישית בשביל פנטזיה, הרי בבסיס את עדיין עם גבר אחד ונאמנה לו, הלא כן?
מקבי (הנה חנוכה מגיע!), מעצבן אותי שכל דבר מנסים להסביר עם האבולוציה המחורבנת. אנחנו כבר מזמן לא חיות, לא קופים ולא האדם הקדמון. גם הגברים רוצים מונוגמיה- גם אם תיתן להם לזיין כפי יכולתם. בסופו של דבר, כולנו רוצים בן זוג ואם אנחנו רוצים יותר מבנזוג, זה יהיה לרוב לצורכי סקס בלבד ולא שני אנשים שאוהבים אותם. יחסים זוגיים הם מאוד תובעניים וקשה מאוד לספק ולהיות מסופק עם יותר מבן זוג אחד- אנחנו בוקשי מתמודדים עם אדם אחד, אז יותר? וכן, כפי שציינו פה, זה הרבה יותר קל מבחינת חוקית, כלכלית וכו. אם היינו מסתכלים על אבולוציה, אז רוב העולם היה כמו החרדים- מביאים כמה שיורת ילדים כדי להפיץ אץ הגנים שלנו... אגב, מונוגמיה היא די המצאה של בני אדם ולדעתי לא רלבנטית להיום מאחר והיום בני אדם חיים הרבה יותר מפעם. כשאדם נפטר בגיל 40, זה עוד סביר להיות נשוי 20 שנה, אבל לא היום כשהגיל הממוצע מתקרב לשבעים ואפילו יותר. אחוז קטן מאוד ממשפחת היונקים הוא מונוגמי לכל החיים. ניתן להסביר זאת גם בגלל שבני אדם חיים זמן ארוך וגם בכך שצאצא האדם הוא הצאצא שלוקח לו הזמן הרבה ביותר להגיע לבגרות ולכן לאישה קשה מאוד לגדל מספר ילדים כשלכל אחד לוקח 16-18 שנה להגיע לעצמאות ולבגרות מינית. הגבר מן הסתם לא ישקיע משאבי זמן וכסף בשביל ילדים שאולי הם אינם שלו... פשוט מאוד. |
|
מאי |
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
מאי • 30 בנוב׳ 2006
מונוגמיה היא הדבר הטבעי והבריא ביותר.
ההיפך ממנה יכול להיות בגלל סוג של התפשרות או התנסות זמנית, אבל בהחלט לא כדרך חיים. זו דעתי. |
|
מקבי(מתחלף) |
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
מקבי(מתחלף) • 30 בנוב׳ 2006
ציטוט: אנחנו כבר מזמן לא חיות, לא קופים ולא האדם הקדמון.
לא, אנחנו לא, אבל ישנם חוקים בסיסיים שעובדים גם עלינו. זאת בנוסף, כמובן, כפי שאמרתי, גם לעניין הרגשי - שקיים ברמות נכבדות רק אצלנו בני-האדם. האריה מגרש זכרים אחרים מהטריטוריה והנקבות שלו בגלל ענייני גנטיקה (להשליט את הגנים שלו), ולא בגלל שהוא מקנא ברמה הרגשית. גבר עשוי להתחלחל מהמחשבה שגבר אחר נגע בחברתו\אשתו, גם אם לא היה מגע מיני או ניסיון למגע מיני. |
|
דובדבן |
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
מקבי
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
דובדבן • 30 בנוב׳ 2006
מקבי כתב/ה: לדעתי פוליגמיה אפשרית... אבל היא לא תהיה בריאה, פשוט כי היא מנוגדת לאינטרסים של צד אחד ביחסים - האשה, ומנוגדת לחוקי הטבע.
באופן טבעי, הגבר רוצה להפרות כמה שיותר נשים, והאשה רוצה שהגבר יישאר וישמור על הצאצאים. ככה אנחנו בנויים. זה העיקרון שעל-פיו מערכות יחסים טבעיות נבנות. קיים, אולם, מצב בו זכר אחד דומיננטי שולט במספר נקבות (ע"ע אריות)... אולם מערכת כזו היא ברוטלית למדי, ואינה מתאימה באופן טוב לרגשות האנושיים שכולנו חווים (קנאה, למשל). האמנם? |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
מיתוסית(שולטת) • 30 בנוב׳ 2006
מקבי כתב/ה: ציטוט: אנחנו כבר מזמן לא חיות, לא קופים ולא האדם הקדמון.
לא, אנחנו לא, אבל ישנם חוקים בסיסיים שעובדים גם עלינו. זאת בנוסף, כמובן, כפי שאמרתי, גם לעניין הרגשי - שקיים ברמות נכבדות רק אצלנו בני-האדם. האריה מגרש זכרים אחרים מהטריטוריה והנקבות שלו בגלל ענייני גנטיקה (להשליט את הגנים שלו), ולא בגלל שהוא מקנא ברמה הרגשית. גבר עשוי להתחלחל מהמחשבה שגבר אחר נגע בחברתו\אשתו, גם אם לא היה מגע מיני או ניסיון למגע מיני. השאלה היא, האם בעידן של היום שאימהות חד הוריות זה מחזה מאוד נפוץ ושהנישואים כבר לא קדושים כמו בעבר, יש מקום לנישואים מונוגמים? האם הרצון שלנו במונוגמיה הוא באמת כזה כי מבחינה אבולוציונית/ריגשית אנחנו בנויים לכך או שזה עניין חברתי שעל ברכיו חונכנו וגודלנו? שזה חלק מתהליך הסוציאליזציה שעובר עלינו מהרגע שאנו נולדים? הרי היום איש לא יסתכל בעין לא יפה על גבר החי עם שתי בנות זוג וההיפך. |
|
ohad - m(אחר) |
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
לפני 17 שנים •
30 בנוב׳ 2006
ohad - m(אחר) • 30 בנוב׳ 2006
כחולית , לצערי יש הבדל בין הרצוי למצוי,
וגם אם האבולוציה מעצבנת אותך ולדעתך אנו מזמן לא חיות , זה עדיין לא אומר שזה לא נכון (מעצבן ככל שיהיה) האמת היא , שלגבר יש מלאי בלתי מוגבל של זרע - ולכן הוא הולך על הכמות - להפרות כמה שיותר נקבות. לאישה אין כמות בלתי מוגבלת של לידות - היא יכולה להרות רק מספר פעמים במהלך חייה - ולכן היא הולכת על האיכות. זאת הסיבה שגבר ירצה "לזיין כמה שיותר" ואישה תחפש את האחד והמיוחד (בד"כ) זוהי לא אמת מוחלטת ואי אפשר לעשות הכללות , אבל לרוב זה כך. נכון שגם גברים וגם נשים מעוניינים בקשר רציני וארוך טווח, אבל.... בעולם היום , התזזיתי והמהיר , עם כל הפיתויים שמסביב , ההתמסרות לבן זוג אחד לכל החיים היא קשה ! לא בלתי אפשרית , אבל קשה ! אני מאמין שכל אחד ואחת (למעט יוצאי דופן) יהיו מעוניינים להכיר בן זוג אחד אליו ייתמסרו כל חייו, אבל לשמור על כך לאורך זמן - בוודאי כאשר יש לנו פיתויים ש"קופצים" עלינו מכל הכיוונים , זה קשה. אני מסכים עם מה שמאי אמרה - הפוליגמיות תהיה סוג של התפשרות , בגלל צרכים שלא הגיעו על סיפוקם , ולא בגלל שזהו רצון אמיתי של מישהו, הרצון האמיתי , שקשה לשמור עליו , כך אני חושב , הוא כן לקשר עם אדם אחד לאורך כל החיים |
|