נוריתE |
לפני 17 שנים •
30 ביולי 2007
ניגמר
לפני 17 שנים •
30 ביולי 2007
נוריתE • 30 ביולי 2007
ניכשלתי במבחנים
הכשלתי את עצמי אני, לא מסוגלת יותר לתפקד כשפחה שהייתי פעם האשם,הוא כולו בי. הקלשיאה הכי נוראית וכואבת זה לא הוא זאת אני, והוא חיבק אותי ואמר שלא אלך אבל,הלכתי עצוב לי וכואב כואב יותר ממי שמכם מסוגל לתאר. אהבתי אותו אבל לא אהבתי את עצמי,בתור שפחה. אני אוהבת אותך מצטערת אדון ברוך. http://uk.youtube.com/watch?v=e0tTCaFEEKI |
|
Josephin(לא בעסק) |
לפני 17 שנים •
30 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
30 ביולי 2007
Josephin(לא בעסק) • 30 ביולי 2007
מצער לקרוא אותך לילה
לפעמים אין אשמים זה פשוט לא זה, אולי לא הזמן הנכון או האדם הנכון. לא תמיד צריך להיות אשם . מה שהיית פעם היית לילה , גדלת , התפכחת, השתנת , למדת מאז........... עשי מה שטוב לך , זה העיקר, זה החשוב . שולחת לך חיבוק (מקווה שיעזור במקצת) }{ |
|
כנפיים(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
דעה לא פופולרית...
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
כנפיים(נשלטת) • 31 ביולי 2007
אני תוהה
את לא הראשונה ש"נכשלת" את לא הראשונה שמודה ב"כשלון" ולוקחת את "האשמה" עליה ואני תוהה האומנם? אם לא אהבת את עצמך שם האין זו אחריותו של מי שהביא אותך למקום שבו לא אהבת את עצמך? בהפקידך את גופך, רוחך ונשמתך בידי מישהו בלב שלם ובכוונה שלמה האין זה מתפקידו לדאוג שתצאי מהמקום הזה כשאת לא רק אוהבת/מעריצה אותו אלא גם את עצמך? מי שבחר לקחת אותך למקומות המסויימים האלה מי שבחר לגרום לך להתנסות בנסיונות המדהימים/מטריפים/חזקים/מחברים האלה מי שכיוון וביצע לא היית את זה היה הוא! איפה האחריות שלו? איך יתכן שאת יוצאת בהצהרת "כשלון" והוא - הוא לא נכשל, הוא הצליח???? אי אפשר לקחת רק את מה שרוצים בעסקת החבילה הזו זה הכל או כלום. מי שבוחר לקחת שיבחר לבדוק שיבחר לעבוד קשה בשביל לדעת לא רק מה שהוא חושב שמתאים לך לא רק מה שמתאים לו שיתאים לך באותון רגע נתון לא! לדעת מה טוב לך מה יעשה לך מה יגרום לך לאהוב את עצמך. אף אחד לא אלוהים וגם מאסטרים/אדונים/דומים טועים (ירחם השם, טפו טפו טפו, חמסה, חמסה, חמסה, מלח מים מלח מים) וזה אפילו בסדר כי הם בני אדם וככה, אני לפחות, אוהבת אותם אבל בני אדם שלוקחים אחריות מצטערת יש אולי "אשמים" אבל את - בוודאי לא היחידה אם היה כשלון - הוא היה של שניכם אם לא הצלחת - הוא ואת לא הצלחתם אם לא אהבת - הוא לא גרם לך לאהוב הוא אחראי - אז הוא "אשם"!!!! דעה לא פופולרית, כבר אמרתי? נו מילא.... |
|
מUחדת |
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
מUחדת • 31 ביולי 2007
כנפיים כתב/ה: איך יתכן שאת יוצאת בהצהרת "כשלון" והוא - הוא לא נכשל, הוא הצליח???? שאלה מצויינת. |
|
melody |
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
melody • 31 ביולי 2007
כנפיים מיי לאב,
הפתעת אותי. באטר כתבה מפורשות : "הכשלתי את עצמי" לא ראיתי בשום מקום שהיא כתבה, שהוא הצלחה מהלכת. אבל להבדיל מהרבה אחרות שלפעמים נוטות להאשים את הדום, באטר לקחה אחריות וזה ראוי לציון. בניגוד אלייך, אני נתקלתי בהרבה, הרבה יותר מקרים בהם הופנתה אצבע מאשימה כלפי האדון. (את בטוחה שאנחנו באותו פורום ? ) ומה זה "הוא הביא אותה לשם" ? אפשר לחשוב שהוא אנס אותה להיות במקום בו היא לא רוצה. היא התנסתה, ראתה כי לא טוב, קמה והלכה. לא יותר ולא פחות. |
|
זרה מוכרת |
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
זרה מוכרת • 31 ביולי 2007
melody כתב/ה: כנפיים מיי לאב,
הפתעת אותי. באטר כתבה מפורשות : "הכשלתי את עצמי" לא ראיתי בשום מקום שהיא כתבה, שהוא הצלחה מהלכת. אבל להבדיל מהרבה אחרות שלפעמים נוטות להאשים את הדום, באטר לקחה אחריות וזה ראוי לציון. בניגוד אלייך, אני נתקלתי בהרבה, הרבה יותר מקרים בהם הופנתה אצבע מאשימה כלפי האדון. (את בטוחה שאנחנו באותו פורום ? ) ומה זה "הוא הביא אותה לשם" ? אפשר לחשוב שהוא אנס אותה להיות במקום בו היא לא רוצה. היא התנסתה, ראתה כי לא טוב, קמה והלכה. לא יותר ולא פחות. hear hear באטרקאפ יקרה, רצית משהו, הלכת על זה ניסית, מסרת את עצמך ראית שלא מתאים לך, קמת ועזבת. ועל כך הערכתי לך. נסי לראות שאין פה אשמה של אף אחד לא שלך ולא שלו. כמו שכתבו לך כאן לפניי, הזמן השתנה עבורך, הדברים השתנו, את צומחת, גדלה ומתפתחת ומה שהתאים למי שהיית פעם לא בהכרח מתאים למי שאת עכשיו. נסי להתאים את הבדס"מ הנוכחי שלך למי שאת כיום ואז, רוב הסיכויים שתמצאי שוב את המקום שלך. ותיזכרי את מילותיי - לא נכשלת !!! זרונת |
|
dahanc(שולט) |
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
לעולם..
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
dahanc(שולט) • 31 ביולי 2007
זה לא כישלון , חוית רגעים ניפלאים מבחינתך
סוף מערכות יחסים ,תמיד נובעים מסיבות כאלה ואחרות... במקרה שלך יקירה , את לא כישלון היה לך זיק שניצת..וכבה !!! אבל לפחות מבחינתך חשת שוב את הרגע לא הישתוקקת וזה לא פחות חשוב עבורך , הרימי ראש את אדם על הכיפק !!! |
|
ענתית |
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
ענתית • 31 ביולי 2007
המבחנים האלה... זה די הדדי, נכון?
בסך הכל, אם יש בחינה, היא לא רק שלו אותך אלא גם שלך אותו מכאן שאם קמת והחלטת שלא מתאים לך ולא משנה למה מי "נכשל" לכאורה? גם אם תגידי 1000 פעם נכשלתי... לא תצליחי לשכנע אותי, לבחור ללכת עושה לכישלון סיבוב קטן והופך אותו להצלחה זאת כמובן רק דעתי האישית הפרטית והסובייקטיבית. |
|
מאסטר מיינד(שולט) |
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
Re: דעה לא פופולרית...
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
מאסטר מיינד(שולט) • 31 ביולי 2007
כנפיים כתב/ה: אני תוהה
את לא הראשונה ש"נכשלת" את לא הראשונה שמודה ב"כשלון" ולוקחת את "האשמה" עליה ואני תוהה האומנם? אם לא אהבת את עצמך שם האין זו אחריותו של מי שהביא אותך למקום שבו לא אהבת את עצמך? בהפקידך את גופך, רוחך ונשמתך בידי מישהו בלב שלם ובכוונה שלמה האין זה מתפקידו לדאוג שתצאי מהמקום הזה כשאת לא רק אוהבת/מעריצה אותו אלא גם את עצמך? מי שבחר לקחת אותך למקומות המסויימים האלה מי שבחר לגרום לך להתנסות בנסיונות המדהימים/מטריפים/חזקים/מחברים האלה מי שכיוון וביצע לא היית את זה היה הוא! איפה האחריות שלו? איך יתכן שאת יוצאת בהצהרת "כשלון" והוא - הוא לא נכשל, הוא הצליח???? אי אפשר לקחת רק את מה שרוצים בעסקת החבילה הזו זה הכל או כלום. מי שבוחר לקחת שיבחר לבדוק שיבחר לעבוד קשה בשביל לדעת לא רק מה שהוא חושב שמתאים לך לא רק מה שמתאים לו שיתאים לך באותון רגע נתון לא! לדעת מה טוב לך מה יעשה לך מה יגרום לך לאהוב את עצמך. אף אחד לא אלוהים וגם מאסטרים/אדונים/דומים טועים (ירחם השם, טפו טפו טפו, חמסה, חמסה, חמסה, מלח מים מלח מים) וזה אפילו בסדר כי הם בני אדם וככה, אני לפחות, אוהבת אותם אבל בני אדם שלוקחים אחריות מצטערת יש אולי "אשמים" אבל את - בוודאי לא היחידה אם היה כשלון - הוא היה של שניכם אם לא הצלחת - הוא ואת לא הצלחתם אם לא אהבת - הוא לא גרם לך לאהוב הוא אחראי - אז הוא "אשם"!!!! דעה לא פופולרית, כבר אמרתי? נו מילא.... אכן דעה לא פופולרית, שאני מסכים איתה לחלוטין. השולט אחראי לכל מה שקורה במערכת היחסים, לטוב ולרע. |
|
אין על מה |
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
31 ביולי 2007
אין על מה • 31 ביולי 2007
חייבת להודות שקראתי בסקרנות ושקיקה את הקטעים שבאטר בחרה לשתף את הציבור בהם. היתה לי תחושה שהדברים הולכים מאוד מאוד מהר, בעוצמה רבה ומגיעים לשיאים לא בצורה הדרגתית אלא בבת אחת. מצד אחד זה היה מעורר קנאה - העוצמות של החיבור והרצון והנכונות להיות חלק מהמסטר. לעשות הכל, לתת הכל. זה מקום שלא פשוט להגיע אליו. מצד שני - תמיד נמצאת השאלה האם ניתן לשמור על רמות אדרנלין "נפשי" כל כך גבוהות למשך זמן. בכל מקרה - בתור קוראה נאמנה - תודה על השיתוף המאוד כנה.
|
|