| נשוי |
לפני 17 שנים •
24 באוק׳ 2007
הבגידה הנוראה
שוו בנפשכם אדם (איש או אשה) אשר בגיל יותר מאוחר, נניח 35, נחשף לנפלאות העולם הנורא. אותו אדם שלפתע נודע לו שהפנטזיות שליוו אותו מאז שהוא זוכר את עצמו הם לא הסטיה הפרטית שלו, אלא שישנם עוד אנשים בעולם, השותפים לאותו סוד נפלא.
אותו אדם הוא איש נורמטיבי, התחתן בשנות העשרים לחייו, ויש לו אשה ושלשה ילדים (אומנם הממוצע הוא 2.7, אבל תרשו לי לעגל כלפי מעלה, זה לא על חשבונכם, לא אתם משלמים את הקצבה). ואז, כאמור, בגיל שבו כבר הקים משפחה אוהבת ותומכת נודע לו מה שנודע. נניח שאותו אדם ניסה להניח את הפנטזיות שלו בצד, אבל הם אופפות אותו ולא נותנות לו מנוחה. נניח עוד הנחה אולי לא מציאותית, אבל תנסו רגע לדמיין שיש בעולם גם אנשים שהבדס"ם הוא לא כוס התה שלהם. עכשיו נוסיף עוד הנחה להנחות שלנו שהאדם הזה, האיש או האשה, נשוי לאדם אחר, שהוא, מה לעשות, לא ממש בקטע. כלומר ניסה לגשש, ניסה להביא איזה פליק בטוסיק או מין סטירה בישבן וגם הביע התעניינות כשראו ביחד איזה סרט שהיו בו אזיקים. ועוד הנחה אחת אחרונה, התגובות מהצד השני במקרים אלה הן כל כך שליליות, שכאילו כתובה בחדר המשותף שלהם כתובת על הקיר באותיות של קידוש לבנה: כל הקטע הזה של סאדו-מאזו זאת סטיה מגעילה אחת גדולה. אוקיי, אז עכשיו שאנחנו יודעים מה המצב העובדתי, השאלה היא מה האפשרויות העומדות בפני אותו אדם, וכיצד עליו לנהוג להבא. אמנה כאן את האפשרויות עליהן הצלחתי אני לחשוב: 1. לנדנד שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב, ולקבל תמיד את אותה תשובה שלילית. 2. לכפות על בת זוגתו לעסוק איתו בבדס"ם למרות הדחיה. 3. להודיע לבת זוגתו שהוא מחלק את זמנו בין הבית והעולם, ולקוות שבן הזוג יקבל את המצב. 4. לצאת מזה, לעזוב את הקטע, לשכוח מכל העניין. 5. לעזוב את בת זוגתו, לפרק את המשפחה, ולצאת לדרך חדשה ומסעירה. 6. לחלק בשתיקה את חייו בין עולם היום ועולם הלילה, בין הגלוי לנסתר, בין משפחתו האהובה והאוהבת, ובין תשוקותיו. אם הגעתם עד כאן, ועדין יש לכם סבלנות לקרוא את הנכתב, נמשיך הלאה. ננסה לנתח יחד כל אחת מהאפשרויות שנמנו לעיל. ראשית, האפשרות השישית. זאת שניתן לכנות אותה במלה אחת, נוראה ומפחידה: "בגידה". ובגידה, כידוע לנו היא אופציה בזויה. את כל הבוגדים יש לתלות עירומים מבגדם, ראשיהם כלפי מטה מן חומה. אז נחזור לאופציה החמישית - להתגרש, לעזוב את המשפחה. את אשתו האהובה והאוהבת, את ילדיו, ולצאת לעולם לתור אחר תשוקותיו. אך חישבו לרגע, קוראים יקרים - האין גם זו סוג של בגידה? בגידה באשתו האוהבת שראתה את עצמה מזדקנת איתו יחד, בגידה בילדיו שיוותרו במשפחה חד-הורית ללא אבא (או לחילופין ללא אמא)? הלאה, למעלה, לאופציה הרביעית - כלומר לשכוח מכל העניין. וזאת יפה ונאצלה, אבל האם היא אפשרית בכלל? ואם כן, האם איננה גם היא בגידה? אם לא באחרים, אז באני העצמי של אותו אדם? ומעבר לזה, מרגע שיקבל את ההחלטה ועד שיבוא זמנו להיאסף אל אבותיו ולנוח בשלום על משכבו, האם אז לא יוותר בו טעם חמצמץ של פספוס חיים שלמים? ואת מי יאשים? ואת מי פחות יאהב בגלל מלכודת הדבש והאיסורים שלקח על עצמו? והאם בסופו של דבר לא יבגוד גם באהבה שהוא רוחש למשפחתו, לאשתו ולילדיו? האפשרויות הולכות ומצטמצמות. אך מה רע באופציה השלישית? ובכן, האפשרות שבת הזוג תשמע, תקבל ותסכים, וגם תוכל לחיות בשמחה ובשלווה עם המצב שנוצר - האפשרות הזאת היא טובה. אלא מאי? הסיכוי שזה יקרה הוא בקושי חד- ספרתי. מה שכן יקרה בדרך כלל זה אחת משתיים. או שבת הזוג תשלים בשתיקה ולכאורה עם המצב אבל זה יאכל אותה מפנים וימרר את חייה, או שבת הזוג תסרב, ותדרוש פירוק החבילה. ואז לא רק שנוצרה הבגידה במשפחה ובילדים, גם הפיל את התיק של הפירוק עליה, זו שלכאורה לא היתה לה יד בדבר. אז בשני המקרים, מה זה אם לא התחסדות והיתממות? מה זה אם לא בגידה? ובכן, נחזור לאופציה השניה. טוב, הכפיה לא חייבת להיות פיזית, היא יכולה להיות מן סוג של סחיטה - או שתשתתפי איתי בקטע, או שאני מוצא לי שותפות אחרות. אולי אשאר בבית, אולי אעזוב. אני מקווה שאין צורך להכביר מילים, כי גנותה של האופציה הזאת מובנת לכולם. נותרה אם כן האופציה הראשונה. לנדנד, ולנדנד, ולנדנד, עד שבת הזוג הוא שתחליט לפרק את החבילה. ואז לא האיש שלנו אשם, הוא הרי לא עשה שום דבר. אשתו אשמה בכל מה שקרה. כלומר, ואריאציה על האופציה השלישית שכבר נפסלה. סיכומו של דבר, האדם שלנו (איש או אשה) נמצא במצב שאין בו דרך פעולה חד-משמעית וברורה. ולכן, רשאים כל אחד ואחת לבחור לעצמם את דרכם, ומיהו שלו הזכות לשפוט את הזולת? ועל כן, יכול אדם גם לבחור לעצמו את האופציה השישית, האחרונה. יכול אדם להשלים עם עצמו ועם הסיטואציה שנוצרה. יכול אדם להחליט שבדרך פעולה זו הוא בחר כרע במיעוטו, ולכן לא לראות בה בגידה. ואם הוא שלם עם עצמו, ואם הוא מצליח לעשות את זה בלי שבן הזוג יידע או ייפגע - מי הכסיל שיכנה את מה שהוא עושה "בגידה"? |
|
|
| מצליף חזק |
לפני 17 שנים •
24 באוק׳ 2007
((-:
לא נותר לי אלא להסכים ...
המון בהצלחה. |
|
|
עוגיעוגי(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
24 באוק׳ 2007
חבל,
במשפט האחרון הרסת לעצמך,
עוד היה איזה מקום להתדיינות, אבל במשפט ההוא הוכחת שכל מה שאתה רוצה זה איזה אישור חברתי, אבל נשמע שהחלטת כבר, אז ל-מה בדיוק נועד הפוסט הזה? |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 17 שנים •
24 באוק׳ 2007
כסילה מצביעה בנימוס..
העיקר שהצלחת לשכנע את עצמך 
למה לפחד מהמילה הזו "בגידה"? כתבת כל כך הרבה כדי להצטדק בפני עצמך, כדי למצוא דרך מעודנת לבחור בדרך הקלה.. כן. כן. אני יודעת. אני לא שונה ממך. אני לא מונוגמית מטבעי ואני נופלת במלחמות הפנימיות האלה ללכת על פי "התלם". אז הנה סוד. המון אנשים בסטטוס שלי ושלך יצרו תלמים חדשים בשדות זרים. יש כאלה שלא. הם נוצרו מזן אחר. אנשים בסטטוס שלנו שמממשים את עצמם מחוץ למסגרת הנישואין (וממש לא חשוב אם הטריגר הוא תירוץ או סיבה) הם בוגדים. נשבעת שחיפשתי המון מילים חלופיות וקלות יותר לבליעה (ואני טובה במילים..) זה רק להלביש את הצפרדע בחצאית טוטו ורודה. זו בגידה. בלע את זה ושא בתוצאות האישיות שלך והסביבתיות . העז להסתכל לעצמך בעיניים ולמתוח כתפיים. אה! בהצלחה 
|
|
|
| נשוי |
לפני 17 שנים •
24 באוק׳ 2007
תגובתה של ******
ההודעה נמחקה.
אין לפרסם הודעות פרטיות בפורום מבלי לקבל את רשות הכותב/ת, כלובי. |
|
|
|
אישה קצת אחרת(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
24 באוק׳ 2007
אישית, חושבת שאדם שהחליט להשאר במסגרת המשפחתית
ולהתעסק מהצד, הוא אדם שאף פעם לא יהיה שלם עם עצמו. אדם כזה בוחר לא להיות בקשר כזה או אחר עד הסוף... מה ההבדל בין גבר/אישה נשוי, נשואה שמחליטים לנהל רומן מהצד לבין גבר/אישה שהרומן מהצד כוללים יחסי BDSM? במקרה האחרון כאילו יותר קל יותר לתרץ "בגידה". |
|
|
אושה{אוש}
|
לפני 17 שנים •
24 באוק׳ 2007
האופציה החמישית איננה בגידה.
יש שיאמרו (בינהם בעלי) שהיא האופציה ההגונה. אני בכלל בעד דיבור ישיר. דבר איתה פתוח וגלוי. תן לה לבחור ועשו שניכם פשרות - אם האהבה שלכם מספיק גדולה זה יתכן. אתה רוצה לבגוד? אז תבגוד אל תחפש תירוצים או אישור חברתי. |
|
|
huan
|
לפני 17 שנים •
24 באוק׳ 2007
ממ נראה לי שאתה חתיכת צבוע שעושה רציונליזציה למעשה מכוער שהוא מבקש לעשות מילא זה אבל גם הרטוריקה וההיגיון מאחוריה הוא פגום לחלוטין. להציג את כל האפשרויות כבגידה וכשוות או גרועות מהאופציה השישית אבל האם הדבר באמת כך? האם אתה באמת כל כך דואג ל"טובת" המשפחה והילדים, לשלומן ההנפשית ולרווחתם עד שאתה הולך ובוחר לבגוד רק באמונם. אתה הולך לשקר להם, אתה הולך לזיין/להסתשן ואז להגיע חזרה הביתה ללטף את הילדים כשאתה יודע טוב מאוד שהאבא שמלטף אותם הוא שקר אחד גדול, דו פרצפיות לשמה ורחוק מאוד מלהיות אותו האדם שהילדים מכירים ומאמינים בו שכן אותו האדם הוא בעצם מסכה שאין לתת בו אמון שכן הוא משקר לחיוך על פרצופו..אדם שלא יודע שמה שהוא עושה הוא רוע ולא סתם "רוע פחות", הנבל הגדול ביותר הדומה לאותם אנשים הרוצחים, גונבים ובוזזים למען טובתם של הקורבנות.
ואז תיכנס בערב למיטה ואחרי יום שלם בו הזין שלך היה בכלובון והשפרית זרע בפקודתה של אישה אחרת. אתה תבוא ותתקע אותו בתוך אישתך אתה יודע מצויין שלו ידעה מה עבר כליו קודם היתה חותכת אותו עם סכין ןדוחפת אותו לתחת שלך לפני שהיתה מרשה לו לפלוש לגופה בלי לשאול אותה האם היא רוצה בזה, האם זה נעים לה, האם היא מקבלת את זה. בלי אפילו לתת לה את זכות הבחירה לשלוח אותך לעזעזל. אם אתה חושב שלבגוד באמון ולשלול מאותם אנשים את עצם הזכות לבחור ובך להפוך אותם דה פאקטו לתתי אדם טוב יותר מגירושין והאשמה שאתה..ורק אתה תחוש כהאישה תבעט אותך לעזעזל בעקבות האולטימטום שלך אין באמת מה לדון עליו שכן הדבר שקול ללנסות לשכנע אנס המשוכנע שאוננות בניגוד לאונס זה חטא להתחיל לאונן במקום לזיין ילדים. תמיד עדיף לדעת את האמת ולאפשר בחירה ולא משנה עד כמה התוצאות יכולות להיות כואבות. כי כשהבחירה הולכת לעזעזל יחד איתה נעלם גם האדם. כל זאת נאמר בלי שהזכרתי מה יקרה כשהשקר יתגלה...כפי שקורה פעמים רבות. |
|
|
|
עוגיעוגי(לא בעסק)
|
לפני 17 שנים •
24 באוק׳ 2007
חואן, לא קצת הגזמת?
ישר הלכתי ובדקתי בן כמה אתה ואמנם רק בן 22 אבל עדיין,
בגידה היא לא רצח, לא לעניין תגובה כזו, ואבא שבוגד הוא בטח ובטח לא הופך אוטומטית לאבא רע, אין קשר בין הדברים. אם או כשתהיה נשוי יום אחד תראה שהדברים אינם שחור לבן. ללא ספק ישנם פתרונות אחרים אבל גם אם הוא בוחר בבגידה זה לא פשע נגד האנושות, זו פגיעה בזוגתו בלבד. זה לא נעים וכואב אבל מיליונים עושים את זה ולפעמים, תתפלא לשמוע, זו בחירה הגיונית ביותר. |
|
|
| הג'וקר |
לפני 17 שנים •
24 באוק׳ 2007
אל תדין אדם עד שתגיע למקומו
לא סתם אמרו חזל"ינו "אל תדין אדם עד שתגיע למקומו"
רק מי שנמצא שם וחש את התסכול יוכל להבין. רק מי שיודע מה הם שנות נישואין ארוכות ושוחקות שהופכות מהתאהבות ותאוות בשרים ראשונית לאהבה ושותפות ואולי לכבוד ושותפות יוכל להבין. ולכן נשוי יקירי ,תקבל כאן שתי תשובות אוטמטיות: תקבל כאן את "האני מאשים" מכל הרווקות והרווקים והנשואות החוששות (ולא כי הם צבועים - הם פשוט לא מבינים, הם לא יודעים , הם לא היו שם) ותקבל כאן את האני מבין מכל הנשואים והנשואות שנמצאים במצבך. והאמת היא שכנראה שאין כאן תשובת בית ספר ואין פתרון קל ואנשים שונים חשים שונה למצבים דומים וכל אחד צריך לשפוט לעצמו ואת עצמו. |
|
|