שרמומית
|
לפני 16 שנים •
1 בפבר׳ 2008
שכחו אותי בבית
לא, אני לא מקולי קלאקין מהסרט.. אני ליאת שהמשפחה היא דפוקה
בעצם , אין לי משפחה יותר, לא רוצה שום קשר אליהם אתמול הייתה האזכרה של סבא שלי, שנפטר לפני שנה, אפילו פחות, עזבו את זה שלא ידעתי את זה עד שלשום, כי אמא שלי הייתה כל כך בטוחה שאני יודעת ושאמרה לי שבוע שעבר, שלא הטריחה את עצמה לבדוק עם עצמה אם זה נכון או לא עזבו את זה שהיא אפילו לא אמרה לי לאיזה מהסבים יש אזכרה ואני חשבתי שזה של הסבא שנפטר לפני עשרות שנים. וכמובן, היא שאלה למה לא שאלת למה תמיד אני זו שצריכה לשאול? למה תמיד אני זו שלא בסדר? לא יכולים לספר לי? הרי גם אם אשאל לא יגידו לי כלום בקיצור, הגענו לאזכרה ושהגיע הערב ושרציתי ללכת, לבד, הביתה ואחרי שדיברתי על זה חצי שעה, אחי נזכר שהוא רוצה לקחת אותי, אבל אמרתי לא תודה והלכתי, לא לפני שהבטחתי ואמרתי (שימו לב, הבטחתי !) לסבתא שלי , שכן, אני באה מחר.. ברור שכן ולא לפני ששאלתי לפחות 5 פעמים, מתי להיות מוכנה מחר... וענו לי 7 ורבע בבוקר. כנראה שלאף אחד זה לא היה ברור שאני באה וצריך להתקשר אליי כדי להגיד לי להיות מוכנה בשעה שהם צריכים לאסוף אותי. היום בבוקר, התעוררתי ב 7 ועשרים בעוד לורד מניח עליי את הידיים הקרות שלו, מזיז ממני את השמיכה ומציק לי שאני אתעורר סוף סוף (איזו דרך לא נעימה ומעצבנת לקום), קמתי , יותר נכון, לורד זרק אותי מהמיטה. התארגנתי והכל ומי לא התקשר? נכון, המשפחה שלי חשבתי שהם דחו את זה או משהו ולורד אומר לי להתקשר, ואני לא שמעתי ולא התקשרתי. זה רק מזכיר לי לא לסמוך עליהם יותר. הלכתי לישון קצת, לנמנם עד רבע לתשע.. אף אחד לא התקשר וכנראה גם לא התכוונו להתקשר, אלא רק בערב ולבוא אליי בהאשמות, למה לא התקשרתי, למה לא באתי ואיך אני עושה דבר כזה למשפחה שלי אז התקשרתי, לכולם לאמא, לאבא, לאחותי ולאחי, רק אחי הואיל בטובו לענות ולהגיד לי שהם בבית קברות משעה 7 וחצי וכששאלתי למה הם לא באו לאסוף אותי. ענה לי שלא התקשרתי. משפחה דפוקה לא רוצה שום קשר איתם דיברתי עם אמא שלי בכאלו עצבים והיא מאוד מאוד שקטה, אומרת לי למה לא התקשרת? צרחתי עליה את הנשמה שלי וכואב לי הגרון עד עכשיו, אמרתי לה, קבענו אתמול ב 7 ורבע שאני אהיה מוכנה, אם זה לא היה חשוב לי לא הייתי מתעקשת ומתעצבנת. והיא עונה לי את לא התקשרת ואני חוזרת על עצמי, אמרתם לי להיות מוכנה ב 7 ורבע, למה לא התקשרתם אליי? זה נראה לך נורמלי? את מוכנה להירגע? השנה יותר חשובה, תבואי לשנה. (מעניין אם גם בשנה הם ישכחו אותי) לא, גם עכשיו זה חשוב אמא: "אני אדבר איתך אחר כך" ואני אומרת שהיא תדבר איתי עכשיו, לא אחר כך ולא מחר. והיא אמרה לי, אני לא רוצה. טרקתי לה את הטלפון בפרצוף. עכשיו אבא שלי מתקשר, שואל אותי מה שלומי ואני אומרת לו שלא בסדר, הוא התייחס לזה כל כך מגעיל , כאילו שאני ילדה קטנה, בבדיחות כזאת. סגרתי לו את הטלפון ושלחתי לו הודעה שאולי נראית ילדותית "אתם לא המשפחה שלי יותר, אני לא ילדה קטנה, ולא עושה את זה מתוך כעס או נקמה תלמדו להתנהג" אבל ההודעה הקטנה הזאת, באמת גרמה לי להבין... שאין לי משפחה, שהמשפחה הזאת, שקוראת לעצמה משפחה, היא פשוט לא המשפחה שלי. לא משתפת אותי בכלום. הכי גרוע היה שכשסבא נפטר, אני האחרונה שידעה, שעה אחרי, כולם ידעו, רק אני לא. נפטר ב 17:25 ואני רק ידעתי ב 18:40 כמה פעמים ביקשתי שישתפו אותי, גם אם אני לא שואלת, לא מתעניינת, לפחות שישתפו. אבל לא. לא משתפים אולי אני בכלל מאומצת? נטלי גם לכם קורה דברים כאלו עם המשפחה שלכם? שלא מספרים לכם כלום, או ששוכחים אותכם בבית? |
|
|
מייקל ג'קסון(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
1 בפבר׳ 2008
למזלי לא.משפחתי דואגת להעביר מידע בצורה מהירה בלי משחקים של מי יתקשר קודם.
במידה מסוימת זה קשור כנראה למשפחה שלי שהיא מאוד מאוחדת ומגובשת. |
|
|
שוטרת*
|
לפני 16 שנים •
1 בפבר׳ 2008
אוי נו באמת...
נטלי , באמת שאני אוהבת אותך , אז אני אנסה נורא להיות עדינה.
בואי נגיד שלו אני הייתי במקומך , ונניח ולא הייתי קמה , וזה בהחלט יכול לקרות , ברגע שהייתי קמה ורואה שאני מאחרת , הייתי מעיפה את עצמי על ספיישל ומגיעה. לא חוזרת לישון ובוכה ושולחת הודעות . ומה זה בכלל הטראנד החדש הזה לכתוב באתר בדס"מי על מה שקורה אצלכם במשפחה ? מה קורה לכם? נעזוב את העובדה שזה ממש לא לעניין לכתוב על מישהו שלא יכול לקרוא ו/או להגיב כאן.. זה פאקינג המשפחה שלך! הדבר הכי אישי בעולם, אלו שישארו לצידך תוך כדי ולאחר המבול! וגם אם לא - הם לפחות אלו שנתנו לך חיים. מינימום כבוד. |
|
|
|
שרמומית
|
לפני 16 שנים •
1 בפבר׳ 2008
Re: אוי נו באמת...
כואב לך משהו?
זה פורום לא קשור, אז מותר (: |
|
|
|
שוטרת*
|
לפני 16 שנים •
1 בפבר׳ 2008
כואב לי מאוד. כואב לי לראות התבזות.עזבי נטלי. במקומך הייתי מבקשת שיסירו את זה.
תעשי מה שנראה לך חומד. |
|
|
|
מייקל ג'קסון(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
1 בפבר׳ 2008
נטלי אני איתך.ספרי כל מה שעובר לך בראש.
חוץ מיזה שאת מספרת בצורה שיש גם חוש הומור.לפחות כך אני רואה. |
|
|
|
שרמומית
|
לפני 16 שנים •
1 בפבר׳ 2008
זאת לא התבזות
אני לא קיללתי את המשפחה שלי פשוט הוצאתי מה שכואב לי ונראה לי שזו זכותי אני לא היחידה שעשתה את זה בשבוע האחרון, יש עוד כמוני, לפחות אחת, לא ראיתי שרשמת תגובה כלשהי בפוסט שלה נטלי |
|
|
היודע איך
|
לפני 16 שנים •
1 בפבר׳ 2008
בתקופה האחרונה יש פה תופעה
יותר ויותר אנשים, חושבים שהם האנשים המתאימים להחליט מה אחרים יכתבו.
|
|
|
|
שרמומית
|
לפני 16 שנים •
1 בפבר׳ 2008
אמוץ כתב/ה: נטלי אני איתך.ספרי כל מה שעובר לך בראש.
חוץ מיזה שאת מספרת בצורה שיש גם חוש הומור.לפחות כך אני רואה. תודה (: חושהומור יש, אבל יש גם כאב מאחורי הכתיבה הזאת |
|
|
|
מייקל ג'קסון(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
1 בפבר׳ 2008
נטלי כתב/ה: זאת לא התבזות
אני לא קיללתי את המשפחה שלי פשוט הוצאתי מה שכואב לי ונראה לי שזו זכותי אני לא היחידה שעשתה את זה בשבוע האחרון, יש עוד כמוני, לפחות אחת, לא ראיתי שרשמת תגובה כלשהי בפוסט שלה נטלי אני דווקא רואה בזה הרבה אומץ לספר קצת על המשפחה. לא חשפת מידע מי יודע מה כך שנטלי אל תיתרגשי מימה שאומרים לך. לפעמים להוציא זה נותן תחושה של שחרור. |
|
|