lori{ע_מ} |
לפני 16 שנים •
1 במרץ 2008
ארבעה רגעים קצרים
לפני 16 שנים •
1 במרץ 2008
lori{ע_מ} • 1 במרץ 2008
כשהיינו יחד אצל הגינקולוג שלי לקחנו ממנו ספקולום, יותר נכון הוא לקח. זה הפך להיות אחד הדברים החביבים עליו. תמיד הוא מכסה לי את הפנים עם כרית ומתרכז רק בזה. אחרי שהוא מוציא ממני את הספקולום הוא מתחיל לחפור בתוכי עם היד שלו, לפעמים מכאיב - בעיקר סוטר לירכיים הפנימיות, רק אז אני מתחילה ליילל. ברגעים כאלו אני תוהה אם הכרית נועדה בשביל לא לראות אותי או בשביל לא לשמוע אותי.
* * * לפעמים תוך כדי שאני עושה דברים שלא קשורים בנו, כמו לשטוף כלים או לקפל כביסה, הוא תופס לי בכוח את הפנים ומרים אותם אליו ואז מוריד מלא סטירות. המון. ההתחלה והסוף של זה הכי קשים לי. קשה לי לוותר על האגו בהתחלה ולתת לו לעשות מה שהוא רוצה, כמעט תמיד הוא מחייך כשהוא רואה שאני נאבקת בעצמי, אחר כך יש כמה דקות שהסטירות נוחתות בהן ואיכשהו אני מסוגלת להחזיק את הידיים למטה או שאני מניחה אותן על החזה שלו, אבל בשלב מסויים, בבת אחת שוב יש תחושת אנטי, בדרך כלל כשנוחתת סטירה שהיא ממש חזקה ולא ציפיתי לה ואני מנסה להעיף את הידיים שלו ממני. אז הוא תופס בכוח את הלחיים עם יד אחת וגורם לי לעמוד על קצות האצבעות, פולט "ששש" קצר וממשיך. * * * לפעמים אני ממש מציקה. עד שבשלב מסויים אני מצליחה לעצבן גם אותו – האדם הכי רגוע בעולם, אז הוא תופס לי את הקוקו בכוח, גורר אותי למדרגות ומעלה אותי למעלה בכוח. בשלב מסויים אני כבר עולה את כל המדרגות האלה על ארבע. 12 שנים גרתי בבית שלי ולא ידעתי כמה מדרגות יש מהקומה למטה לקומה השניה. יש 18 מדרגות. 18 מדרגות שאני איכשהו מצליחה לעלות אותן על ארבע כשהוא מושך אותי בכוח. עד כה זה קרה רק פעמיים. זה מוריד אותי ברגע. * * * הוא אומר שכשתהיה לנו דירה תהיה לי גם מלונה. כל עוד אין אני נכנסת מתחת לשולחן. זה בדרך כלל קורה כשהוא נמצא אצלי. אומר לי להכנס מתחת לשולחן הארוך השקוף, ככה הוא רואה בדיוק איך הוא מזיין לי את הגרון ועדיין יכול להתרכז בעניינים שלו או עם המחשב. אחרי שמיצה את העניין הוא מדביק את הראש שלי לרצפה עם רגל אחת ואת הרגל השניה דוחף לי לפה, על הדרך מספק את אובססיית המציצה שלי. |
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס} |
לפני 16 שנים •
1 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
1 במרץ 2008
TooT(נשלטת){פטרוניוס} • 1 במרץ 2008
קטעים חזקים וטובים כמו תמיד.
אהבתי את הרעיון של שולחן הזכוכית. גדול ! |
|
Needles And Pins(לא בעסק) |
לפני 16 שנים •
1 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
1 במרץ 2008
Needles And Pins(לא בעסק) • 1 במרץ 2008
המזוכיזם והסאדיזם בהתגלמותו. מקסים.
שרק ימשיך לכם |
|
ורוניק |
לפני 16 שנים •
1 במרץ 2008
...
לפני 16 שנים •
1 במרץ 2008
ורוניק • 1 במרץ 2008
אני פשוט אוהבת את איך שאת כותבת ואת מה שאת כותבת
תודה |
|
פשוט אחרת |
לפני 16 שנים •
2 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
2 במרץ 2008
פשוט אחרת • 2 במרץ 2008
ארבעה רגעים קצרים ועוצמתיים .
קראתי בנשימה אחת . מעולה . |
|
טייגרית(אחרת) |
לפני 16 שנים •
2 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
2 במרץ 2008
טייגרית(אחרת) • 2 במרץ 2008
חמוד מאוד
לא פואטי, לא מתיימר להיות פרוזה או סרט אקשן, והכי חשוב: לא שחצני אהבתי לקרוא ובעיקר לדעת שהולך לכם טוב בהצלחה!! |
|
ginger |
לפני 16 שנים •
2 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
2 במרץ 2008
ginger • 2 במרץ 2008
"פולט "ששש" קצר וממשיך..."
די בכך כדי.. ג'ינג'ר. |
|
בלוסום(לא בעסק) |
לפני 16 שנים •
2 במרץ 2008
ארבעה רגעים מזעזעים
לפני 16 שנים •
2 במרץ 2008
בלוסום(לא בעסק) • 2 במרץ 2008
סטירות, ראש על הרצפה, רגל בפה, ומלונה. פשוט לא לעניין. לא מגיע לך את זה! לא מגיע לאף אחת את זה.
|
|
שיר כאב(שולטת){סוליקר} |
לפני 16 שנים •
2 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
2 במרץ 2008
שיר כאב(שולטת){סוליקר} • 2 במרץ 2008
שמחה איתך, יפה אחת. (וגם עם האיש המצויין)
|
|
נילי ונילי |
לפני 16 שנים •
2 במרץ 2008
Re: ארבעה רגעים מזעזעים
לפני 16 שנים •
2 במרץ 2008
נילי ונילי • 2 במרץ 2008
פרפרית 73 כתב/ה: סטירות, ראש על הרצפה, רגל בפה, ומלונה. פשוט לא לעניין. לא מגיע לך את זה! לא מגיע לאף אחת את זה.
אוקיי, או שאת פיספסת פה משהו, או שאני. זה הכלוב פה, לא ג'יידייט. |
|