Tobias(אחר) |
לפני 16 שנים •
20 במרץ 2008
אני דמותי שלי ואנוכי.
לפני 16 שנים •
20 במרץ 2008
Tobias(אחר) • 20 במרץ 2008
דמות הגבר.
מהי בעיינכם דמות הגבר? בזכות שיפוצים נרחבים שאני עושה לעצמי מבפנים החוצה(הפתיחה הגדולה בקרוב! יהיה כיבוד!) לקחתי לעצמי רגע לחשוב על מה היא דמות הגבר בעיניי. לי אישית עלה לראש אדם חזק, בוגר, בעל חמלה וחוכמה. מישהו שיכול לגעת בחיי אנשים...שאנשים מסתכלים מעלה אליו. לאט לאט התעוררה בי תחושה...שהתיאור הזה מזכיר לי מישהו ששמעתי עליו... הממ... מי זה יכול להיות.. אולי אם אני אשים על האדם הזה בגד לבן...כן..ועכשיו זקן לבן......אה הא! זה זאוס! זתומרת..........אלוהים! (בחיי הם דומים) בעקבות כל זה עלתה לי תהיה לראש מהו המקום של דמות האלוהים כפי שהיא לרוב מתוארת לנו בעיצוב התפיסה שלנו של מהו גבר? (אני לא אתייחס כרגע להאם אלוהים הוא גבר אישה או חסר מין וכו...מפאת העובדה שהוא מתואר כגבר ולזה הפוסט מתייחס כרגע בהקשר לנושא.) יתרה מזו... יש גם את העניין של מה בא קודם הביצה או התרנגולת .....מי יצר את מי....האם ה"סופר גבר" שהוביל את הלהק הפך במהלך השנים להיות דמות אלוהים...או האם דמות אלוהים היא סך כל הגברים המובילים בכל התחומים(כוח,חמלה,חוכמה=הלוחם,הכהן,הפילוסוף) שנמזגו להם לתוך דמות אחת שהיא מעל האדם. כיצד הדמויות שראינו בתור ילדים הצמיחו את התפיסה שלנו לאיך להיות גברים? ויותר מכולם במיוחד במדינה שלנו שבא אלוהים נוכח כמעט בכל פינה. כיצד דמותו שלו תפסה חלק בדמותנו שלנו? (סתם דיון פילוסופי חביב, אחרת פרלין שוב תתלונן) |
|
פרלין(נשלטת){ש} |
לפני 16 שנים •
20 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
20 במרץ 2008
פרלין(נשלטת){ש} • 20 במרץ 2008
טאבי, הקדשת לי פוסט? זה כ"כ מרגש! (תגיד שכן, מה אכפת לך?)
שאלה טובה, השאלה שלך. לטעמי, הדמות שתיארת היא לא דמות אשה או דמות גבר, אלא דמות האדם. (במובן של בן או בת אנוש.) האם אשה לא צריכה לשאוף להיות חזקה, בוגרת, בעלת חכמה וחמלה? אני לא מעריכה במיוחד תאוריות הגורסות כי לגברים ולנשים יש מבני אישיות כ"כ שונים במהותם. אם היית מתאר דמות אידיאלית של אשה? איך היית מתאר אותה? שונה? למה? |
|
huan |
לפני 16 שנים •
20 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
20 במרץ 2008
huan • 20 במרץ 2008
ישנה רק דמות "אדם". החלוקה לדמות גבר ודמות אישה וההבדל בינהם היא סקססטית מיסודה.
ובאשר לאלוהים? ובאלוהים אתה כמובן מתכוון לזה המונותאיסטי - שכן בתרבויות בהם קיים פנתאון אלים או מתבססות על צורה על שהיא של שאמניזם, המאפיינים של אותם כוחות שונים לחלוטין. הרי ידוע שהוא התפת בתרבויות של רועים - ודמות האל הינה דמות הרועה האידאלי הדואג לעדרו, "הרועה האידאלי" קדם לאל ו"הכבשים האידאליות" והשקפתן על הרועה קדמו למאמיניו ולדת שהם יסדו. |
|
האמפרי |
לפני 16 שנים •
20 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
20 במרץ 2008
האמפרי • 20 במרץ 2008
פרלין כתב/ה: שאלה טובה, השאלה שלך. לטעמי, הדמות שתיארת היא לא דמות אשה או דמות גבר, אלא דמות האדם. (במובן של בן או בת אנוש.)
האם אשה לא צריכה לשאוף להיות חזקה, בוגרת, בעלת חכמה וחמלה? אני לא מעריכה במיוחד תאוריות הגורסות כי לגברים ולנשים יש מבני אישיות כ"כ שונים במהותם. אם היית מתאר דמות אידיאלית של אשה? איך היית מתאר אותה? שונה? למה? חסרת נימוס שכמוך ככה נדחפת. (בול מה שהיא אמרה). |
|
לא קשורה |
לפני 16 שנים •
20 במרץ 2008
Re: אני דמותי שלי ואנוכי.
לפני 16 שנים •
20 במרץ 2008
לא קשורה • 20 במרץ 2008
tebayes כתב/ה: מהי בעיינכם דמות הגבר?
לי אישית, עלה לראש אדם חזק, בוגר, בעל חמלה וחוכמה. מישהו שיכול לגעת בחיי אנשים...שאנשים מסתכלים מעלה אליו. לאט לאט התעוררה בי תחושה...שהתיאור הזה מזכיר לי מישהו ששמעתי עליו... זה זאוס! זתומרת..........אלוהים! (בחיי הם דומים) בעקבות כל זה, עלתה לי תהיה לראש; מהו המקום של דמות האלוהים כפי שהיא לרוב מתוארת לנו בעיצוב התפיסה שלנו של מהו גבר? יתרה מזו... יש גם את העניין של מה בא קודם הביצה או התרנגולת .....מי יצר את מי....האם ה"סופר גבר" שהוביל את הלהק הפך במהלך השנים להיות דמות אלוהים...או האם דמות אלוהים היא סך כל הגברים המובילים בכל התחומים(כוח,חמלה,חוכמה=הלוחם,הכהן,הפילוסוף) שנמזגו להם לתוך דמות אחת שהיא מעל האדם. זאוס, לפחות לפי ספרי המיתולוגיה של ילדותי, רחוק מלהיות מישהו רחום או בעל חמלה. האל הזה קנאי, חרמן, בוגד ובעל נקמות. אם משהו שאני אוהבת באלים המיתולוגים, זו דווקא העובדה שהם רחוקים מלהיות אייקונות של טוב לב וחוכמה. אבל, אני חייבת להודות, חייכתי כשקראתי את הרעיון שבמסגרת המחשבה של איזה גבר אתה רוצה להיות, עלה לך האימג' של אלוהים. ככה, כשאף אחד לא שומע, אם אני הייתי שואלת את עצמי כמו מי אני ארצה להיות, רוב הסיכויים שהייתה עולה באוב איזו תמר מחסמב"ה, מרגריט בלקני, זוהרה לויטוב ובימים ממש נועזים אריקה ג'ונג. סוציאליזציה? וביננו? גם אלוהים שלנו לא ממש רק חומל או חזק או חכם. כשהוא מחליט שהוא עצבני, אנשים מחפשים סירות, מסתובבים עם אות קין, צועדים ארבעים שנה במעגלים כדי למחוק דור, הופכים לנציבי מלח או סתם מאבדים מחזור שלם של בנים בכורים. אני חושבת, שמרבית הגברים המובילים, אליהם חושפים אותנו החיים, רחוקים מאד מהדמות שאתה מצייר. החל בתנ"ך, דרך ההיסטוריה וכלה בימנו אנו, גברים מובילים, לא הפכו מובילים בגלל היות חכמים, חומלים או חזקים. אם כבר, הם כוחניים, אסטרטגיים, מזהים הזדמנויות ולא פוחדים להתלכלך באופן כזה או אחר. פמיניסטית צינית ולמודת קרבות, הייתה מצביעה בפניך ש"הסופר גבר" שאתה מצייר, הוא האידאל הנשי (או ההוליוודי) של "סופר גבר" וממש לא הביטוי המציאותי של גברים שכאלו. הפמיניסטית הצינית האופטימית, הייתה גם אומרת שאם הגענו לימים בהם כך מצטייר ה"סופר גבר" בחברה הישראלית, אז סימן שנשים מצליחות לשנות קצת את השיח החברתי והמודלים שהוא יוצר (והן לא. הן לכל היותר יוצרות גרסא נשית של הכוחניות הזו). הסופר גבר, לאורך כל החיים (שוב - אבולוציונית, היסטורית, מיתולוגית) הוא זה שלא ניתן לנצח אותו. ובמסגרת המשפט הזה, מדובר בדרך כלל, בזה שמוכן להרוג, לכבוש, ולא מפחד מכוח בשום אופן. החברה הישראלית / יהודית מגדילה לעשות, ולכל אורך ההיסטוריה, החל בתנ"ך, מפרידה בין החכמים (נביאים, זקנים, בעלי ניסיון, סובלניים) ובין בעלי הכוח או השולטים. ההפרדה שעורך אלוהים, בין דוד המלך ותפקידו ההיסטורי ובין שלמה המלך, מספקת בעיני את הדוגמא המושלמת לדיכוטומיה הזו. ואנחנו כחברה, בין אם בגלל ההיסטוריה הישראלית עצמה ובין אם בגלל פסיכולוגיה אבולוציונית כזו או אחרת, מפנימים את ההפרדה בין חוכמה וחמלה לכוח באופן מושלם. הסופר גבר הישראלי, הוא חייל. הוא איש של כוח. יוצאי הדופן, באופן יחסי, הן דמויות כמו בן גוריון, פרס (גם לא ממש בטוח), דוד גרוסמן ועוד כמה אחרים. אלו שנהיו מנהיגים, היו אנשי תחבולות וכוח, למרות העדר הרקע הצבאי. אלו שלא? היו צריכים לשכול בן או להקריב משהו משמעותי אחר כדי להפוך לסוג של קאנון. |
|
דובדבן |
לפני 16 שנים •
20 במרץ 2008
מה האמפרי
לפני 16 שנים •
20 במרץ 2008
דובדבן • 20 במרץ 2008
האמפרי כתב/ה: פרלין כתב/ה: שאלה טובה, השאלה שלך. לטעמי, הדמות שתיארת היא לא דמות אשה או דמות גבר, אלא דמות האדם. (במובן של בן או בת אנוש.)
האם אשה לא צריכה לשאוף להיות חזקה, בוגרת, בעלת חכמה וחמלה? אני לא מעריכה במיוחד תאוריות הגורסות כי לגברים ולנשים יש מבני אישיות כ"כ שונים במהותם. אם היית מתאר דמות אידיאלית של אשה? איך היית מתאר אותה? שונה? למה? חסרת נימוס שכמוך ככה נדחפת. (בול מה שהיא אמרה). אתה לא אוהב שאישה נדחפת בכח? |
|
האמפרי |
לפני 16 שנים •
20 במרץ 2008
Re: מה האמפרי
לפני 16 שנים •
20 במרץ 2008
האמפרי • 20 במרץ 2008
דובדבן כתב/ה: האמפרי כתב/ה: פרלין כתב/ה: שאלה טובה, השאלה שלך. לטעמי, הדמות שתיארת היא לא דמות אשה או דמות גבר, אלא דמות האדם. (במובן של בן או בת אנוש.)
האם אשה לא צריכה לשאוף להיות חזקה, בוגרת, בעלת חכמה וחמלה? אני לא מעריכה במיוחד תאוריות הגורסות כי לגברים ולנשים יש מבני אישיות כ"כ שונים במהותם. אם היית מתאר דמות אידיאלית של אשה? איך היית מתאר אותה? שונה? למה? חסרת נימוס שכמוך ככה נדחפת. (בול מה שהיא אמרה). אתה לא אוהב שאישה נדחפת בכח? סוטה אחת. |
|
Tobias(אחר) |
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
Tobias(אחר) • 21 במרץ 2008
אז כמה דברים.
1) כן פרלין פתחתי את הפוסט הזה בעקבות הבלוג שלך והוא אכן מוקדש לך ביסודו. בנוסף, את הפוסט הספציפי הזה פתחתי בנושא של הגבר, לא התייחסתי למודל של האישה עדיין. 2)חואן, יש לי גם מודלים נשיים, ואכן חלק מסויים מאיך שאני משקיף על העולם הפנימי שלי מסתכל במונחים של נשי וגברי. אני יכול להניח שהחלק הזה התפתח גם או בעיקר בעקבות חשיפה לתכנים וחינוך של בנים\בנות והמודלים השונים שלהם. אני אכן מתבסס על האלוהים המונותאיסטי, בגלל שהוא האלוהים שאליו אנחנו נחשפים יותר מכל בתור ילדים, וגם לדעתי בתור בוגרים. 3) לא קשורה, זאוס ספציפית היה חלק מבדיחה הכוונה שלי הייתה כמו שחואן אמר לאלוהים המונוטאיסטי. (וכן אני יודע שזאוס היה חרמן אלים בוגדני ובכלל מאנייק לא קטן.....מממממ....דום מסוכן אמרת?) שימי לב אגב שאני כן כללתי את הכוח במסגרת שלושת המאפיינים הראשונים שכתבתי, ואם זאת את הייחסת בנוגע ל"מודל" שלי רק לרחום וחומל. האמת כשאני חושב על המודל שלי למי הייתי רוצה להיות עולים לי בעיקר דמויות כמו האביר- בשריון מלא, מסור, נאמן, ובעל חיוך עמוק כנה ולמוד סבל. ה swashbuckler- השובב הבלתי נלאה, שלא יכול להיות במוסכמות של החברה, אבל מציית למוסר של עצמו, חיי על בסיס של הנאה, תזוזה, זריזות, טוב לב, ושנינות. הכוהן\פילוסוף- רועה העדר...ההוגה...האדם החושב והממציא....החוקר והמתעד. אני חושב שאילו שלושת הדמויות הראשיות שעולות לי בראש שעליהם "גדלתי" אבל כשאני חושב שעל ישות או "סופר אדם" שמתאימים לתיאור שמכיל את כל אלו...ומכיל גם את כל שאר האנשים והדמויות וכו וכו....אני חושב על אלוהים....ועל כל האנשים שהיו "שלוחות של אלוהים" \"יד אלוהים" וכו...וכך היו חלק ממנו....המשך שלו. (הכל כרגע מבחינת תיאורים קלאסיים, ולא השקפה פרטית שלי לגבי מהות האלוהים וכו..) מה איתכם אגב על אילו דמויות גדלתם למשל? נ.ב: את הפוסט הזה פתחתי בשביל לדגדג את החוש היצרי לכתוב, ובשביל להתחיל לגלגל את הכדור בעיקר, כך שאין פה כרגע טענה שלי מול טענה שלכם, אלא יותר...השוואת דעות והחלפת\הפריית מחשבות. |
|
huan |
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
huan • 21 במרץ 2008
הממ טאבי, אתה יודע שכל הקטע של ה"אביר על הסוס הלבן" היתה פשוט בדיחה של כמה כמרים בימי הביניים? האברים האמיתיים היו פראי אדם שהיו נכנסים בכל דבר שזז רק כדי למלא את מטרתם בחיים - להילחם (וכדרך אגב גם לזיין, אבל זה כבר היה בונוס). דמות האביר האצילי נוצרה על ידי הכנסייה בכדי לנסות ולחנך את אותם אצילים, הם לא ממש האמינו שיצליחו - אחרי הכל לנפנף בשרידי קדושים לא ממש עבד - וגם צדקו בטווח הקצר.
"האביר על הסוס הלבן" התחיל להשתרש בחברה (על עיוותיו השונים) רק מאות שנים לאחר שנוצר , כאשר הקונצפט הנפוץ כיום הוא רומנטיזציה ואידאליזציה שלו. מודל כזה אתה תמצא בעיקר בעולם המערבי - אצל היפנים, ההודים ותרבויות אחרות אתה תמצא אידאלים גבריים שונים לחלוטין. כך לדוגמא יש שבט באפריקה שבו מודל החיקוי של כל גבר מורכב מתכונה אחת - בטן מלאה באוכל אני אישית מנסה להימנע מלהסתכל על העולם במושגים של גברים/נשים (השפעה תרבותית פבני עצמה) אדם הוא אדם וכל תכונה שטובה לאחד תתאים גם לאחר והדבר נכון גם לתכונות הרעות. |
|
זעקה אילמת(נשלטת) |
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
זעקה אילמת(נשלטת) • 21 במרץ 2008
וביננו? גם אלוהים שלנו לא ממש רק חומל או חזק או חכם.
כשהוא מחליט שהוא עצבני, אנשים מחפשים סירות, מסתובבים עם אות קין, צועדים ארבעים שנה במעגלים כדי למחוק דור, הופכים לנציבי מלח או סתם מאבדים מחזור שלם של בנים בכורים. אף גרוע מכך , יש הטוענים כי קיים בו רוע . ניתן להבהיר את העניין בחמש הנחות : אלוהים כל יכול אלוהים כל יודע אלוהים נמצא הכל אלוהים טוב , אבל..... הרוע קיים. מבחינה לוגית אחת הטענות הללו חייבת להיות לא נכונה , כיוון שאל שניחן בכל התכונות של 1 ו - 4 , לא יכול לאפשר את קיומו של הרוע . אין פירוש הדבר שמאמינים באלוהים אינם יכולים להאמין בכל ההנחות הללו .לעיתים קרובות זה מה שהם עושים , מה שאומר שהם אינם יכולים להאמין בכולם מבחינה פילוסופית - הם חייבים להיעזר במיסטיקה או להטיל ספק ביכולתו של השכל לתפוס את העולם . אעצור פה אחרת יגמר לי הדיו . [אז tebayes , " סטיל אינרסטד " לראות בו דמות נערצת ? : - ) ] . פמיניסטית צינית ולמודת קרבות, הייתה מצביעה בפניך ש"הסופר גבר" שאתה מצייר, הוא האידאל הנשי (או ההוליוודי) של "סופר גבר" והנה לדוג' לילית שספורה הפיח חיים בפמניזם הדתי כיום , היא היתה מורדת , אישה שרצתה להגדיר בכוחות עצמה את מיניותה ונענשה על כך . לפי האגדה היא היתה אישתו הראשונה של אדם , היא סירבה לשכב תחתיו כש'הסתקססו' כיוון שגם היא היתה עשויה עפר ולא ראתה סיבה להיותבעמדה נחותה יחסית אליו . כשאדם ניסה לאנוס אותה היא אמרה את השם המפורש ונמלטה למדבר. מסורות ( ואמונות טפלות ) יהודיות עושות ללילית פרזנטציה של שדה שחיה במדבר ומולידה מאות שדים ביום.היא גם מבקרת תינוקות וחונקת אותם ותוקפת גברים שישנים בגפם : -). עונשה ואפיונה של לילית נתפסים כיום בעיני פמניסטיות כתוצאה של תגובה גברית לעצמאות נשית. דמות הגבר... מממ... מממ... ממ... מממממממממ.... ממממ... ממממממ... אדון שי . |
|